שיתוף...

שיתוף...

קשה לי להבין, להפנים, להכיל, לעקל, לקבל חסרת אונים... גם מכינה את עצמי כרגיל לתגובות ולשיפוטיות אבל מרגישה ויש לי צורך לשתף ובעצם להתייעץ לשמוע דעות ואת ראייתכם הכרתי רבים וטובים (גברים) פסלתי על ימין ועל שמואל את חלקם נפנפתי וחלקם שימרתי מתוכם שידכתי לחברותיי והפכתי אותם לידידיי היה אחד שפגש אותי במקום עבודתי הקודם (בריהוט) הוא היה אז בזוגיות (לא נשוי) התקשר אלי דרך העבודה ורצה להפגש איתי כמובן התנגדתי מעצם הידיעה שהוא בזוגיות וגם כי לא ממש עשה לי את זה חלפו שבועות שוב התקשר ושוב דחיתי אותו אך הצליח לשכנעני רק לשיחה וייעוץ ונענתי באמת שיתף וייעצתי והעמדתי עובדה שבינינו לא יהיה שום קשר ועניין נקודה חלפו להם חודשים עזבתי את מקום עבודתי והאיש מתקשר אלי שוב הפעם משהו דחק אותי מיד להסכים להפגש (גם העביר מסר שסיים את הקשר הקודם) מאותו יום שישי אנחנו לא נפרדנו ליום אחד כבר שבועיים וחצי יומיום יחד ומרגישים כאילו מכירים שנים - זה לא מובן ... שואלת את עצמי שאלות, מחפשת סיבות לפסול, לדחות ולא מצליח לי ממש לא מעקלת את החיבור, הנוחות, הזרימה, אהההה תסבירו לי מה קורה לי? מה עובר עלי? לא ...אה... מה פשר הדבר? האיש אוהב אותי, מפנק, מפרגן, רואה בי כל עולמו מחזר ומעניק לי תחושה של פרינססה נכון שאני אוהבת את עצמי...אבל האהבה שהוא מרעיף לא מתעקלת אצלי אוףףףףףףףףףףףףף מה פה קורה פה? תעזרו לי להבין להפנים עכשיו התקשר מהעבודה הוא כל כך חם ואיכפתי מתגעגע העלה לי דמעות מה קורה איתי?... ומה קורה איתו?...
 
מנגנון ההגנה

זהו בדיוק המנגנון שלא מאפשר לנו... נו, מה שקוראים לו הפולנייה... זה בדיוק הפחד מהצלחה. זוהי תופעה מוכרת וידועה במיוחד אצל נשים. הרי ההצלחה תעמיד אותך במקום של אחריות, ואולי לא בא לך עדיין.
 
למעלה