אני לא מסכים ...
כשיש יחסי עובד-מעביד בין מי שמקבל את הטיפ לבין המעביד שלו, וכשהעובד עוסק בעבודה הרגילה שלו - אי אפשר לטעון שהוא עצמאי (או לפחות, אי אפשר להצליח בטענה הזו). לא כל תקבול שמשולם לעובד הוא חלק מהשכר ומובא בחשבון לצרכי שכר המינימום. כך למשל, בונוסים מיוחדים או שי לחג וכד´, גם אם המעביד משלם אותם - זה לא חלק מהשכר. כך שלא נכון להגיד שאם זו "תמורה עבור שירות", זה בהכרח חלק מהשכר. אמנם, ייתכן שמבחינת מס הכנסה, מדובר במשהו שנחשב כ"שכר", אבל מבחינת משפט העבודה (למשל לצרכי שכר מינימום) לא כל תקבול שעובד מקבל בגין עבודתו - הוא "שכר". הזכות לשכר מינימום לפי חוק שכר מינימום היא זכות לקבלת שכר מהמעביד. בסעיף 2 באותו חוק נאמר: "עובד ... זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש ...". הטיפים אינם משולמים על ידי המעביד, ואינם אמורים להיות חלק מהשכר לפי חוק שכר מינימום. הטיפים תלויים בדרך כלל ברצונו הטוב של הלקוח. גם כשזה לא תלוי בכך אלא זה חלק מההסכם בין הלקוח לבין המעביד, זה לא אמור להיות חלק מהשכר. עובד לא אמור להיותל במצב שבו כדי לקבל את שכרו הוא יהיה תלוי בקיום התחייבויותיהם של אנשים אחרים פרט למעבידו. לכן, אני לא מסכים עם יגאל.