שי צריך עזרה...

[Jerald_Admonds]

שי צריך עזרה... ../images/Emo5.gif

אני עכשיו דיי במצב רוח משונה כזה.. אתם מרגישים את ההרגשה הזאת שמרגישים קטנים וחסרי משמעות? ככה אני מרגיש כרגע, ביחס לחיים שלי.. להתקדמות המאגית שלי ומסע הרוחני שלי אני מרגיש כזה "יא אני רק בתחילת הדרך! יש עוד כל כך הרבה ללכת, כל כך הרבה עד שאני אגיע לאנשהו.." נכון לא סוף הדרך הוא מה שבאמת חשוב, אלא הדרך עצמה.. אבל קצת קשה לי לתפוס את זה.... לפחות כרגע. הקטע הוא שגם אין לי משמעת עצמית, ואני חייב אחת שכזאת! איך אני יכול לפתח את זה? וגם העצלנות.. קשה לי להלחם איתה, למה אני לא יכול להיות מלא מרץ כמו כל בנאדם אחר? באמת שאני רוצה להיות.. אבל בקטע הזה כוח הרצון שלי פתאום כושל! בבקשה תעזרו לי.. עצה טובה אולי? משהו מניסיון החיים שלכם, ממקרים דומים? בבקשה? כל זה התחיל בכלל מזה שרציתי לשוב וללמוד אומנויות לחימה. ואז עלה לי לראש, זה כזה גדול! זה מסע כל כך ארוך כדי באמת להשיג משהו מזה.. אני באמת מוכן להכנס שוב לתוך עיסוק חדש ישן שבו אני מתחיל חסר ידע וייקח לי שנים עד שאני אגיע רק להתחלה נאותה של עיסוק בזה? עזרה בבקשה? שי...

 

[אורלי_ל]

רק משהו קטן

זה האגו שדיבר עכשיו ממך, נכון? לפעמים צריך לעצור קצת ולנוח. אנחנו לא מלאכים שיכולים לעבור את כל הדרך ביעף, וצריך להתרגל לעובדה הזאת.

תהנה מהדברים הקטנים. חתימה טובה

 

[Jerald_Admonds]

לא יודע אם זה האגו..

בכל אופן.. תודה אורלי! אני מאוד מעריך את זה..

 

[deep ocean]

תן לעצמך להיות בזה

אל תילחם כרגע אתה מרגיש אפסי ואיך תצליח להתמיד/להתפתח/זה דורש הרבה מאמץ וכו´ וכו´ אוקיי תן לעצמך לנוח ויהיה בסדר! אני למשל אתמול הייתי בקטע של- די נמאס לי לחפש דירה אין לי כח לזה לא רוצה לעשות כלום ואז התבאסתי למה אין לי יותר כח למה אני לא מתמידה חבר טוב אמר לי תהיי בזה אז תני לעצמך חופש וזה מה שעשיתי וההרגשה מצויינת! אני אחזור לחפש דירות לא בכל אלא שארגיש שהמשאבים שלי מלאים כך גם אתה!

 

[Jerald_Admonds]

חופש זה לא רע..

אבל הקטע הוא שאני בחופש כבר בשנה האחרונה.. אולי בכל זאת אני צריך טעינה קטנה, תודה לך מיכל! את מתוקה כמו תמיד.. ו..

ונשיקה גם לך!! באהבה,שי.

 

[deep ocean]

נשיקה גדולה!!!!!!

 

[deep ocean]

זה שייך לתגובה על הודעה אחרת

לא נורא קיבלת עוד נשיקה ממני!

 

[המתבוננת]

אתה כמו ראי ...

