יפה...
"אנאטה" (=אנאטמן). לפי דעתי, ההתייחסות שישנה לנושא זה בבודהיזם היא מאוד מיוחדת: התובנה אנאטה, שהיא אחת משלושת התובנות, והדקה מבין השלושה (אניצ´ה, דוקה, ואנאטה), מצביעה - ברמה של תובנה, כלומר בהוונהמאיהפנייה - ידיעה של חויה ישירה - על כך שבכל חויה נצפית, של המציאות היחסית אין "עצמי" באמת! לא בתחושות, לא במחשבות, לא בחלקי הגוף ולא בהכרה עצמה. במאמר מוסגר, אוסיף, שהחשיבות העצומה שיש לעובדה זו לאור הדרך, היא השחרור מהצמדות שתובנה זו מביא, ומכאן, הסבל שנגרם מהזיהוי המוטעה שלנו עם הגוף, התכנים המנטלים וכו´, יעלם לבסוף. החלק החשוב הנושא של ההתיחסות לנושא האנאטה בבודהיזם, הוא ב"ארבעת ההצמדויות". הבודהא טוען, שהצמדות לדוקטרינה|סהדגש| כזו או אחרת בדבר קיומו של של האטמן היא מכשול. לכן, נמנע הבודהא מלהשיב לשאלה באם קיים אטמן או שלא (ראה "אנהטה סוטרה" - דוגמא בהירה ומצוינת, אם גם דקה).