שלווה

שלווה

אתמול הלכתי לשם שוב, "חצי שנה לא ראינו אותך" כך הם אמרו, ופתאום זה היכה בי, באמת לא היתי שם חצי שנה, מסתבר שבתקופה הזו היתה בי שלווה, שלווה שלא הביאה אותי אל קבוצת המדיטציה שליוותה אותי תקופה ארוכה. פתאום אני מרגישה שאני רוצה לצאת לדרך.... רוצה, זו המילה... ובכלל אפשר לרצות לצאת לדרך?
 

שששלום

New member
כשהקושי צץ נולדת המודעות

כשהרצון מופיע העשייה טבעית. כל עוד "חושבים" שרוצים גם חושבים שמרגישים טוב או רע. כשרוצים העשייה קלה וטבעית כי זה לא אנחנו. זה העולם שמתעורר לחיים בתוכנו.
 
כי זה לא אנחנו

התקווה שלי היא שאני יתעורר לחיים בתוכי... ואני זה לא העולם.
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif הנשימה למשל

וכל שאר ההתנסויות המצביעות על אי ניפרדותו של ה"אדם" מן ה"עולם".
האם תהיי קיימת ללא "עולם" סביבך? האם ניתן לומר כי קיים "עולם" ללא תודעה (את) המודעת לו?
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif בתרגול מדיטציה

אנו עושים את הדברים הבאים: א. להרגיע את התנועה הפנימית בהכרה (חוסר ההרמוניה בתוכינו) היוצרת אשלייה של נפרדות. ב. להתבונן בפעילויות טרנסצנדנטליות פנימיות וחיצוניות (נשימה, חשיבה, תחושות וכו´) כדי לתפוס את הקשר באופן ישיר. ג. לחקור את מקור הנפרדות (הטעות) עצמה כדי לפתור אותה מן השורש. ד. להתמזג ב"עולם" - או מתוך הבנה חדשה של המהות העצמית, לפחות להניח לכך להתרחש.
 

hary_i

New member
פעילות טרנצנדטלית?

משונה שאינקה חושב שנשימה חשיבה ותחושות הן פעילויות טרנסצנדנטליות. אלו פעולות שאנו מודעים אליהן. הטרנסנדנטלי הוא לעבור אל מעבר לפעולות האלו, מעבר למחשבה, מעבר לתחושות רק, על תעברו מעבר לנשימה כי אז יהיה לכם קשה לחזור
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif פעילויות טרנסצנדנטליות

הן פעילויות הלוקחות אותך מעבר ל"עצמך". הנשימה והחשיבה עצמן אכן אינן נחשבות פעולות כאלו, אבל ההתבוננות בהן כן.
 

hary_i

New member
התבוננות מביאה רק להתבוננות

הכיצד התבוננות בפעולות רגילות תביא אותנו למעבר? באותה מידה נאמר שהתבוננות במכוניות הנוסעות בכביש תביא אותנו למעבר...
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif התבוננות

מה שהתודעה "עושה" באופן טהור זה להתבונן בלבד. רק שבשלב מסויים נוצר בלבול בין המרכיבים של הצופה והנצפה ו"אנו" הולכים לאיבוד. התבוננות בפעילויות העדינות ביותר בהכרה - תחושות, נשימה, תנועת מחשבה - מאפשרות לתודעה לרכוש חזרה את "מקומה" ביחס לגוף ולעולם. בדרך זו הבלבול בתודעה נפתר. וגם: אימוץ נקודות המבט של התודעה הטהורה "מביא" אתנו אליה חזרה, שכן מי אני אם לא נקודת השקפתי?
 

hary_i

New member
נהפוך הוא לדעתי

התבוננות בפעולה מסויימת מרחיקה אותנו מהאחדות ו\או מהמעבר הרי אנחנו מודעים לפעולה ולעובדה שהיא קיימת, כאשר אנחנו מודעים למשהו אנחנו נפרדים ממנו. לדוגמה, כאשר אני מתבוננן בנשימה שלי, אני מודע לקיומה בדרך כלל היא קיימת רק שאני לא חושב עליה, כאשר אני מודע לקיומה אני מפריד את עצמי ממנה אבל נשאר במודעות. קשה לי להבין איך זה יכול להביא אותי אל המעבר? ושאלה אחרת שאולי נפתח עליה שרשור נפרד מה הן האיכויות של המעבר? מה מרגיש אדם שנמצא שם?
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif תלוי מהיכן אתה מגיע

לכאורה, אם אתה מגיע מהאחדות ופתאום "יש פעולות" הרי שאתה מתרחק ממצב זה. אבל רק לכאורה, שכן האחדות אינה מצב של קהות. אם אכן קיימת נשימה, יש גם להיות מודעים אליה, אחרת אנו מתעלמים ממנה וזוהי כבר אינה אחדות אלא הדחקה. חוסר מודעות אינו אחדות. האבן אינה הווה באחדות. גם לא השטיח. אובייקטים אלו "קיימים" - אך אינם מודעים לקיומם. זוהי קהות - תודעה הכבולה באופן שאינו ניתן להתרה עצמית. מטרתה של המודעות היא מודעות מוחלטת לעצמה, ואנו "רק" משרתים מטרה זו ב"חלקיק" המודעות האינסופי העומד לרשותנו.
 

