שיתוף אישי

דרדסית85

New member
שיתוף אישי

יותר נכון כמו הוצאת קיטור

אז במזל טוב,אני ובן זוגי מתחתנים
! [מאד מאושרת ובלה בלה בלה]
איפה הקאטצ'? זה נראה כאילו הסביבה מתקשה לעכל את המאורע,שימו לב- גם חתונת שישי בצהריים,גם "רק" 100 מוזמנים ו*גם* טקס חילוני. לא רב רפורמי,לא צוהר,חילוני למהדרין-עו"ד,ובלי כיפה,טלית והינומה.(ועוד לא סיפרתי בכלל שאני לא אשנה את שם המשפחה)
עכשיו,אני מטבעי לא מערבת זרים בשיקוליי (הם יכולים לבכות עד מחר,אני משלמת,אז ככה זה יישאר). חשבתי שהם יצקצקו,ירכלו מאחורי הגב,כרגיל,אבל שזה יעבוד בסופו של דבר.
וול,כבר התחלתי לקבל איומים בחוסר הגעה לחתונה. זה לא נעים,מאכזב,ושוב מוכיח לי כמה קשים החיים פה,עם כזו צרות מוחין ועין של אנשים.

ממאורע שאני מצפה לו זה הופך למשהו שאני חושבת לבטל.
וקשה לי,לא נעים לי,והבחור,שיחייה,כועס יותר ממני ולא מבין למה אנשים כל כך כבדים ועושים עניין מכל דבר-הזמינו אותם למסיבת זוגיות,עם אוכל טוב ובמקום יפה,והם רק מוצאים את השלילי.

 

GreenMamba

New member
בואי אספר לך משהו בלחש באוזן

אנשים תמייייייייייייייייייייד ימצאו על מה לרכל, לקטר, להלין ולהיעלב, גם אם היית עושה חתונה של 895 איש באולמי בונבון בחולון, עם רב אורתודוקסי ספרדי שהוא לגמרי במקרה אשכנזי והתחנך בישיבה תימנית, עם שינוי שם המשפחה ישר מתחת לחופה עם פקס ועם כל הטרררם- יקטרו שלא היו מספיק סיגרים מטוגנים בבופה.
אני רק יכולה ראשית לחזק את ידייך
שנית ללחוש לך את נוסחת הקסם שעבדה אצלי- להחליט שמי שאני חשובה לו יגיע גם אם הטקס יהיה בודהיסטי עם נגיעות צ'ירוקיות, ומי שאני לא מספיק חשובה לו- יכול לא להגיע ואין לי בעיה עם זה (ובאמת לא להתעצבן מזה)
ושנית להודיע בחיוך ובנעימים לכל הנעלבים/מתלוננים/מקטרים- זו הדרך בה אני בחרתי לחגוג את הזוגיות שלי (לא להתחתן- לחגוג זוגיות), ואני מאוד אשמח אם תצטרפו. אם מכל סיבה שהיא לא תוכלו- אני אכבד את זה. אשמח לראות אותך חוגג/ת איתי, אבל אם לא- זה גם בסדר.

ולסגור עניין.

ומזל טוב!!!!!!!
 
דרדסית, ראשית איחולי אושר רב ונמשך

ושנית, הטקס שבחרת(ם) הוא הכי נכון והכי טוב .סוף סוף טקס המתאים למאה ה21 . ותראי:כל האנשים שבאים לחתונה לא באים באמת לשמוח עם הכלה והחתן. הם באים כי הבטיחו להם אוכל טוב ובשפע וכי זו הזדמנות להיות במסיבה. את באמת חושבת שאכפת להם כ"כ מאלה שמתחתנים ומהוריהם?
אז אצלך, מי שבאמת אכפת לו ממך, הידידות והידידים האמיתיים, יגיעו, ובשמחה. מאחרים, שלא יהיה לך אכפת.
ואת(ם) באמת חלוצ(ים). כך יתחתנו בעוד 50, 100 שנה. אתם הסנוניות הראשונות המבשרות על הקידמה, על העתיד, בעוד שנים רק תשמחו ותספרו על כך לילדיכם ולכל הידידים שיהיו לכם.
 

