שלב האבל התחיל

[מרגישה 1111]

שלב האבל התחיל

חברות יקרות מעדכנת בקצרה שלאחר שבוע של דממה מוחלטת מהוריי לאחר שחשבו על המשמעות של הבחירה שלי הם התחילו לירות אש אימא שלי בוכה כול היום התחילו משפטים מהסדרה: ננתק את הקשר חצית קו אדום זה לא טבעי לא בריא את אגואיסטית את הורסת לעצמך את החיים זה מבחיל כמובן שזה לא עושה לי טוב לשמוע אותם מתאבלים עליי אבל אני יודעת שזה חלק מהתהליך שלהם ואני יודעת שאני לא לבד .... תודה לך אהובתי, המרגיעה המוכשרת והמהממת! וגם לבנות בפורום שתומכות בסמסמים ומסרים מרגישה 1111

 

[זואי של מירית]

שלב ההפנמה של ההורים

היי מרגישה 1111, אני יודעת לספר לך מהמקרה האישי שלי, שיכולה לעבור תקופה ארוכה עד שהם יקבלו אותך ואת זוגתך שתחייה. כשסיפרתי להוריי בגיל 18, הם היו מאוד נסערים. בעיקר אבא שלי. אמא שלי בכתה קצת אבל ידעה זאת הרבה לפני. אבא שלי הסתובב בבית שבועיים והתעלם ממני באופן טוטלי. אחר כך באתי אליו לשיחה ואמרתי כי זה לא יכול להמשך ככה ואם הוא מתכוון להתעלם ממני, אני עוזבת את הבית. הוא מצידו אמר שהוא לא מוכן לכאלה דברים בבית שלו. אמרתי טוב והלכתי לדרכי. כעבור כמה חודשים נסעתי לטיול בארה"ב, חזרתי משם ועברתי לגור בתל אביב. מאז לא עלה הנושא שוב, עד היום שבו ידעתי שאני הולכת לחיות את חיי הבוגרים עם אישתי הנוכחית, וידעתי כי אנחנו עומדות לעבור ביחד, ולכן הבנתי כי עליי לבצע איתם את שיחת היציאה מהארון הארור הזה, שוב!!! מילא לצאת פעם אחת, אבל פעמיים בחיים מול ההורים זה לא פשוט. עברתי סרטים בראשי, אבל בסופו של דבר - הוא הכיר את מירית, ראה שהשד לא נושא כל כך... והיום הוא מטורף עליה. מתקשר אליה... מדבר איתה... ובא אלינו המון. רק היום הוא נסע אחרי שהיה כאן כמעט 10 ימים. יכול להיות שיקח להורים שלך זמן להבין כי זוהי הדרך שבחרת, או שמא בחרה אותך, וכי ככה את הכי מאושרת. ההורים שלך כרגע מעיקר חושבים מה יקרה אם הם יצטרכו לספר על זה למשפחה, חברים ועוד. אני אומרת - תהיי חזקה. הדרך עוד ארוכה, אבל אני יודעת להגיד מהמקום שלי שזה שווה כל מאמץ. יש סביבך הרבה אנשים שאוהבים אותך, ותומכים בך, ויש לך אותנו - שלעד נהיה בצד שלך. אני מציעה לך לנצל את המומנטום - ולהתחיל לספר למשפחה הקרובה. אחים, אחיות, בני דודים קרובים. להראות להורים שלך שגם התגובות מסביב, הם בסדר. ושאלו הם חייך ואת יכולה לצאת מהארון בפניי כולם ושהם לא יצטרכו להסביר או להתפתל מול אחרים שישאלו לגבייך. שיהיה הרבה בהצלחה. טלטל - בסוף גם אצלך זה יגיע. יאללה קדימה, שיהיה יום מוצלח. מחכה כבר למפגש הבא. צ'או, זואי

 

[מחפשת את האומץ]

שולחת חיבוקים

 

[טורטיתת]

תני להם את הזמן...

השלב הזה "שלב האבל" מפחיד מלחיץ אותי ברמות. גם בעבר שמיטל225 שיתפה אותנו בכל הנושא נלחצתי. "האיום" הזה של ההורים, הלחץ "במשפטי המוות" האלה קשים לאוזן. לוקחים אותי תמיד חזרה אחורה לנעול ולאטום את הדלת. מרגישה, "יודעת שזה חלק מהתהליך שלהם..." אז תני להם את הזמן... מחזקת אותך, גאה בך, תמשיכי לעדכן, רוצה כבר לשמוע על השלב הבאה של ההכרה החיבוקים החיוכים.

המפגש הבאה נגיד עוד.....(שנים), לדעתי צריך להיות של "ההורים הגאים שלנו"

 

[זואי של מירית]

מפגש הורים לגאים

אני בטוחה שגם אמא שלי וגם אמא של מירית ישמחו להנחות ערב כזה... להראות שיש חיים אחרי הגילוי שילדך הוא "כזה". שיהיה בהצלחה

 

[אתר אישה]

הורים עדיין מגיבים כך?

יפה שאת מתייחסת לזה כך ולא מתרגשת יותר מדי. לוקח זמן, אבל כשהם יבינו שאת איתנה בדעתה, הם יעזבו אותך לנפשך ופחות יציקו.

 

[ליאם63]

../images/Emo10.gifלצערינו

הורים עדין מגיבים כך ברמות שונות. אמא שלי למשל, גם משמיעה לי משפטים כאלה ואחרים "אגואיסטית חושבת על עצמך" ועוד פנינים שכאלה.. למזלי ושמחתי יש לי תמיכה מקבוצת חברים וחברות אשר מספקים לי תמיכה רבה ברגעי משבר שיש לי. אני יודע שקל לומר "תני להם את הזמן" אבל אין לנו ברירות אחרות , התהליך שלהם באמת רק מתחיל עם היציאה שלנו מהארון. לסבית/הומו/טרנס זה תמיד קשה להם. כי חרגו מ"הנורמטיביות" של החברה. בקיצ'ר אני רוצה לומר תהיי חזקה וחבקי חזק את האישה ..