שיתוף

שיתוף ../images/Emo13.gif

אני לא מבינה חלק מהתגובות שנכתבות לגבי ארבע ההסכמות (אני מדברת על תופעה שראיתי במשך השנים והיא לא מהיום, אבל בהחלט התגובה שלי נובעת מחלק מההודעות שנכתבו כאן לאחרונה). מישהו כותב משהו. משתף. אחלה. ואז מעירים לו - "אחי, לא שמרת על טוהר המילה ורואים את זה בהודעה שלך" "חביבי, הכתיבה שלך הראתה שאתה הנחת הנחה. באמת חבל שאתה מניח" "אחותי, תפשתי אותך! את לוקחת באופן אישי דברים!" אני לא אומרת שזה לא מקדם להגיד למישהו - אולי תשמור על טוהר המילה בעניין ההוא ההוא. אני מנסה להצביע על הודעות עם אנרגיה מסויימת, שמרגישים מהן שהאדם לא באמת מנסה לעזור. אלא שזה נראה שיותר חשוב לאדם שכתב את ההודעה להראות לאדם האחר שהוא לא יישם משהו, מאשר לעזור לו. התגובות האלו מרגישות לי לא מקדמות, אלא גורמות לאדם שרצה לשתף להתגונן. איזה מין פורום זה אם אנשים יפחדו לשתף במה שהם עוברים? האדם משתף על משהו, ואז מעירים לו על אי יישום (הרי ברור שהוא לא מיישם את ארבע ההסכמות כל הזמן. יש מישהו שגולש כאן שמצליח בזה???). אם הוא היה מיישם לגמרי את ארבע ההסכמות, הוא היה הרי במקום אחר ולא היה כותב את ההודעה הזאת. אז למה ההערות האלו על אי יישום? וגם יש בי תחושה כאילו חלק אנשים הופכים את ארבע ההסכמות לחוקים, במקום לראות אותן כהסכמות שכל אחד עושה עם עצמו. אי יישום הסכמה זה עניין של הבן אדם, ולא עניין של אחרים שמבקרים את האדם כי הוא לא יישם משהו, שהוא רוצה ליישם.
זה היה שיתוף ומקווה שהצלחתי להבהיר את התחושות שלי
 
דומה מאוד לתחושות שלי...

הרגשתי גם כך אך לא באופן המודע שיכולתי להעביר את זה כמוך למילים. אני ת'אמת חושב שיותר מתעסקים פה בהערות של אי ישום ארבע ההסכמות מאשר לעזור... וזו היא גם דעתי...
 
למעלה