שיתוף

שיתוף

כבר שאלתי לגבי בן זוגי, מה לעשות ומה לא לעשות.

מחר הוא חוזר לתל אביב, בלילה שלנו,מצאנו מקום מסתור יפהפה, הבאנו נרות, שמיכות, וגם כמה תרסיסים להרחקת יתושים, קצת אוכל, ואצלו בתיק היו גם כמה אזיקים ורודים, כמו בסרטים.

לתדהמתי הרבה נתבקשתי להסכים להיאזק , הסכמתי, עד שיש לי אותו אגיד לא? עברתי לילה מביך מאוד. אבדתי את היכולת לקבוע מה אני עושה, הוא כפה עליי לשחרר מטענים על השמיכה, איכסססססס

אני הולך להיפרד ממנו, מה אתם אומרים. זה כבר לא כיף גדול הענין הזה עם הצרכים. מה עשו לו בתל אביב?
 
הוא שחרר משהו שהיה בו מלכתחילה, בת"א זה נוח

תשמע אתה נמצא באיזה סיר לחץ של אילוצים מהסביבה, המסורת, הדת.... גם הוא, אבל הוא מצא מילוט בעבודה בעיר רחוקה, ליברלית, בה הוא לא מוכר. הוא יכול היה להרשות לעצמו להשתחרר, ובשכרון החופש הגיע לצד המופרע של סטיות דוחות.
אם ילך, מה יהיה עליך ? הוא הרי שסתום פריקה שלך כשהוא נמצא. אם תעזוב אותו, יש סיכוי טוב שתקבור את עצמך בחיים שכולם מצפים שתחיה ולא תממש את עצמך. או לחילופין תתחיל לעשות שטויות ולחשוף את עצמך בצודה מסוכנת כשאתה עדין חי בסביבה השמרנית והמחייבת של המשפחה, חמולה, כפר...
אני לא יודע מה יש לך לעשות עם זה, חוץ מלדבר איתו או על ליבו. תציע לו שתחיו זה לצד זה בחיים בכפר עם הסוד שלכם. אם יש לו רגש אליך אולי יעתר ויחזור. זה קצת תמים, אבל אני לא מוצא עיצה טובה יותר עבורך. לרוב, מי שעובר את הגבול לעבר סטיות, נשאר שם, כי סף הריגוש המיני שלו כבר לא טבעי.
ליבי אליך
 
להסכים למשהו שלא רוצים - בזוגיות ובשביל הזוגי

הי לך, וקודם כל חג שמח

תראה, אני חושב שהדבר המרכזי שאתה צריך לחשוב עליו הוא עניין ההסכמה, והמקום שלך במערכת היחסים הזו.

אני חושב שפחות חשוב האקט הספציפי שהחבר שלך ביקש ממך לעשות, גם אם הוא נראה מוזר או חריג, זו לא הבעיה, אלא עצם העובדה שבסופו של דבר עשית משהו שלא רצית.

שמתי לב למילים שבחרת. "איבדתי את היכולת לקבוע", "הוא כפה עלי"...אלא מילים מאוד חריפות, וברור שהתחושה היא של איבוד השליטה, של איבוד היכולת שלך להיות אדון לגורלך.

אתה רושם "עד שיש לי אותו , אגיד לא?". אני חושב שחשוב שתשאל את עצמך האם הסיטואציה הזו משקפת את המקום שלך בזוגיות באופן כללי יותר. כלומר, האם אתה נמצא במערכת הזו כל הזמן בתחושה של פחד - שהוא יעזוב אותך? שאם לא תעשה משהו שהוא רוצה אז הוא יקום ויילך? האם זו מערכת שנכון לך להיות בה?

האם דיברת עם בן הזוג שלך על איך המעשים הללו גורמים לך להרגיש? האם התקשורת בינכם פתוחה מספיק?

כלומר, נדמה לי שנכון שתשאל את עצמך האם הזוגיות הזו טובה לך במישור הכללי יותר, ביכולת שלך להרגיש נאהב בכל תנאי, ולא רק בתנאי שתמחוק את הרצון שלך בשביל לשמר את הזוגיות.

אם תרצה להתייעץ יותר, אנחנו כאן
שמי גיל ואני מתנדב ב"יש עם מי לדבר" - קו הקשב והיעוץ של אגודת ההומואים, לסביות, בי וטראנסקוסאלים
אנחנו פועלים בימים א-ה בשעות 1930-2230, בטלפון 036205591
או אתה יכול לכתוב לנו גם במייל [email protected]

שלך
גיל
 
תודה לך על ההצעה

אני נמשך כמו מטורף לבן זוג שלי, הוא הראשון שלי, אם כי היו לי מאז רבים אחרים.
ענין הצרכים מסמל שינוי באופי מערכת היחסים שלנו, עד אז הם התקיימו על מפגשים בסופי שבוע טובים יותר או פחות והייתי מאושר.
אני עמוק בארון בסביבה בה אני חי אין לי אפשרות להיות מחוץ לארון ולחיות בה.
אני אוהב את הסביבה בה אני חי, אין לי רצון להחליף אותה.
 

Acoustic 3

New member
האם הפצרת בו לשחרר?

כמה רציני היית כשהפצרת בו? האם היה מקום לספק?
באיזה אופן נפרדתם לשלום?

בנוסף, עוד שאלה - למה אתה מתכוון ב"זה כבר לא כיף גדול הענין הזה עם הצרכים."? - האם כבר היה אלמנט של צרכים ביחסי המין שלכם? - או שזה דבר שלפתע צץ?

זה נשמע זוועתי, אני מוכרח לציין.
עדיין - אופן הכתיבה שלך מרמז על כך שלא לקחת את זה יותר מידי קשה (כמו שבטח בחורה היתה לוקחת את זה) ואתה בסך הכל בסדר, שזה מעולה..

אבל בכל מקרה, זה לא נשמע כמו סוג של מערכת יחסים שהייתי רוצה להיות בה. אלמנטים כאלה מובהקים של שליטה וגם עניין הצרכים פחות נוגעים אלי.. (בנוסף, לא הייתי שולל את האפשרות שהוא כבר מתנסה בזה אי שם בלב אביב, ורק חונך את הניסיון שלו עליך)
 
הכוונה היא - מערכת היחסים

היא כבר לא כייפית.

כן דיברתי אתו, אני מדבר אתו על הכל.
כן אני מפסיק את מערכת היחסים הזו, לא מתאים לי.
וכן אני בחור אופטימי, לא אוהב לשקוע בעצב או בדכאון, תמיד יש מחר.
 
למעלה