שלוווום!!!!!!../images/Emo24.gif
סוף סוף יצאתי לנשום קצת אוויר מהצבא. מסתבר שבתור ג'ובניק סגרתי יותר מהחברים הקרביים שלי בצבא ועד שהגעתי הביתה הייתי גמור כל כך וניסיתי לפגוש תמיד את כל החברים, ואיכשהו לא הספקתי לעבור גם בפורום! גם עכשיו בעיקרון לא הייתי אמור להיות פה, אבל יצא שנהייתי חולה בסופו של דבר והנה עכשיו אני פה (עם קצת בחילות האומנם... אבל אני פה!!!). מסתבר שהצבא לא כל כך פשוט כמו שחשבתי אבל אני כל יום מגלה אפשרויות חדשות (כמו פטור ל2 מזרנים, מדרסים, פטור משמיכות סקביאס, שכל דבר אצל רופא בצבא נגמר ב"משהו ויראלי" וג' או ב' וכו'..) מצד שני אני מגלה גם שאי אפשר לדבר על כלום בצבא או לעשות כלום בצבא (או מחוץ לצבא.. לדוגמא לטייל בעזריאלי עם בחורה נאה מחיל האוויר -באישור של מפקדים כמובן לכבוד יום ההולדת של אחותי (הבחורה מחיל האוויר...), אני עדיין ילד טוב בכ"ז...) בלי שכל הבסיס ידע על זה עוד לפני שהספקת בכלל להיכנס לבסיס או לצאת מהכיתה. ובכל זאת אני לא יכול להתלונן, אני חייב להגיד שהחיים שלי בצבא די טובים בגלל המפקדים שלי שבאמת עושים הכל בשבילנו עם הרבה סבלנות ואנושיות שלא יצא לי לראות הרבה זמן בבני אדם (אני עדיין בתקופה של קורס אז מפקדים בעיקרון אמורים להיות קשוחים ובקטע של דיסטנס ושטויות...מה שהם לא ממש עושים למזלנו, מה גם שאנחנו די חננות נחמדים ומשעשעים-מוזרים אז הם לא ממש צריכים). מצד שני הקורס קשה מנטלית בעיקר והאוכל מדרדר (הייתה לו תקופה טובה ממש, ככה שהטבחים הוכיחו שהם יכולים להיות תותחים, אם מתחשק להם...) ואנחנו עוברים לשון באוהלים באמצע ת"א, לא ממש תנאי שינה אידאלים בשביל אנשים שצריכים לשבת וללמוד משמונה עד 11 ברציפות.. אבל יש סוכריות קפה שעושות טעם טוב בפה בזמן שישנים בכיתה
.... מה שכן אין לי בעיות של נדודי שינה בצבא!! אבל גם שעות השינה שאני זוכה להן הן מעטות ודי מעאפנות.. והעיקר טוב שאני בבית! מה שלומכם אחרי כל כך הרבה זמן??? איך עם כל התקופת מבחנים שלכם? איך בעבודות של המשמרות לילה באבטחה? איך בחיים בכלל? ויש לי שאלה לגבי משהו שאני לא זוכר ומשום מה מציק לי.. התרנגול שגאבריק (נראה לי) הכניס עם החברים שלו לטכניון היה אמיתי או בובה?
סוף סוף יצאתי לנשום קצת אוויר מהצבא. מסתבר שבתור ג'ובניק סגרתי יותר מהחברים הקרביים שלי בצבא ועד שהגעתי הביתה הייתי גמור כל כך וניסיתי לפגוש תמיד את כל החברים, ואיכשהו לא הספקתי לעבור גם בפורום! גם עכשיו בעיקרון לא הייתי אמור להיות פה, אבל יצא שנהייתי חולה בסופו של דבר והנה עכשיו אני פה (עם קצת בחילות האומנם... אבל אני פה!!!). מסתבר שהצבא לא כל כך פשוט כמו שחשבתי אבל אני כל יום מגלה אפשרויות חדשות (כמו פטור ל2 מזרנים, מדרסים, פטור משמיכות סקביאס, שכל דבר אצל רופא בצבא נגמר ב"משהו ויראלי" וג' או ב' וכו'..) מצד שני אני מגלה גם שאי אפשר לדבר על כלום בצבא או לעשות כלום בצבא (או מחוץ לצבא.. לדוגמא לטייל בעזריאלי עם בחורה נאה מחיל האוויר -באישור של מפקדים כמובן לכבוד יום ההולדת של אחותי (הבחורה מחיל האוויר...), אני עדיין ילד טוב בכ"ז...) בלי שכל הבסיס ידע על זה עוד לפני שהספקת בכלל להיכנס לבסיס או לצאת מהכיתה. ובכל זאת אני לא יכול להתלונן, אני חייב להגיד שהחיים שלי בצבא די טובים בגלל המפקדים שלי שבאמת עושים הכל בשבילנו עם הרבה סבלנות ואנושיות שלא יצא לי לראות הרבה זמן בבני אדם (אני עדיין בתקופה של קורס אז מפקדים בעיקרון אמורים להיות קשוחים ובקטע של דיסטנס ושטויות...מה שהם לא ממש עושים למזלנו, מה גם שאנחנו די חננות נחמדים ומשעשעים-מוזרים אז הם לא ממש צריכים). מצד שני הקורס קשה מנטלית בעיקר והאוכל מדרדר (הייתה לו תקופה טובה ממש, ככה שהטבחים הוכיחו שהם יכולים להיות תותחים, אם מתחשק להם...) ואנחנו עוברים לשון באוהלים באמצע ת"א, לא ממש תנאי שינה אידאלים בשביל אנשים שצריכים לשבת וללמוד משמונה עד 11 ברציפות.. אבל יש סוכריות קפה שעושות טעם טוב בפה בזמן שישנים בכיתה
