מנדי נשמה יקרה,
אתחיל ממקום אחר, לפני שנשמה חדשה מגיעה לעולם, נערך הסכם קוסמי בינה לבין כל האני האחרים בה, ללא הסכם זה לא נפגשים ביצית וזרע. במעמד הסכם זה, יושבים כולם סביב שולחן ענק ולוחצים ידיים להסכמה, ומי בניהם? אני השמח, אני העצוב, אני המאושר, אני העצבני, אני המכוער, אני הטיפש, אני הסקסי, אני החכם, וכך כל האחרים. לנשמה יש סחירה מראש כיצד להגיע לעולם, לאיזה גוף להיוולד, לאיזה הורים להיוולד, אם לעוני או לעושר אם לבריאות או לחולי, גבוה או נמוך, פיסח או רקדן ולך היתה הבחירה שלך, מדוע? זהו כבר נושא אחר לגמרי שלא אגע בו כעת. מה שחשוב עכשיו הוא להתמודד עם הבחירה שלך. בחרת את המראה שלך, והוא שלך את יכולה להביט על עצמך במראה ולראות את הכי יפה, או לראות את הכי מכוערת, את היא שם, ואיך שתביטי בעצמך, כך יראוך האחרים. אחרים רואים רק את שאת מקרינה אליהם. אם את לא אוהבת את המראה שלך שבחרת לעצמך, אין לך מה לצפות שאחרים יאהבו אותו. הייתי מציעה לך להצטרף לסדנא של טנטרה-אמנות האהבה המודעת. שם עוברים תהליכים מאד מאד קשים, אך לאחר מכן מוצאים את החיבור גם למה שחושבים כהכי מכוער ודוחה. אם לא תאהבה את עצמך-אף אחד לא יאהבך. אם לא תחבבי את עצמך, אף אחד לא יחבבך. אם לא תפרגני לעצמך, אף אחד לא יפרגן לך. וכך לגבי כל דבר בחיים. את תפגשי אנשים שרק ישקפו לך את אשר הינך, אל תאשימי אותם שהם צוחקים עלייך, כי אם את רואה זאת בהם, הם בעצם משקפים לך כי את צוחקת על עצמך במו את. קשה מסעך זה. והדבר היחיד שיש לך לעשות לעת עתה הוא לשנס מתניים, ולהתחיל לחפש בך את היופי, תרגיל התחלתי? כנסי למקלחת טובה, הירגעי, עמדי מול המראה עירומה, הביטי בעצמך, תסרקי את עצמך, כל מילימטר בך, וחפשי את הדברים שאת כן יכולה לאהוב, גלי אותם לאט לאט, והרחיבי אותם לאחרים. אין בחייים הוקוס פוקוס, אם לא תקבלי את עצמך כפי שאת אל תחפשי שאחרים יקבלוך מאחלת לך מסע מרתק לעצמך, אני רק יכולה לומר כי זו חויה אדירה לגלות את עצמך מחדש. באהבה רבה