דרדסית85

New member
תודה רבה לכולם...

יש סיכוי שההורים שלי יבחרו לא להגיע. אבל אם ככה,שיהיה להם לבריאות (למרות שזה סופר מעליב) [אני אחסוך מכן את התיאורים של מה זה עושה לבריאות של אבא שלי,ואת הבושה סו קולד,שאני ממיטה עליהם)
 

HouseAtreides

New member
אני מקווה שהם ירדו בזמן מהעץ הפלצני

שטיפסו עליו...
אני מבין שזה נורא קשה כשדווקא האנשים שאמורים להיות תומכים מדרגה ראשונה, כמו ההורים, מתנגדים באופן כל כך נחרץ לאידיאולוגיה שלך, ומנסים לאלץ אותך לפעול בניגוד להשקפתך. לצערי כמו שכבר הבנת בעצמך, זה לא כל כך נדיר בישראל דהיום. הורים רבים מאד תופסים את תפקידם כמי שאחראים על "שמירת הגחלת שנשמרה ללא רבב במשך אלפי שנים", וה"גחלת" יכולה הרבה פעמים להיות דברים איומים ונוראים, וגם יכולה להיות דברים שהם לכל הפחות בלתי רצויים. האיומים והאולטימטומים בדרך כלל לא מסתיימים בשלב החתונה, אלא נמשכים גם בצמתים אחרים בחיים: הולדת ילדים (פתאום יכולים למשל לעשות את המוות על ענייני דת כמו טקס פדיון הבן, כשבאמת רק אלוהים יודע מאיפה הם, החילונים הגמורים, שמעו בכלל על קיומו, או להטיף יומם וליל סביב סוגיות שונות של טיפול בילדים). מנסיוני עד היום, ככל שההתנגדות שלנו היתה נחרצת יותר והגבולות שורטטו באופן ברור ומוקדם ככל שיכולתנו עמדה לנו, כך הסביבה הלכה והניחה לנו יותר ויותר בהמשך. כל עוד השתדלנו לרצות את כל הצדדים, וכל עוד התרגשנו מכל אי שביעות רצון שנשמעה מכל פינה - כל הצדדים, ממש כמעט כל הנפשות הפועלות, ניצלו את הקלף הזה בצורה זו או אחרת, ותמיד כדי לכוון אותנו למקום סחי ושמרני יותר משרצינו.

הגישה שלי כלפי טקס החתונה שלנו בזמנו, אגב, היתה כאל טקס הכרזת עצמאות על כל המשתמע מכך: עד היום היינו ברשות ההורים, מהיום אנחנו תא משפחתי עצמאי ועלינו לוודא שזה מובן לכל מי שזה צריך להיות להם מובן. אולי בגלל זה לא טרחתי בזמנו להיכנס לעומק הניואנסים של הטקס, ולא ביקשתי לשנות בו שום היבט שלדעתי פוגעני (הארוחה אפילו היתה בשרית!).
 

דרדסית85

New member
מנסים לכופף אותי השכם וערב

אבל זה לא ייקרה.
הבהרתי לכולם שאני מספקת את התנאים הבסיסיים-אוכל טוב,מקום נח להגעה (לא איזה צלע הר בטיזנאבי),שעה נוחה,מיזוג וכו'.מעבר לזה-שלא ייתעסקו לי בהיבט הרוחני (זה היה בתשובה לכך שאני סתם מטריחה אנשים לטקס שהוא לא באמת חתונה) ושמי שלא רוצה ,שלא יבוא ובלי איומים מיותרים.
 

HouseAtreides

New member
"סתם מטריחה אנשים לטקס שהוא לא באמת חתונה"


וזה מפי "חילונים גמורים", אני משער?

