שלום אמיר

שלום אמיר

לאחר קורס ארוך ומפרך, התקבלתי לעבודה כנציגת שירות לקוחות באזור מוכה אבטלה. העבודה עצמה נוחה לי , אני מאוד אוהבת לעזור לאנשים , השעות נוחות לי , המשכורת בעייתית אבל נכון להיום היא מבורכת. נתקלתי בבעיה שלא צפיתי: מתחילת עבודתי שם , אחראית משמרת לא הפסיקה ללעוג לי וזו עבודה שאתה חייב להעזר בה באחראי משמרת מדי פעם או לחילופין לעשות טעות ולקחת בחשבון שאתה תפוטר או שינוקו לך ימים מהמשכורת. לפני כיומיים העזתי לענות לה, בכל הפעמים הקודמות השבתי בנימוס "תודה" והיא קיבלה את התשובה שלי מאוד קשה. היא איימה ב"שיחת בירור אצל מנהלת המוקד", מאוד הופתעתי מכך שקיים בכלל דבר שכזה, שיחת בירור אצל מנהלת המוקד, אבל עניתי לה וזה הסתים בכך שעד סוף המשמרת לא פנינו אחת אל השניה. למחרת הגשתי מכתב למנהלת המוקד ובו ביקשתי שיחה בשל חילופי דברים עם האחראית,היא לא קראה לי לשיחה. לתחושתי, המצב אבוד, המקום איך לומר, מאוד לא מפרגן למרות שהוא מתיימר לקרוא לעצמו "משפחה" ומדובר בשירות לקוחות עבור אנשים חולים. אני ממש אובדת עיצות, מה אתה אומר? תודה דינה.
 
בירור

שלום דינה האם את חוששת שיפטרו אותך ? חוששת מעימות ? האם את מתלבטת באם להמשיך במקום שלא מתפקד באווירת תקשורת ואמון מתאימים ? מה את מרגישה כלפי אחראית המשמרת וכלפי המקום בכלל ? שבוע טוב אמיר דרור
 
אמיר...

כן אני חוששת שיפטרו אותי,אם כי נראה לי שאתפטר. כן אני חוששת מעימות מפני שאני מאוד לא טובה בעימותים,גם בחיים האישיים שלי. אני מאוד מתלבטת אם אפשר להמשיך לעבוד במקום שלא מתפקד באווירת תקשורת ואמון מתאימים ,ויותר מכל חוששת שאולי יאשימו אותי במשהו חמור מאוד ובזדון. אני לא מרגישה כלפי האחראית איזשהו רגש מיוחד, סקרנות אולי? אני שואלת את עצמי מה גורם לאישה להגיע למקום עבודה ולא לרצות לפרגן לעובדים חדשים, אין בי כעס כלפיה או חיבה, למעשה היא לא ממש מעניינת אותי, הידע שלה מעניין אותי ברמה המקצועית ותו לא וכן,היא די בלתי נסבלת לצערי בתור קולגה. המקום -מעליב. אתה עדיין מאמין שאפשר להדליק אור בכל מקום עבודה? אני קוראת את המאמרים שלך עוד לפני שהתחלתי את העבודה, וגם את הספר אינטליגנציה רגשית , אני מחפשת את חוסר ההתאקלמות בעבודה בי, אולי אין בי את היכולות לקבלת מרות ,מצד שני, לא נשארו הרבה מהקורס שלי ועוד הרבה מתכוונים לעזוב ובמקום מתחלפים אנשים כל הזמן. שבוע טוב גם לך ותודה על תשובתך.
 
קושי כהזדמנות צמיחה

האם יתכן שאיזהו רצון שלך להתמודד טוב יותר, אולי ללמוד איך כן להתעמת, אולי דברים אחרים, הביא אותך למקום הזה. האם זה יתכן שאת לא שם סתם ? ? להדליק אור זה לא בהכרח לעבוד בסבבה. להדליק אור זה להיעזר בקשיים שהעבודה מזמנת לנו כדי להעמיק את ההיכרות שלנו עם עצמנו. להדליק אור זה לנסות ולנצל את כל המצבים שעבודה מייצרת לנו כדי לתקן חולשות, הודות למצבים הקשים הללו את יכולה ללמוד להכיר כיצד את מתפקדת, להכיר את החלקים הרגשיים המקשים ומתוך כך לצמוח. אם הרבה עזבו ורבים מתכוונים זה אומר שלא קל שם. אם לא קל ואת לומדת את עצמך אז הרווח שלך גדול עשרות מונים מהמשכורת שאת מביאה. את בונה את עצמך לתפקיד הבא את בונה את היכולות שלך לחיים, לכל מישורי התפקוד. במקום לחפש את "חוסר ההתאקלמות" נסי להגדיר זאת כהזדמנויות הצמיחה, אותן את מחפשת. המשיכי להתבונן ולראות יותר ויותר ברור מה עוד מצוי בתוכך בזמנים של קושי ומצוקה. בהצלחה, תודה על האמון. אמיר דרור
 
תודה אמיר

 
למעלה