שיר
זו כבר לא אותה תשוקה, מגע ידיים ריק מרגש, את מרגישה קצת חנוקה. שפתייך התייבשו לפתע, ואת צמאה כל כך צמאה, למגע האהבה. אולי הייתה זו השגרה, אולי ריבים שהתרבו. ואת פתאום כל כך צמאה, למגע האהבה. חשבנו שנהיה שונים, שנתגבר בלית ברירה. אבל זרות כה עמוקה, הכתה פה שורש, נשארה. חיבוק אוהב נראה לפתע, כמו חלום רחוק רחוק. וקור חדר אל מיטתנו, גם אל ליבנו חדר עמוק. מגע שפתיים, חיוך אוהב[ התחלפו באדישות. ואת צמאה כל כך צמאה, למגע האהבה. רוצה אותך סתם לחבק, ולהצמיד אליי חזק. ולא יכול להתאפק, ובגרוני מרגיש מחנק. בוכה אלייך יקירה, לאיפה נעלם הכל ? ובלבי מרגיש דקירה, נשאר חלל אחד גדול. פנייך עצובות כל כך, כמהה את לרגעי האושר. נשארת עדיין כה צמאה, למגע האהבה. שוכבים אבל זה לא כמו פעם, זו כבר לא אותה תשוקה. מגע שפתיים ריק מרגש, פוגש זרות כה עמוקה. רוצה לחזור אל זרועותייך, שיעטפו אותי לעד. אך את בורחת אל האופק, לחפש לך אהבה...
זו כבר לא אותה תשוקה, מגע ידיים ריק מרגש, את מרגישה קצת חנוקה. שפתייך התייבשו לפתע, ואת צמאה כל כך צמאה, למגע האהבה. אולי הייתה זו השגרה, אולי ריבים שהתרבו. ואת פתאום כל כך צמאה, למגע האהבה. חשבנו שנהיה שונים, שנתגבר בלית ברירה. אבל זרות כה עמוקה, הכתה פה שורש, נשארה. חיבוק אוהב נראה לפתע, כמו חלום רחוק רחוק. וקור חדר אל מיטתנו, גם אל ליבנו חדר עמוק. מגע שפתיים, חיוך אוהב[ התחלפו באדישות. ואת צמאה כל כך צמאה, למגע האהבה. רוצה אותך סתם לחבק, ולהצמיד אליי חזק. ולא יכול להתאפק, ובגרוני מרגיש מחנק. בוכה אלייך יקירה, לאיפה נעלם הכל ? ובלבי מרגיש דקירה, נשאר חלל אחד גדול. פנייך עצובות כל כך, כמהה את לרגעי האושר. נשארת עדיין כה צמאה, למגע האהבה. שוכבים אבל זה לא כמו פעם, זו כבר לא אותה תשוקה. מגע שפתיים ריק מרגש, פוגש זרות כה עמוקה. רוצה לחזור אל זרועותייך, שיעטפו אותי לעד. אך את בורחת אל האופק, לחפש לך אהבה...