מילא, היו אומרים (כאחרוני הדוסים מהזן הכפייתי והעלוקתי ביותר), שבעיניהם חתונה שבכוונת מכוון אינה מתנהלת על פי הכללים הרבניים-אורתודוכסים, היא בגדר התרסה כנגד היושב במרומים (שכמובן מתואם לחלוטין עם הממסד האורתודוכסי), שעלול בתגובה לכעוס ולהעניש את הזוג הטרי וכן את כל מי שלא עשו די הצורך לסיכול המזימה - אבל לא, הם יוצאים בהנחה נוספת שכביכול באופן גורף, *כל* הקהל המוזמן הוא קהל המחזיק בהשקפה כפייתית כשלהם, כווולם סבורים שרק טקס אורתודוכסי ללא רבב הוא בגדר "חתונה", וכווולם עומדים לספוק כפיים לנוכח כל סטייה מהליך אורתודוכסי כלשהו.

בקיצור, רק נחישות ועמידה על עקרונות. ככל שההתנגדויות מהסוג הזה ייתקלו בהתנגדות יותר נחושה ובטוחה, כך ייחסכו לכם המון בעיות דומות בעתיד. והכי חשוב - המון מזל טוב!
 

Berethor

New member
ובמבחן האמיתי עוד לפניכם

אם יוולד לכם בן בעתיד האם תצליחו לעמוד בלחצים שעומדים בהם ההורים מפורום מוותרים על ברית מילה? שם זה אפילו יותר עקרוני ומשמעותי לטווח ארוך מאשר איך יראה טקס החתונה.
 

דרדסית85

New member
עם מבחנים סיימתי,תודה

חוצמיזה,למה אתה ישר ביהירות כזו מניח שאוותר על ברית? ומי אמר שאני רוצה ילדים בכלל?

פפפפפפ
 

Berethor

New member
אז על טקס חתונה דתי מוותרים ועל ברית לא?

כי טקס חתונה דתי יותר נוראי מטקס של התלת מום בתינוקות? ולגבי אם יהיה לכם ילדים, טוב זה הנחה כי אחרת יש פחות סיבה להתחתן בכלל לדעתי, מה גם שלא מזמן שאלת פה שאלות על מי יש לו ילדים, לא קשה לעשות אחד ועוד אחד. אגב מוזמנת לראות את הפורום שאני מדבר עליו פה, ודרך אגב אני תומך באנשים שמתנגדים לברית מילה.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=202
 

HouseAtreides

New member
זה די OFF ביחס לשרשור הזה, ולכן בקצרה

אני מניח שאת מדברת על חופש הבחירה של ההורים. אלא שמי שנשלח לניתוח כפוי באיבר המין הם לא ההורים, אלא הבן, ולכן הדיון סביב ברית מילה אמור להתנהל מתוך נקודת הנחה שזכות הבחירה צ"ל של הבן (והיא מופרת ברגע שההורים מחליטים עבורו. כמובן שברגע שאפילו להורים אין ממש זכות בחירה, יש כאן הפרת זכויות גם ברמת ההורים).
 

דרדסית85

New member
אני מדברת נגד ההתעלקות שלו

בנושאים לא קשורים.
אפשר לכבד משתמש שפותח שרשור ולהישאר בגבולות הנושא,בטח שלא להעיק עליי במשהו שכרגע לא רלוונטי
 

HouseAtreides

New member
לתפיסתי הנושאים האלה באמת לא אמורים להיות

קשורים באיזשהו אופן (ניתוחים קוסמטיים באיברי מין לעומת מיסוד זוגיות), אבל בפועל, על פי הנראטיב המקובל על המדינה ועל רוב תושביה היהודים והמוסלמים כיום, יש מן המשותף בין טקס חתונה לטקס (ברית) מילה. שניהם טקסים דתיים, שניהם נקראים "שמחות",סביב שניהם מתנהל מכבש לחצים משפחתי וממסדי חזק, גלוי וסמוי, כדי לשמר אותם בדיוק "כפי שהיו מדורי דורות" (מה שמאד לא מדוייק בפועל, לגבי שני הטקסים), בשניהם יש אלמנטים פוגעניים כלפי אוכלוסיות מוחלשות (נשים וילדים), ובשני המקרים הנראטיבים המסורתיים הפשטניים והשמרניים שולטים בכיפה ודוחקים כל הסבר אקדמי לשולי השוליים.

