מהיא מדיטציה ????
מהיא מדיטציה ?! שאלה נהדרת !!! האם היא התבודדות עם עצמך ? עם הטבע ? התבודדות קבוצתית ? האם היא תרגול נשימות - שאיפות ונשיפות ? ריחות של קטורת ? תנועות ידיים וגוף על רקע מוסיקה מיוחדת ? אמירת לחשים\תפילות\מנטרות ? אולי בכלל מדיטציה היא לחיות את החיים במודעות עצמית ? אני סבור כי לכל אחד מאיתנו יתכן מימוש שונה שבו נחווה מדיטציה אך מהותה של המדיטציה היא אחת ויחידה. לדעתי,המילים הבאות של קרישנמורטי מיטיבים לתאר את מהות המדיטציה. המילים הללו פשוט ניגנו לי על המיתרים בהרמוניה נפלאה: ``מדיטציה היא אחת מאמנויות החיים הגדולות ביותר - אולי הגדולה שבהן, ואין באפשרותו של אדם ללמוד אותה מאיש. זהו היופי שבה. אין לה טכניקה ולכן אין בה שום אוטוריטה. כאשר אתה לומד אודות עצמך, מתבונן בעצמך, מתבונן בדרך שבה אתה הולך, כיצד אתה אוכל, מה אתה אומר, הרכילות, השִׂנְאה, הקנאה - אם אתה מודע לכל אשר בעצמך, בלי שום בחירה, זהו חלק ממדיטציה. כך שמדיטציה יכולה להתרחש כאשר אתה יושב באוטובוס או מתהלך בחורשה מלאה אורות וצללים, מאזין לשירת הציפורים או מתבונן בפני אשתך או ילדך. מוזר עד מה רבת חשיבות נעשית המדיטציה, איו בה שום סוף ושום התחלה. היא כטיפת גשם שבה כל הנחלים, הנהרות הגדולים, הימים ומפלי המים; טיפה זו מזינה את האדמה והאדם, בלעדיה, האדמה תהיה למדבר. בלא מדיטציה הלב הופך למדבר, לשממה. מדיטציה זה לגלות האם המוח על כל פעילויותיו, על כל חוויותיו, יכול להיות שָקט לחלוטין. לא בכפייה, כי ברגע שקיימת כפייה, נוצרת שניוּת. הישות שאומרת, ``אני רוצה חוויות נפלאות, לכן אני צריכה לכפות על מוחי להיות שקט`` - לעולם לא תעשה את זה. אך אם אתה מתחיל לחקור, להתבונן, להקשיב לכל מהלכי המחשבה, התניותיה, חיפושיה, פחדיה, הנאותיה, מתבונן כיצד המוח פועל, אז תבחין שהמוח נעשה שָקט להפליא; שֶקט זה אינו תרדמה אלא פעילות אדירה, ולכן שקטה. דינמו עצום שמתפקד בשלמות, כמעט בלי להשמיע קול; רק כאשר יש חיכוך קיים רעש. מדיטציה היא עבודה קשה. היא דורשת את הצורה הגבוהה ביותר של משמעת - לא הסכמה, לא חיקוי, לא ציות - אלא משמעת הנובעת ממודעות תמידית, לא רק לדברים שמחוצה לנו, אלה גם לדברים שבתוכנו. כך שמדיטציה איננה פעולה של בידוד אלא פעולה בחיי היומיום הדורשת שיתוף פעולה, רגישות ואינטליגנציה. בלי הנחת היסודות לחיים נכונים, המדיטציה הופכת לבריחה ולכן חסרה כל ערך שהוא. חיים נכונים אינם נהציות למוּסר חברתי, אלא החופש מקנאה, מתאוות בצע ומחיפוש אחר כוח - שמולידים כולם עוינות. החופש מהם אינו מגיע דרך פעולת הרצון אלא על-ידי מודעות להם דרך הכרה עצמית. בלא הכרת פעילות העצמי, המדיטציה נעשית ריגוש של חושים, ולכן משמעותה מועטה ביותר. מדיטציה היא אחד הדברים המיוחדים ביותר. אם אינך יודע מהי, הנך כאדם העיוור בְּעולם של צבעים בהירים, אורות וצללים מבהיקים. אין היא עניין אינטלקטואלי, אך כאשר הלב חודר אל תוך התודעה, היא מקבלת איכות שונה לחלוטין, ואז היא באמת חסרת גבולות, לא רק ביכולתה לחשוב, ביכולתה לנהוג ביעילות, אלא גם בהיותה בעלת חוש לחיות בְּחלל עצום שבו הנך חלק מהכל. מדיטציה הִנָּה תנועת האהבה. אין זו אהבה של האחד או הרבים. היא כמים שכל אחד יכול לשתותם מכל כד שהוא, בין שהוא עשוי זהב ובין שהוא עשוי חרס, היא בלתי פוסקת. ודבר ייחודי מתרחש, ששום סם או היפנוזה עצמית אינם יכולים לגרום לו: התודעה כמו חודרת לתוך עצמה, מתחילה על פני השטח וחודרת עמוק יותר ויותר, עד שעומק וגובה מאבדים את משמעותם וכל דרך למדידה נעלמת. במצב זה קיימת שלווה מוחלטת, לא כְּזו הנובעת מגמול - אלא שלווה שיש בה סדר, יופי ועָצְמה. כל זה יכול