שיר...

שיר...

"שם": בין הקיץ לחורף בין השלכת לפריחה איפה שאפשר, לישון עד השקיעה. איפה שיש, שפע של ירוק בין עץ לפרח- בין חיבוק לצחוק. בין השמש לענן בין החיות שישנן, נמצא כול הסוד על כול העולם... שם...במקום שאיש לא היה... שם...המקום שרק אני מכירה! יש את כול היופי בעולם, שם..הדימיון זהו סוד קיומו של האדם. שם...אף אחד לא יודע מהו פחדן. שם- במקום כמעט בלתי הגיוני שם-במקום אינסופי. אני לעצמי שוכבת בין החוף לים בין הקר לחם שם..בין החמוץ למתוק אני כול היום מתגלגלת מצחוק... שם אף איש לא ירגיש, בודד לשנייה! כי "שם" זהו המקום שאני לעצמי בונה...
 
למעלה