שלום, אני חדשה פה.

[wina]

שלום, אני חדשה פה.

שלום, בנות. אני כבר זמן מה פה, אך כותבת רק עכשיו. איבדתי את אימי לפני (רק) 6 שנים. אני לא מאמינה שאני כותבת זאת. עד כה החזקתי הכל בפנים. כואב לי עד מוות, אך המשכתי לתפקד "כרגיל". לפני חודש אבא של בעלי נפטר באופן פתאומי. ואני התפרקתי לחתיכות. ההרגשה של "ילדה של אף אחד" מלווה אותי כל הזמן. האם יש בפורום בנות בלי הרבה משפחה?

 

[hartuvim]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

האימרה שהפורום הזה הוא "מועדון" שאף אחת לא רוצה להשתייך אליו כבר שגורה כאן, ובלי סתירה לנ"ל: ברוכה המצטרפת. יש כאן בית חם ותומך לכל מעוניינת. נשמע שבאמת החזקת הכל בפנים עד מותו של חמך ואז התפרץ האבל שהיה עצור כל כך הרבה זמן. גם אצלי במשפחה החזקנו הכל בפנים הרבה זמןאחרי מותה של אמא והמשכנו לתפקד "כרגיל" כך שאני מבינה את ההרגשה והיא קשה מאוד. טוב שהדברים יוצאים, גם אם אחרי 6 שנים, אך זו התמודדות לא קלה. למה הכוונה "בלי הרבה משפחה"? אז שוב... ברוכה הבאה ואשמח להכיר יותר. שירה.

 

[אמא של אלעד ודניאל]

שלום לך...מחבקת אותך../images/Emo24.gif

שאלת אם יש כאן משהיא בלי הרבה משפחה,אז אמא שלי נפטרה לפני 8 שנים ואבא לפני 4 שנים והיו לי המון רגעים שהרגשתי ילדה של אף אחד,בעיקר המחסור של הדאגה האמיתית מכל הלב משהו שאף אחד חוץ מאמא לא יכול לספק. אז כאן את כמו כולנו ואת תמיד יכולה לשתף בעצב או שמחה.מבינה אותך ~~

 

[wina]

תגובה

תודה רבה, בנות.זה עושה לי טוב על הלב לדבר עם מישהו. כוונתי היתה למשפחה המקורית.אין לי אחים ואחיות. וגם כך משפחתינו קטנה. רק אמא (וגם אבא) אוהבת אותך בגלל שזו את ומקבלת אותך בגלל שזו את ולא בגלל מה שאת עושה או מייצגת. ההרגשה הזאת של אהבה ללא תנאים מאוד חסרה לי (ולכולנו).

 

[SSnow]

ילדה של אף אחד ../images/Emo4.gif

ה"כינוי" הזה מאוד קרוב אלי, אני מרגישה כך מאז שאמי נפטרה ואני עדיין מרגישה כך, אין לי משפחה, יש לי אח קטן ממני שמאז כמעט ולא יוצא לנו לשמור על קשר, לפחות לא הקשר שהיה לנו לפני שאמי נפטרה... וזהו מלבד זה אני לבד בעולם... (באופן עקרוני כן יש לי דודים ואפילו אבא בארץ, אבל הוא מחשיב אותי כמתה-הוא אפילו אמר לי את זה בפרצוץ-ובעקבות זאת גם אני מחשיבה אותו כמת) נ.ב. איך שמי שכבר מכיר אותי פה רואה אני מגיבה לעיתים מאוד רחוקות... הפורום פתוח אצלי 24/7 אבל אני בעיקר קוראת ומגיבה לעיתים רחוקות...

 

[Ofra m]

היי לך, וברוכה הבאה

אני מאוד מבינה אותך, ואת ההרגשה של הלבד אבל רציתי לשאול אותך האם יש לך ילדים? ובת כמה את? גם אני איבדתי את אימי בגיל יחסית מבוגר 35,ואני מרגישה לפעמים כמו אבודה,למרות שיש לי בעל ושני ילדים בבית לפעמים התחושה של הריקנות היא ענקית אך אני מנסה למלא אותה על ידי מה שקיים ונמצא אני מבינה אותך שאת אומרת שאין לך הרבה משפחה, גם לי אין הרבה משפחה ולפעמים כשאני רואה אפילו בפארקים משפחות שלמות יושבות ביחד וכולם כמו קומונה ליבי נחמץ בקבי אך אין מה לעשות חוץ מלנסות למלא את החוסר בבעל בילדים ובהרבה חברים מסביב....שולחת לך מכאן חיבוק עופרה.

 

[Ofra m]

קבי=קירבי