hary_i

New member
אתה ממשיך לסבך

במקום לענות אתה ממשיך לסבך את הדברים יותר אני נושם בכל רגע ורגע ולא חושב על זה, זו אינה הדחקה. כאשר אני חושב על הנשימה זה ריכוז בנשימה, ריכוז פירושו מאמץ רוחני. איני רואה כיצד מאמץ רוחני יכול להביא לניתוק מהמחשבות. אני חושב שהשרשור האחרון מדגיש בצורה ברורה מדוע לא ניתן ללמד מדיטציה דרך האינטרנט. הדברים שאמרתי כאילו נגד טכניקות של שימת לב לנשימה מראים כמה זה קשה ללמד דרך האינטרנט, איני בא להוריד מערכן של טכניקות של שימת לב לנשימה. כל מה שאמרתי היה רק כדי להדגיש את האבסורד שבדברים ולגרום לאנשים לחשוב.
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif אין רע בניתוח שכלי

ולכן אין בעייה לדבר על כך באינטרנט. במילא איננו לומדים כאן מדיטציה אלא דנים בעקרונות מופשטים. ובכך, הבעייה בכך שאתה טועה. פשוט מאוד. הטבע של המודעות הוא לדעת, לכן כל תנועה המתרחשת בך ואינך מודע לה היא התעלמות/הדחקה. זאת כמובן עד לנקודה בה התהליך הגיע לאיזון מושלם, ואז התנועה נעצרת במילא וניתן להתעלות מעליה. העובדה שאינך מודע לנשימה שלך אכן מצביע על מרחק תודעתי שעליך לעבור כדי להיות מודע לגוף על כל פעולותיו. נראה לי שהסיבה לכך שאתה שולל את הצורך במודעות לנשימה היא כי אתה מבין באופן ספונטאני את גודלה האדיר של המטלה העומדת בפניך. אלא שבמצבי תודעה מסויימים (עליונים?) המודעות לנשימה היא ספונטאנית. לאחר מכן יש רק עצירת נשימה מתוך עצירת תהליך התפיסה ואיזון מוחלט של חילוף החומרים ואף זרימת הזמן עצמו. לאחר מכן... אתה יכול לקרוא לזה הארה אם אתה רוצה. חשוב על זה כך: מודעות מוחלטת מחייבת מודעות לכל דבר המתרחש בך. כל עוד אתה נושם, המודעות המתקרבת לנקודת המוחלטות תכלול גם את הנשימה. והנה עוד ציון דרך: אם אדם נמצא במצב פרה-מדיטטיבי (לפני הארה) ואינו מודע לנשימה, סביר להניח שיטעה בין הצופה הפנימי לאובייקטים במציאות, זאת משום שהוא מקבל את הגוף ופעולותיו כמובנים מאליהם ולכן מזדהה עימו הזדהות שגוייה.
 

hary_i

New member
לא שללתי

כל מה שאמרתי היה לא כדי לשלול אלא כדי להדגים את האבסורד שבדבר. האם אתה מודע לכל הפעולות בגופך? נשימה, פעולת הלב, העיכול וכד´? התשובה היא מן הסתם לא, אבל אנחנו בהחלט יכולים להיות מודעים, העובדה שאיננו שמים לב בכל רגע ורגע לנשימה או לפעולות אחרות אינה בשום מקרה הדחקה.
 

אינקה

New member
../images/Emo20.gif אחדד שוב את העיקרון

כל תנועה שלא הגיעה לאיזון מוחלט תמשוך באופן טבעי תשומת לב. זהו טיבעה של המודעות. מערכות שהגיעו לידי איזון ניתן להתעלות מעליהן. אלו שלא הגיעו לידי איזון שואבות את אנרגיית המודעות. המערכות האחרונות המתאזנות אלו הנשימה ותנועת החשיבה. הנשימה שייכת למערכת העצבית האוטונומית (תת מודע) ותנועת החשיבה לאיזון התדרים במוח. כאשר האדם מגיע לאיזון של שאר המערכות, שתי מערכות אלו מושכות באופן ספונטאני את המודעות שכן הן היחידות שפעילותן מורגשת עדיין. כאשר גם שתי אלו מגיעות לאיזון, המודעות - שהשאילה את האנרגייה שלה לכל התהליכים השונים משתחררת ומאירה את עצמה. התנועות האחרות בהכרה (ובגוף) בין אם הן חברתיות, גשמיות, זרימת דם, הורמונים, זרע, כסף וכו´ צריכות להגיע לאיזון קודם לכן, אחרת הפרעות במערכות אלו לא ישחררו את המודעות להגיע לשלבים האחרונים. בנתיים חוסר ההבחנה בנשימה וכו´ אינה הדחקה אלא יותר התעלמות, כשההכרה עסוקה בתנועות "גסות" יותר ולא הגיעה עדיין לאיזון הנשאף. ניתן לומר שלאדם פשוט אין אנרגיית מודעות מספקת כדי להיות מודע למערכות אלו. התעלמות זו היא הדחקה רק במידה ויש בעיות הקשורות במערכות אלו (ופעמים רבות יש) והאדם "בוחר" מתוך אי נוחות עם העניין שלא להתמודד אם בעיות אלו בשלב זה.
 

tanka

New member
את\ה זה העולם

יקרה שלי אני חייבת לא להסכים איתך אני זה העולם ומקומה של המדיטציה הוא בדיוק לחבר אותנו מחדש להוויה הזו. אין זה אומר שיש אחדות טוטעלית בינך לעולם או שכולם הם בדיוק אותו דבר,אלא שבהמות הפנימית כולנו אחד וזה מי שאנחנו באמת. כשחיים את זה במודע את חייה חיים מלאים ומופלאים.אני עוד לא שם אבל עובדת על זה... המון אהבה,מירית
 

hary_i

New member
מדיטציה אינה רק השלווה

הבעיה בדרך כלל היא שברגע שאדם מגיע לשלווה, נוח לו והוא לא רואה סיבה להתמיד ולהמשיך במדיטציה. מדיטציה מביאה אותנו להרבה מעבר לזה ולכן חשוב להתמיד בה דווקא ברגעי השלווה.
 
למעלה