שיתוף בקשר ללא להניח הנחות

[העוזרת]

שיתוף בקשר ללא להניח הנחות

דיברתי עם מישהו שלא הבין איך אפשר "לחיות בלי להניח הנחות". אמרתי לו שגם אני מניחה הנחות מדי פעם כי זה אוטומטי ואני לא שולטת בזה עדיין, אז הוא אמר "מה שאני לא מבין זה המודל שדון מיגל מציע: איך אפשר לא להניח הנחות? הרי אני מניח, למשל, שהבית שלי מחכה לי כשאני תכף אחזור אליו". אז הסברתי לו שלהניח הנחות זה לא הכרחי ושאם לא יודעים משהו אז אפשר להעריך, לשער. לדעתי זה מה שמחליף את ההנחות במצבים שאי אפשר להחליף את ההנחות בעובדות. מתי שאני שמה לב אני מחליפה את ההנחות שלי בהשערות, בהערכות. אם זה משהו שאני יכולה לברר אני משתדלת אחר כך לברר אבל לרוב אני שוכחת או פוחדת לברר. אפילו ככה זאת הקלה גדולה להפסיק להניח את אותה הנחה ולהיות כנה עם עצמי שזאת סתם הערכה, השערה או ניחוש, ולא להפוך את זה להנחה. אני מבינה שזה מיותר להפוך את ההערכות שלנו להנחות, וזה מאוד כיף היה לגלות את זה שאני לא חייבת להניח הנחות. זה כזה משחרר. פתאום העולם נהיה הרבה יותר אמיתי ומסקרן.

 

[מיכל הררי]

וואלה.

אני מבינה את ה"לא להניח הנחות" בתור קודם כל: כל ההנחות השליליות שאנו מניחים על המציאות, עצמנו ואחרים. + כל התיאוריות שיש לנו על דברים במקום החוויה הישירה שלהן. אולי לא הבנתי את מה שכתבת.

 

[העוזרת]

נשמע חזק.

אני חושבת שאת בטח אדם מאושר מאוד.

נראה לי הבנת יותר טוב ממני מה זה לא להניח הנחות. אני רק סיפרתי איך ניסיתי לעזור למישהו שהיה תקוע בהבנה מאד שכלית ובלתי מציאותית של הענין הזה. עזרתי לו ע"י שהזכרתי לו שלא חיבים באמת להניח הנחות, כי הוא לא הצליח אפילו לדמיין איך זה אפשרי, כי הוא חשב על זה מתוך המבנים השכליים (המפותחים מאד) שלו במקום להתרכז במציאות. במציאות ברור שהנחות זה דבר שאינו מחויב המציאות. השערות זו רק חלופה אחת. הרי יש עוד המון חלופות שלחלק מהן אין בכלל שמות (מלים) ושכולנו משתמשים לפחות בחלק מהן לפעמים. רגע! הזהירו אותי מהמלה "הרי"! אולי אני טועה!