גיליתי במיקרה את הפורום הזה. מאד מתאים לי. הבן הקטן ביותר, האחרון,התגייס לפני 3 וחצי חודשים ומאז אנחנו , אני בעיקר(בעלי פחות)עוברת הרפתקאות ריגשיות בלתי נסבלות, אז יופי שאתם כאן
כשאנחנו באים. אני מנסה מאד להכין לו כל מה שאוהב. ככה 3 פעמים בחודש (כי הוא מגיע הביתה רק פעם ב3 שבועות). זה גם די מעייף לבלות את השבת בחוץ עד 4 -5 בערב, אבל לפחות רואים אותו
הבן שלי בקורס טייס. הוא כבר 3 וחצי חודשים בצבא ורק עכשיו התחיל טירונות. ממש לא מזמן חזרנו משם. עכשיו יש "עונש" לנו ההורים. שבועיים אסור לבקר. לפחות יש פלפונים...
בלי כנפיים, החי"רניקים מראים להם איך צריך להיות חיל אמיתי ולא חייל שוקולד. על כל פנים את הצקים עבר. יש עוד הרבה מיונים. ההמנון שלנו כרגע הוא השיר "הדרך ארוכה היא ורבה..."