שיתוף, ככה מהאמצע...
מהאמצע כי אני מתחילה מנקודת זמן מסויימת בלי ללכת יותר מידי אחורה, בנתיים... לפני שעתיים נגמר לי היום הולדת. שלושים ושתיים. כשחזרתי הביתה מהיום הכי ארוך בשבוע שלי (יום ראשון) בן זוגי היקר הכין לי מתנה... מיוחדת. כשפיניתי את הבית של אמא, אחד הקטעים הקשים היה התמונות. ישבתי שם לבד, כחמש שעות, ועברתי על יותר מעשרת אלפים תמונות... של החיים של המשפחה שלי. והייתי צריכה להחליט, מה להשאיר, ומה לזרוק. והכנתי קופסאות לכל אחד מבני המשפחה, עם תמונות חייו וחלק מהמשפחתיות. אבל את רוב ההיסטוריה שמתי בארגז שלי, האחים שלי פחות סנטימנטלים. הארגז הזה שוכב כמה חודשים סגור בחדר. היום, בערב, חיכה לי אלבום, שבן זוגי הכין, עם תמונות מכל הזמנים, ושל כל האנשים, ו"שיכתב" את חיי לסיפור הומוריסטי לפי התמונות. חלק מהסיפור כמו קומיקס, וחלקו נורא מרגש, אבל התמונה האחרונה, היא של אמא, במחלה, וכתוב לידה: אני גאה בך, ילדה מוצלחת שלי! והנה שוב אני בוכה...
פעם שניה שהוא הופך יום הולדת עצוב לשמח. לפני שנה, אמא עשתה זאת, חודש וחצי לאחר הפרידה, היא באה ביום הולדת שלי, בחלום, וחיבקה... כל כך חזק, שהתעוררתי, ונשארתי עם החיבוק.
ועכשו, הוא מחבק, ומוסר את אהבתה... ואהבתו.
מהאמצע כי אני מתחילה מנקודת זמן מסויימת בלי ללכת יותר מידי אחורה, בנתיים... לפני שעתיים נגמר לי היום הולדת. שלושים ושתיים. כשחזרתי הביתה מהיום הכי ארוך בשבוע שלי (יום ראשון) בן זוגי היקר הכין לי מתנה... מיוחדת. כשפיניתי את הבית של אמא, אחד הקטעים הקשים היה התמונות. ישבתי שם לבד, כחמש שעות, ועברתי על יותר מעשרת אלפים תמונות... של החיים של המשפחה שלי. והייתי צריכה להחליט, מה להשאיר, ומה לזרוק. והכנתי קופסאות לכל אחד מבני המשפחה, עם תמונות חייו וחלק מהמשפחתיות. אבל את רוב ההיסטוריה שמתי בארגז שלי, האחים שלי פחות סנטימנטלים. הארגז הזה שוכב כמה חודשים סגור בחדר. היום, בערב, חיכה לי אלבום, שבן זוגי הכין, עם תמונות מכל הזמנים, ושל כל האנשים, ו"שיכתב" את חיי לסיפור הומוריסטי לפי התמונות. חלק מהסיפור כמו קומיקס, וחלקו נורא מרגש, אבל התמונה האחרונה, היא של אמא, במחלה, וכתוב לידה: אני גאה בך, ילדה מוצלחת שלי! והנה שוב אני בוכה...