תתן לדרך לקחת אותך למקום הנכון שאתה צריך להיות לזרום עם הנשימה. אני ישתף אותך במשהו שכתבתי על דרכי שלי (אולי לא דרך רוחנית ואולי כן) נקודת ההתחלה שלי היא גם נקודת הסוף יצאתי מנקודת התחלה והלכתי לחפש ניסיתי דרך חדשה ניסיתי חיים חדשים בתוכי התחלתי ללכת בתוך עצמי מצאתי את חוזרת אחורה לטיפש-עשרה מצאתי את עצמי שם חווה מחדש את חוויות גיל היופי חייתי מחדש את הפרפרים את האהבה את העצב והשמחה התמלאתי חיים חדשים והמשכתי לדרכי דרכי הובילה אותי אחורה בזמן לגיל הילדות לכאב לעצב לבדידות לכעס חוויתי הכל מחדש חבקתי את עצמי אהבתי אותי והבנתי אותי סלחתי נסלחתי , ושחררתי בכאב את הילדה הקטנה עם הרבה אהבה , המשכתי בדרכי והובילה אותי לאזור לא ידוע לגיל לא ידוע לרצון לא ידוע פגשתי את הפחד פגשתי את החושך שניסה להקפיא אותי , זזתי ימינה זזתי שמאלה לאט והמשכתי לדרכי קדימה אחורה לאן שדרכי תוביל אותי היום אני עדיין הולכת אחורה לפרק נוסף שם מצאתי את עצמי בנקודת ההתחלה בגרעין חיי וחלומותיי האם שם אשאר האם נקודת התחלה היא גם נקודת הסוף ? באהבה וחיבוק חם המתבוננת

 

[Jerald_Admonds]

נקודה מעניינת.....

בעצם כל המרחק הוא חסר משמעות? וההתחלה שאני נמצא בה היא בעצם גם הסוף? באמת נקודת מבט מעניינת... תודה לך המתבוננת!

 

[המתבוננת]

המסע הוא אף פעם לא חסר

משמעות כי אתה חוזר להתחלה עם תובנות חדשות ועם הרבה כוח חדש...ואם כבר הגעת לנקודת ההתחלה זה לא הסוף, זה ההתחלה של נקודה חדשה בשלב יותר גבוהה מאיפה שהיית קודם ואפילו והמסע יהיה באותו המסלול (ואני מסופקת עם יהיה) זה יבוא מרמה יותר גבוהה עם ידע ועם חוזק נפשי הרבה יותר חזק.

 

[בן טל-שחר]

יוּ, איזה יופי!!!!

כל אחד מאיתנו נושא בתוכו מחסום... שעתיד להיפרץ פעם, או לא. רוב האנשים אינם עושים דבר עם כך - הם מדחיקים את עובדת קיומו של המחסום. מיעוט עושה עם כך משהו - ומפוגג בהדרגה את המחסום. ומיעוט עד יותר קטן, חוגג את חייו בלעדי המחסום החביב. ואתה??? הגעת לנקודה נפלאה, שאליה אנחנו מגיעים כאשר אנחנו מתעקשים לעשות את מה שאנחנו חושבים שאנחנו באמת רוצים לעשות. החלטת שאתה רוצה "לעבוד על עצמך כמו שצריך". אני מסתמך בדבריי על הודעה קודמת שלך, שבה פירטת רשימה ארוכה של נושאי-עבודה-על-עצמך. רשימה שאמורה, כך הבנתי, להנחות אותך בתקופה הקרובה. נהדר! הודעת לעצמך בבהירות: כך אני רוצה, זה מה שאני רוצה. ומה שהיה שם כל הזמן, חסם את דרכך, צף ועלה עכשיו בחיוך... זה כאן! זה היה כאן כל הזמן! הדחקת את זה, כי זה מה שאנחנו מורגלים לעשות. אבל ברגע שהחלטת להגיד לעצמך בבהירות מה אתה רוצה - וגם לעשות את זה! - המחסום צף ועלה. נפלא!!! אכן, לפעמים ההרגשה הרעה מכזבת: לפעמים היא דווקא מודיעה לנו שאנחנו נמצאים במקום טוב... רוב האנשים נמצאים בשניה זו בנקודה פחות טובה ממך: הם מדחיקים את המחסום שלהם... אז... מה הלאה? מה עושים עם המחסום? ומהו בכלל? המממ... המשך יבוא. שמתי לב שהרבה פעמים דווקא כשאני לא עונה מיד תשובות, אנשים מגיעים לתשובות מדהימות... שלך באהבה, בן

 

[Jerald_Admonds]

כשמודעים למשהו באמת אפשר לשלוט בו..

שכחתי את זה.. תודה בן אחי על שהזכרת לי את זה!

!!!