להיהרס כשם שניתן להרוס פרח, אך למרות פגיעותה אין היא ניתנת להריסה. מדיטציה כזו לא ניתן ללמוד מאדם אחר. אתה חייב להתחיל כשאינך יודע דבר אודותיה ולנוע מתמימות לתמימות. הקרקע שעליה יכולה התודעה המדיטטיבית להתחיל היא הקרקע של חיי היומיום, המאבק, הכאב, השמחה החמקמקה. הצמיחה חייבת להתחיל שם, לגרום לסדר, ומשם לנוע שוב ושוב. אלא שאם אתה נתון בעשיית סדר בלבד, אזי אותו סדר ייצוֹר את מגבלותיו שלו, והתודעה תהיה לאסירתו. בכל התנועות הללו אתה חייב להתחיל איכשהו מהקצה האחר, מהחוף האחר, ולא להיות מוטרד תמידית מהחוף הזה או כיצד לחצות את הנהר. אתה חייב לקפוץ למים בלי לדעת לשחות. והיופי במדיטציה הוא שלעולם אינך יודע היכן אתה, להיכן אתה הולך, ומהי המטרה. מדיטציה אינה שונה מחיי היומיום, אל תפרוש לך לפינת החדר כדי למדוט עשר דקות ואז לצאת ממנה ולהיות לְקַצָב - באופן מטפורי ובאופן מעשי כאחד. מדיטציה היא אחד הדברים החשובים ביותר. אתה יכול לעשות אותה כל היום, במשרד, עם המשפחה, כאשר אתה אומר למישהו ``אני אוהב אותך``, כאשר אתה מתבונן בילדיך. אלא שאתה מחנך אותם להיות חיילים, להרוג, להיות לְאוּמָנים, לסגוד לדגל, מחנך אותם להיכנס למלכודת זו של העולם המודרני. להתבונן בכל אלה, להכיר בחלקך בזה, כל זה חלק מהמדיטציה. וכאשר תמדוט כך, תמצא בזה יופי מופלא; אתה תנהג נכון בכל רגע, ואם אינך נוהג נכון ברגע נתון אין זה משנה, אתה תחזור לכך שוב - , אתה לא תבזבז זמן על חרטה. מדיטציה היא חלק מהחיים, אין היא שונה מהם. אינני יודע אם הבחנת אי-פעם שכאשר אתה מעניק תשומת לב מוחלטת, יש שקט מוחלט. בתשומת לב זו אין שום גבול, אין שום מרכז, כמו ה``אני``, שהינו מודע או מקשיב. תשומת לב זו, שֶקט זה, הוא מצב המדיטציה. כמעט שאין אנו מקשיבים לקול נביחת כלב, או לבכיו של ילד, או לצחוקו של אדם בעוברו בדרכו. אנו מנתקים את עצמנו מהכל ואז, מתוך בדידות זו, מביטים ומקשיבים לכל הדברים. ניתוק זה הוא הרסני כל כך, מאחר שטמונים בו כל הקונפליקטים והמבוכה. אם אתה מקשיב לצליל פעמונים בשקט מוחלט, תמצא את עצמך רוכב עליו, או שהצליל עצמו ייקח אותך דרך העמק אל מעבר לגבעות. היופי הזה מורגש רק כאשר אתה והצליל אינכם נפרדים, כשאתה חלק ממנו. מדיטציה היא סוף הפירוד, לא באמצעות פעולה כלשהי של רצון או תשוקה. מדיטציה איננה דבר מנותק מהחיים, היא מהותם העמוקה של החיים, מהותם העמוקה של חיי היומיום. להאזין לפעמונים אלה, לשמוע את צחוקו של האיכר כאשר הוא פוסע עם אשתו, להקשיב לצליל הפעמון באופניה של ילדה קטנה; אלה החיים בשלמותם, ולא רק חלקיק מהם שהמדיטציה פותחת. מדיטציה איננה בריחה מהעולם, אין היא התבודדות והסתגרות עצמית כי אם דווקא הבנת העולם ודרכיו. לַעולם יש מעט להציע לבד מאוכל, בגדים ומחסה, והנאה, על צערה העמוק. מדיטציה אינה סתם שליטה בגוף ובמחשבה, ואין היא שיטה של נשימות פנימה והחוצה. הגוף חייב להיות שקט, בריא ובלי מתח; הרגשות חייבים להיות עזים ואיתנים; התודעה, כל פטפוטי התודעה, הפרעותיה וגישושיה חייבים להיפסק. אין זה הגוף שיש להתחיל איתו, כי אם התודעה על דעותיה, הדעות הקדומות שלה והאינטרס האישי שלה, בה יש לטפל. כאשר התודעה בריאה, חיונית ונמרצת, התחושות יתחזקו וייעשו לרגישוֹת ביותר; והגוף, על כל האינטליגנציה הטבעית שבו שלא הושחתה בידי הֶרְגלים ונטיות, יְתַפְקד כנדרש. האדם חייב איפוא להתחיל עם התודעה ולא עם הגוף, התודעה שהיא מחשבה ומִגְוון ביטוייה של המחשבה.`` נ.ב. זהו אוסף שליקטתי מדבריו של קרישנמורטי. למי שרוצה את המדריך המלא למדיטציה, נא להודיע לי במייל\בפורום ואשלח לו אותו במייל (זהו קובץ word גדול למדי). בחמלה ובאהבה אלדד
