שכול ואבדן

[חן (*_*)]

שכול ואבדן

*שיר שנכתב לזכר ארוסי שנפל בקרב. בלעדיך ישנה, ובחלומי דמותך ממלאת את עולמי כמתוך הנוף הנגלה מחלוני מחפשת מחילה, אולי גאולה, נקודה לבנה בעולם של שחור טבועה. כמהה לתשובה,- בעולם האכזר, יש מי שאותי מכל הלב אוהב, אך בחסרונך עדיין חשה בכאב כואבת, מתחבטת עם עצמי, אתה אינך בחיים, ההשתנה עולמי האם אתה בטוח רק בתוך חלומי? ברצון לשפר, להתמודד ולשנות, אני ממציאה לעצמי דין ופסיקות, חוקים לכל עת-איתם אוכל לחיות. קיץ וחורף, שבת וחול-מהרהרת, איך חלום ומציאות אני מאחדת? אם את עצמי, כבר אינני מכרת? מתייסרת , בליבי סוערת, בעוד אני חיה את חיי באור אתה טמון באדמה-בבור השחור.

 

[*pank]

חן ../images/Emo24.gif

מנסיוני המר שם גם נישאר לא בכי ולא תחנונים למחר המוות לקח בצעד קר ונמהר ועל אהבתכם את הגולל סגר כך גם עשה לאיתמר.

 

[חן (*_*)]

פאנקי ../images/Emo24.gif

למרות הכל, ממשיכה לחיות לעיתים לבכות, ופעמים לבלות רק שברגעים מסויימים שאני לבדי שוקעת בהרהורים על אובדני וכשרע לי, ואני בודדה תמיד חושבת על מה היה לו, הוא לא היה נופל במלחמה....

 

[*pank]

חן

כנה שאני מבינה ללבך חושבת על איתמר שלי יום יום שנה כבר עברה אבל הוא כלל לא טמון באדמה הוא חי איתי בלב ובאותה הדירה.

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

רגשי האשמה,על שום מה ?

זכותך לחיות באור לא ידך הביאהו לבור השחור. דברים שקרו בעטים של אירועים ללא שליטה מצידינו,שנותרנו בחיים כפסע היה ביני ובין מוות שש שעות של ניתוח,וחצי סנטים מהלב שנתיב של כדור בגופי בו הילך אז אני נותרתי בנס בתוך אור ואחר,נתיבו אל הבור השחור חיי את חייך,כי לא בך העוון לבטח שלא תוציאנו מהחושך לאור.