שכל, רגש, גוף

שכל, רגש, גוף

עם מה מהם, אתם הכי מסתדרים?
 
יוווווווו

נשיקה| ומסכימה איתך לגבי האיזון, הם משליכים אחד על השני. נגיד, אם את מקבלת את הגוף שלך ומסתדרת איתו אז הרגשות שלך יהיו גם חיוביים יותר ואז תסתדרי גם איתם.. משהו כזה?
 
נגיד שאת רוצה להחליט משהו....

לאיזה חלק את הכי מקשיבה? למה שהגוף אומר או רוצה? למה שהשכל מביע? למה שהרגש משדר?
 
כשאת שואלת את זה כך..

(אני חונכת את עצמי בפורום, ברשותכם) אין "הכי" בשבילי, ויחד עם זאת כאשר אני מחליטה משהו- אני מאוד מודעת לשכל, להגיון. ואני הולכת עם הרגש. במודע לחלוטין. אם אני יודעת שהרגש שמזיק לי- אני שמה לעצמי מסגרת מסוימת של הגיון, אבל זה מושתת על הרגש- כי אחרת אני נמצאת במקום שלא שלם לי בו, וזה מקום שהוא לא נכון לי ולא טוב לי.. הגוף אצלי זה שילוב של שני העליונים. הגוף זה כאשר הנפש מדברת בצורה פיזית, לא?:) או כאשר אני רוצה לדבר, ולבטא את עצמי. פורום נפלא, נפלא נפלא.. לילה שליו לכולנו.
 
../images/Emo13.gif הגוף זה גם כאשר המחשבות/הרגשות מדברים

וגם יש תחושות גוף, שלא קשורות לרגש או למחשבה. אלא לרצונות גופניים. למשל, רצון לעשות משהו כי זה נעים גופנית, או נוח גופנית....
 
קראתי פעמיים כאשר ראיתי את התגובה,

וקראתי שוב כרגע- ובכל זאת אני מתקשה להבין. אשמח להכוונה, ואשמח להקשיב עוד (אם תרצי להנחות אותי, כמובן) אולי זו אני שלא מתחברת, ואולי אני פשוט לא מצליחה להבין בגלל ההסבר הקצר או המחשב או עוד גורמים. איך "גופנית" יכול להיות מנותק או באחוזים כ"כ עליונים על כל הגורמים המנטאליים? אצלי, כמובן. כי אינני מדברת על כל אדם אחר מלבדי. זה פשוט שם, זה נוכח. אלא אם אני (במודע) מכבה את מתג הזה של הרגש. המחשבה- אבל שוב.. יש כאן את השלב של המודעות, ה"כיבוי" הזה, ההנתקות הזו.. אלו שלבים, שמגיעים בשתי וערב. כמו כשאני רוקדת, או משחקת.. אינני יודעת האם אני מ צליחה להעביר את המחשבות למילים:) שבתשלום לכולנו:)
 
ממממ../images/Emo13.gif

שאלה קשה
הממ אני חושבת שעכשיו אני לומדת לקבל ולהסתדר יותר עם הגוף והרגש. את השכל אני עוד מזניחה בצד כרגע
ונראה לי שאני צריכה לחשוב על זה יותר לעומק...
 
רגע....

אבל זה נראה לי הפוך פתאום כשמנסים להקשיב רק להגיון, פחות מקשיבים לרגשות. נגיד, אחד המנגנוני הדחקה שיש לרגשות זה להפוך דברים הגיוניים יותר, לחפש סיבות.. ממ כנראה ששכל ורגש לא מתחברים לי..
(אני צריכה להיות סגורה על עצמי)
 

LittleStarAtSky

New member
תיראי

כאשר חושבים על דברים, ולא מדחיקים, זה מביא רגשות מסויימים (עצב שמחה כעס תיסכול וכו' וכו'), ואז אם מדחיקים באמת אפשר ללכת להיגיון ולא ללב, וזו דרך התמודדות מסויימת. אבל כשיש רגש, והולכים לפיו, לפי מה שנראה נכון, לפי האינטואיציה, זה טוב, וגם לחפש סיבות זה טוב, כי מגיעים ככה לפיתרון, מדברים, חושבים צריך את השכל גם כדי לדעת שאנחנו עושים משהו נכון לנו, כי לפעמים רגש של עצב או תיסכול או בילבול יכול להביא להרס עצמי או הרס כלשהו, ואז השכל אומר לנו די!!! לעצור!!! אני חושבת שקשה לי להסביר כי בעצם הם הולכים ביחד, ורגש קשור לשכל בעצם, כי יש גוף, שכל, ונשמה. רגשות הם בתחום השכל. אבל הרגש עצמו בה מהלב, וצריך להרגיש ולהבין!!!
 
רגש, שכל, גוף

בא לי לכתוב שיר/חיבוק/חמשיר/סיפור... ככה סתם לכתוב ולבטא בלי לעצור.... כשכולם פועלים בהרמוניה כשכל אחד מהם עובד נהדר כשאנו מכירים את עצמנו ויכולים לראות את הפעילות של השכל, הרגש, הגוף.... כשאנו מקבלים את הרגשות, המחשבות, הרצונות הגופניים כשהאנרגיה זורמת בחופשיות בגופנו כשאנו יכולים לא להיבלע במחשבה ולהישאר מאוזנים בכל סביבה רגשית אז..... זה כיייייייף!!!
 
למעלה