 

[Rebecca_y]

אל תהיה עצוב! ../images/Emo24.gif

תדמיין לעצמך שאתה בונה מגדל. אם תסתכל על השמיים, אתה יכול להתיאש כי נורא קשה להגיע לשם, אבל אם תביט למטה ותראה את המרחק שעברת תתעודד. כבר שלוש שנים שאני רוצה להתחיל ללמוד אומנויות לחימה, וכל פעם אני אומרת לעצמי שאולי מאוחר מדי להתחיל ללמוד בגיל כזה. השנה אני מתחילה ללמוד. לך לפחות יש רקע. למדת כמה שנים. גם לי אין כל-כך משמעת עצמית. אני חושבת שיש בכל אחד מאיתנו חלק שלא רוצה להשתנות ולהתפתח. לעבוד על עצמנו זאת עבודה קשה, והרבה פעמים אנחנו מונעים את ההתקדמות. מאז שפגשתי אדם מסויים (שגם סיפר לי על הפורום) החלטתי שאני לא מוותרת לעצמי ושאני אפסיק עם כל התירוצים. ברור שמאז (לפני חודשיים) היו ירידות ונפילות, אבל מה שחשוב הוא, שאני במגמת עליה ושיפור, למרות הכל. גם אם השיפור קטן אסור להתייאש! ותזכור, תמיד אתה יכול להתקשר! אוהבת רבקה

 

[Jerald_Admonds]

הא..! אני כבר מתקשר!

גם בשביל לדעת אם את באה למפגש פורום... תודה על העצה נשמה.. ושיהיה לך בהצלחה בהגשמת השאיפות שלך לגבי עצמך! באמת תודה! ) אוהב,שי.

 

[pinibs]

לשי יוצא הדופן

הי שי, איזה כיף סוף סוף לכתוב לך ישירות. עד היום רק קראתי הודעות שלך, ועכשיו אנו ממש מתקשרים ישירות. ההודעות שלך מיוחדות במינן, ולא צריך להיות גאון כדי להבין שזה אומר שאתה מיוחד במינך. יש בהודעות שלך הכל, החל מנועם, הבנה מעמיקה של הדברים, סבלנות, סובלנות, אהבה, קבלה, העדר ביקורתיות, בגרות (ואתה "רק" בן 17 אם הבנתי נכון), רצינות, מחוייבות ועוד ועוד. זו זכות לקרוא את דבריך, ואם זה נשמע קצת נפוח מדי, אז זה פשוט לא. לגבי התחושות שתיארת: הדרך שלי היא לתת לדברים להיות. כלומר, אם אתה מרגיש עכשיו לא משהו, אז כנראה שכך אתה צריך להרגיש עכשיו. אל תלחם עם זה, אלא תן לזה להיות. גם המאושרים והאופטימיים שבינינו מרגישים לפעמים זיפת. למה? לדעתי זה כדי ליצור איזון. לא יכול להיות שתמיד הכל יהיה נפלא, כמו שלא יכול להיות שתמיד הכל יהיה חרא. סוג אחר של הרגשה (כמו למשל, להרגיש לא משהו, לעומת להרגיש נפלא) נותן לנו זווית ראייה אחרת על הדברים, מאפשר לנו להעריך את ההרגשה האחרת ועוד ועוד. אז תכבד את מה שאתה מרגיש, ותפיק מזה מה שאתה יכול. בנוסף, זכור שלעשות כל מיני דברים בנדון לא סותר את היכולת לתת לדברים להיות. כלומר, אתה יכול לתת לעצמך להרגיש לא משהו ובמקביל לעשות כל מיני דברים שיאפשרו לך, בזמן הנכון, לעבור הלאה להרגשה אחרת. למשל, תזכיר לעצמך שהרצינות של המחוייבות שלך, פשוט ראויה להתפעלות. אני קורא את מה שאתה כותב, ואתה מצטייר בעיני כמישהו שלוקח מאד ברצינות את מה שמעניין אותו (אני מדבר על כל נושא המאגיה). אתה עסוק בזה, אתה משקיע בזה, אתה חוקר ולומד את זה, אתה משתף אחרים בזה וכו´. תן לעצמך קרדיט, אתה עושה המון. קראתי את הרשימה שהכנת לעצמך כדי להתאמן ולהשתפר. אז הרשימה בעיני היא נהדרת, אבל אם לא תעשה הכל, זה לא אומר שמשהו לא בסדר. גם אם תעשה רק דבר אחד, זה יהיה נפלא. אני מאמין בזה שאנחנו לא צריכים לרדוף אחרי הדברים, ולנסות להספיק כמה שיותר. אני מאמין שאנחנו לא צריכים רק לנסות להגיע למטרות. מה שאנחנו צריכים זה ללכת בדרך ולהנות ממה שאנו פוגשים. אנחנו צריכים להחמיא לעצמנו על כל הישג קטן, ואנחנו צריכים להתפעל מעצמנו על מה שאנו עושים. אל תמהר, יש לך את כל הזמן שבעולם. ובעניין המשמעת: שים רגע את הביקורת העצמית בצד, ותנסה את הרעיון הבא - הנה שתי דרכים אפשריות להסתכל על הרשימה שלך. האחת: יש לי 20 פריטים ברשימה (נניח) ולא הספקתי אפילו 3. התוצאה - תסכול, ביקורת עצמית ועוד כל מיני דברים נעימים שכאלה. השניה: יש לי 2 פריטים ברשימה, וזה לא יאומן שהספקתי עוד שניים שאפילו לא רשמתי. התוצאה: סיפוק אדיר, שביעות רצון מעצמך, ועוד כל מיני דברים איומים שכאלה. מה שאני אומר זה שלהיות מתוסכלים זה נורא קל לנו. אם נצא מתוך הנחה שאנחנו נמצאים במקום (כל מקום כמעט) רק משום שיש לנו שם איזשהו רווח, אז כנראה שגם לתסכון יש רווח. כיוון שזה רווח שנורא קל להשיג (למשל על ידי יצירת ציפיות גבוהות מדי מעצמנו, שיהיה לנו קשה להגשים), אז אנחנו בוחרים בדרך הקלה ומשיגים אותו. לעומת זאת, להיות לא מתוסכלים זה כבר הרבה יותר קשה, כי אז יש אפילו סיכוי שיהיה לנו טוב, והאמן לי שמרגע בריאתנו, העולם מחנך אותנו ש"קשה" זה המצב הנורמלי, ולא ההפך. עצור רגע וסקור את הדרך שעברת בשנה האחרונה (איזה זמן יותר טוב לעשות זאת מיום כיפור

