שלום, אניחדשה פה..
שלום לכולם. קוראים לי נועה ואני בת 23. אני נשואה כבר חצי שנה לבחור בבן 31. הכרנו מאז שהייתי בת 18, הוא היה אהבת חיי ולמזלי, הוא התאהב בי. היינו שני וחצי "ביחד" ואז הוא הציע לי נישואים. זה לא היה הזמן הנכון בדיוק: הייתי מעדיפה לסיים את התואר הראשון (אז הייתי באמצע השנה השניה ללימודים), אבל כשהוא כבר הציע, אי אפשר היה לדחות את זה בשנתיים... אז התחתנו באוקטובר. היה מקסים, היה ירח דבש משגע, הייתי מאושרת... זה הזמן לספר, שאני סטודנטית בצפון וגרה אצל ההורים והוא, בעלי, גר במרכז הארץ, בבית שלו. אנחנו נפגשים כל סופ"ש, וכל חג. משתדלים לבלות כמה שיותר זמן ביחד. הוא בא לצפון כמה שהוא רק יכול, ויוצא לנו לא להיות ביחד בערך 2 לילות בשבוע, כך שזה לא בהכרח כל כך נורא. רק שבזמן האחרון, אנחנו לא מסתדרים. תמיד היה לי פיוז קצר, ועכשיו הוא קצר מתמיד. אני לא מצליחה לגרום לו להבין אותי, אני לא מצליחה להגיד לו מה אני צריכה. אני בטוחה שאני אוהבת אותו, אבל אני בפירוש יודעת היום שלא היינו צריכים להתחתן. אבל אני לא אגיד לו את זה, מן הסתם. ועכשיו, תורכם. מה עושים?...
שלום לכולם. קוראים לי נועה ואני בת 23. אני נשואה כבר חצי שנה לבחור בבן 31. הכרנו מאז שהייתי בת 18, הוא היה אהבת חיי ולמזלי, הוא התאהב בי. היינו שני וחצי "ביחד" ואז הוא הציע לי נישואים. זה לא היה הזמן הנכון בדיוק: הייתי מעדיפה לסיים את התואר הראשון (אז הייתי באמצע השנה השניה ללימודים), אבל כשהוא כבר הציע, אי אפשר היה לדחות את זה בשנתיים... אז התחתנו באוקטובר. היה מקסים, היה ירח דבש משגע, הייתי מאושרת... זה הזמן לספר, שאני סטודנטית בצפון וגרה אצל ההורים והוא, בעלי, גר במרכז הארץ, בבית שלו. אנחנו נפגשים כל סופ"ש, וכל חג. משתדלים לבלות כמה שיותר זמן ביחד. הוא בא לצפון כמה שהוא רק יכול, ויוצא לנו לא להיות ביחד בערך 2 לילות בשבוע, כך שזה לא בהכרח כל כך נורא. רק שבזמן האחרון, אנחנו לא מסתדרים. תמיד היה לי פיוז קצר, ועכשיו הוא קצר מתמיד. אני לא מצליחה לגרום לו להבין אותי, אני לא מצליחה להגיד לו מה אני צריכה. אני בטוחה שאני אוהבת אותו, אבל אני בפירוש יודעת היום שלא היינו צריכים להתחתן. אבל אני לא אגיד לו את זה, מן הסתם. ועכשיו, תורכם. מה עושים?...