כך שבאופן עקרוני, יש מקום לקשר בין לחצים משפחתיים שמתעוררים סביב שבירת כללים אורתודוכסיים פוגעניים של טקס חתונה, ללחצים משפחתיים שזוגות רבים אחרים חווים סביב הצורך למצוא אלטרנטיבה לברית מילה. יש אמת בטענה שזהו מבחן קשה יותר, מכיוון שמכבש הלחצים בנוגע לברית מילה הוא בדרך כלל חזק יותר ונוגע להורים הטריים בנקודות סופר-רגישות (הלוחצים והמאיימים מדבררים פגיעה בשם הילד, אמנם פגיעה מדומיינת ומופרכת אבל מדובר במיתוסים מושרשים ורווחים מאד, גם בקרב אנשי מקצוע).
כך שהקביעה הראשונית של Berethor אולי מנוסחת באופן מעט פרובוקטיבי, ובהמשך תגובותיו הוא סטה לגמרי מכל היבט פמיניסטי שיכול להיות לדיון כזה - אבל לפחות בטענה הראשונית שלו יש מן האמת, גם אם היא יכולה להתגלות בעתיד כלא רלוונטית במיוחד לגביכם ספציפית (במקרה שלא יהיו לכם ילדים/בנים).
 

דרדסית85

New member
לא מסכימה איתך

לדעתי ההודעה שלו מטרתה היה קנטרנות ותו לא.
מה הקשר עכשיו בין ברית לחתונה? מי אמר שיהיו לי ילדים? או בן ? ואולי עמדותי ישתנו בנושא עד שזה יקרה (אם זה יקרה).

היה אפשר לפתוח דיון נפרד בנושא אם זה כ"כ עניין אותו.אפשר גם לשמור על כללי נימוס בסיסיים בפורום.
 

HouseAtreides

New member
אם מישהו היה מגיב לי עם הודעה בדיוק כמו שלו

בכלל לא הייתי רואה זאת כקנטרנות או כחוסר נימוס, אלא הייתי מחייך ואומר "כן אה?.. אבל אל דאגה, בעניין הזה כבר הבהרתי לכולם את השקפתי. פגיעה פיזית בבן שלי זה בגדר ייהרג ובל יעבור".

לפני כמה חודשים יצא לי לדבר עם ידיד, בן כיתתי לשעבר, שסיפר על הויאה דולורוזה שהוא וזוגתו עברו בנוגע לטקס החתונה (אני אגלה כבר עכשיו מה קרה בסוף: הם נכנעו וערכו טקס אורתודוכסי עם שינויים קוסמטיים שהרב התיר להם לבצע). הוא עצמו היה אתאיסט עוד בימי התיכון (בזמנו חשבתי שהוא קיצוני...), וזוגתו דתיה לשעבר, וכיום אתאיסטית. הם התכוונו להינשא בטקס אזרחי איפשהו בארה"ב, הוריה הדתיים של האישה "נעלבו" ו"נפגעו" ואיימו לא להגיע, ובסופו של דבר הזוג הסכים להינשא בטקס אורתודוכסי. סיפרתי לו שגם אנחנו חווינו ניסים ונפלאות בענייני החתונה, וזה עוד מבלי שניסינו לשבור שום כללים. הוספתי שהמשבר האמיתי והקשה ביותר עם ההורים שלי מאז ומעולם, היה כשנפל לי האסימון בנוגע לברית מילה. הוא הסכים איתי לגמרי, ואמר שבנושא טקס החתונה הם אמנם ויתרו על עקרונותיהם והסכימו להתפשר, אבל אין סיכוי שיתפשרו בנוגע לפגיעה פיזית בבנם העתידי, אם יהיה.


אפשר לראות את דבריו כקנטרנות רק אם דעתך בנוגע לברית מילה היא כדעת הדוסים, ובתנאי שהוא יכול היה לדעת זאת בזמן כתיבת ההודעה שלו. זו הנחה מאד לא מובנת מאליה כיום.
 

Berethor

New member
כן הוא בן אדם אחר

והאמת שזה גם היה מכוון במקור לאדם כמוהו ולא לאדם שיעשו מזה בלגן כמוך.
 
למעלה