). אני מבטיח לך שתגלה שיש לך כמה סיבות לא רעות בכלל להיות מאד גאה בעצמך. מספיק שתראה איזה אנרגיות חיוביות אתה מחולל בפורום הזה. כשתסיים את הסקירה, אתה עלול לגלות להפתעתך שאתה מרגיש קצת יותר טוב, ואז גם תהיה לך אנרגיה הרבה יותר גבוהה לגשת לביצוע של איזו משימה או שתיים. המשך לחייך (גם כשאתה קצת שפוף), פיני

 

[בן טל-שחר]

אהההההההה... איזו תגובה מ-ד-ה-י-מ-ה ../images/Emo12.gif

 

[Jerald_Admonds]

וואו *בהלם* ../images/Emo2.gif

וואו.... אני לא חושב שאני הולך להגן על עצמי ממטר המחמאות שבהודעה שלך, אלא פשוט לקבל אותן בברכה ולומר.... ת-ו-ד-ה!!

אתה צודק בכל מה שאמרת! וזה עזר לי מאוד לשפוך אור חדש על המצב, ההודעה שלך ושל כולם! וחוצמזה כמה נפלא להרגיש מוקף באהבה, ותמיכה כמו שמרגישים בפורום הזה!! תודה לכולכם! במיוחד לך פיני... אני מת על כולכם!! שיהיה לך רק טוב אור ואהבה בחיים, כמו שאתם נותנים לאחרים!! פיני אני מצפה כבר להכיר אותך יותר טוב.. את האדם הנפלא שאתה! באהבה שי.

 

[~דויד~]

היי, שי

אל תילחם בהרגשה הזאת מצא את המטרה שלך ופעל בכיוונה זכור כי אתה מסוגל להרבה יותר ממה שנדמה לך שאתה מסוגל לפעמים כשלא בא לך לעשות דבר מה, שאתה יודע כי הוא נכון עבורך, אתה יכול להחליט שאתה כן עושה אותו, וכך אתה משפר את המשמעת העצמית שלך המעבר מנקודה אחת לשניה מתחילה בצעד אחד קטן מאוד. התמקד בצעד הזה בכל פעם, התעלם מן המרחק שנותר, והמשך, כאשר אינך מתיאש גם כאשר מתברר כי סטית מן הנתיב. זכור את המטרה שלך, אך התמקד ברגע הנוכחי שלך, דויד