שיר תת מודע זמני

[טוקר המפתח]

שיר תת מודע זמני

הייתי בתנועה והיא כבר לא הייתה הבית זה הרגיש לי קצת מוזר אבל אולי זה גם טבעי הייתי בתנועה והיא כבר לא הייתה הבית השתנו זמנים בה אנשים וגם אולי אני הייתי בתנועה וזה כבר לא מרגיש כמו הבית המרתף אמנם שופץ והואר אבל היה לי קצת קודר הייתי בתנועה והיא כבר לא הייתה הבית פעם כשרק הייתי בתל אביב במקרה היה חשוב לי לבוא ולבקר אז עכשיו אני גר בתל אביב (גבעתיים ליתר דיוק) וכשעברתי באזור וקפצתי יצאתי חזרה אחרי שתי דקות בדיוק ואין מה להגיד זה כבר לא אותו דבר וגם נכון שעברו כמעט 10 שנים ואולי התבגרתי וכבר אין לי שם מקום לבוא לקפוץ כמו פעם סתם אבל הייתי בתנועה והיא כבר לא הייתה הבית אבל בלב תמיד נשאר הגעגוע הנוסטלגי למקום החם. נכתב אחרי ביקור במרתפים שהבהיר לי כמה דברים לגבי העולם אוהב את התנועה הזו מאוד אבל מעניין מה המקום שלי בה עכשיו אם בכלל?

 

[מיכלצי]

מנסים למצוא אלטרנטיבה

כלשהי בתנועה לגבי הבוגרים... אבל יותר מזה באמת שאין לי מושג. כמו שכתבת זה בית... זה מקום שאתם תמיד תהיו רצויים בו, אבל מגיע שלב בו מקבלים כנפיים והבית כבר לא מספיק. הוא תמיד שם.

 

[spraizler]

זה מה שאתה בחרת

לפי מיטב ידיעתי.. אתם עם הגרעין לא המשכתם תחת חסות התנועה, אז זה מה שקורה.

 

[kedeman]

נכון לעכשיו, מה אתה היית בוחר?

הגרעין שלהם הוא כבר לא שנת שירות, אפילו לא צבא אנשים מגבשים דעות - על עצמם, על החיים, על התנועה לא נראה לי שבשלב שלהם התנועה היתה מסוגלת לתת חסות לגרעין בוגר (היום היא מוכנה? מה בכלל אומרת חסות כזו??) חוצמזה הוא משתף - הוא בתקופה אחרת בחיים ממני וממך אני עדיין נחשב בתנועה ואני לא בטוח שאני ארגיש בבית כשאני אבקר במרתפים

 

[spraizler]

אני לא יודע מה הייתי בוחר

אני גם לא חושב להמשיך לנחל.. אז זה לא עקרוני בשבילי. יש גרעינים בתנועות אחרות- מחנות העולים, הנועל ואולי גם השמוץ ששם גרעיני הנחל אחרי הצבא כן בקשר עם התנועה.. אם זה מפריע לכם שאין קשר תבואו בפניה לתנועה שתנסה למצוא מודל כזה או אחר שישיג את אותן מטרות. השיטה קיימת, צריך לבדוק אם היא מתאימה לנו.

 

[kedeman]

אני חושב אבל שהבנת לא נכון

אף אחד לא בא בתלונות הוא פשוט חלק איתנו חוויות שלו

 

[spraizler]

אין לי שום בעיה

אני לא בא בטענות.. פשוט אומר שאם זה מפריע לו (ונראה לי שכן) שילך לדבר עם הצמר ויגיד להם, שישבו ביחד למצוא דרך שכן הם יהיו בתנועה

 

[ה טמבל]

שמוק

ממתי המרתפים הם הבית? קצת מחניק שם הייתי אומר... הבית זה מה שאנחנו הופכים לבית

 

[ה טמבל]

ותן איזה צלצול

הרבה זמן לא שמענו אותך

 

[מורןברנס]

אתה בטוח?

כי לי היה קשה לקרוא למקום כמו החטיבה שלך בית..אגב, ביררת כבר עם מישהו שיותר מבין ממך? בכל מקרה,יצאת פעור.וטוקר-כמו שאנשים משתנים ככה גם המסגת משתנה.

 

[ה טמבל]

תהיה בשקט

תשמור את המרמור לעצמך... זה בסדר גם אני הייתי ממורמר אם הייתי במקום שלך...

ולא שאלתי עדיין, אבל אני יודע שאני צודק

 

[zmird]

טוקר- מה גורם לבית להרגיש כמו בית?

מבחינתי אלו האנשים. אז יכול להיות שכשאני אגיע למרתפי התנועה ואפחד לא יכיר אותי, אני לא ארגיש בבית. כי המרתפים אף פעם לא היו הבית שלי. אבל התנועה כן. יש משהו מצחיק בתנועה. התנועה היא סוג של פרי בוסר מטבעה. היא שייכת לנוער, ולעד תהיה כזו. התנועה שייכת למד"צ הטרי, הפעור והכי ירוק בעולם, הרבה יותר מאשר לגרעינר שמשתחרר, למרות שגם הוא יכול לרשום לזכותו הישגים רבים ודברים שהשתנו, בסוף התנועה היא של הנוער. זה לא אומר שהבוגרים הם מוקצים ומנודים. אני רק לא יודע עד כמה הם יכולים להשתלב בתפקידים שונים וכו'.

 

[Hadas B]

הבטחתי תשובה

ואני מקרה הרבה יותר קיצוני מטוקר. כי אני בי"ב בחרתי ללכת לנחשון, ביתי השלישי. למה שליישי? אחד בניר בנים (שגם בו אני לא גרה כבר) אחד בתנועה (שעליו נפרט) אחד במכינה (שכבר לא גרה שם יותר...) ועכשיו אחרי הצבא, המכינה, יש לי חולצות כחולות בארון. כובע של בני המושבים על השידה וקשר עם אנשים משם. "מאיפה את מכירה את גל?!! מהתנועה,כמובן."ואת המשפט הזה אמרתי בערך לפני שבועיים. אני חושבת שלחוויות ולמקומות שהשפיעו עלינו בצורה חיובית בעב,ר יש השפעה עד היום. זה אומר מבחינתי להסזתובב בפורום הזה. זה אומר על לחשוב לחזור כמד"בית לתנועה. זה אומר להתעניין בגורל חניכי בעבר, לפני הופעה של חווה אלברשטיין. זה אומר שאכפת לי. וכן אם אני אגיע למרתפים זה לא ירגיש לי בית, כי אני לא מכירה שם אף אחד. ובאמת בפעם האחרונה שהיתיי באותו בניין לא ירדתי לבקר. אבל אכפת לי ואם תיווצר תנועה של בוגרים אז אויל כן אקח חלק. ואני חושבת שלא התנועה צריכה לארגן תנועת בוגרים, זה צריך להגיע מלמטה, מדרישה של אנשים. והתנועה חייבת לתמוך. זהו,חפרתי מספיק ועכשיו אחזור לעבודתי (צחוק צחוק,בסוג של תנועת בוגרים)

 

[spraizler]

נו וזה אתם

אתם בגיל המדובר, ואתם צריכים לבוא בדרישה כזו או מחשבה כזו. לא אני או י-יב שאין להם מושג מה זה גרעינר בכלל

 

[Hadas B]

אתם

זה בטוח לא אני, אני לא מחפשת כרגע להקים תנועת בוגריםלחטיבה. להיות פעילה בשתיים אחרות,כרגע מספק את צרכיי. יש מסגרות שרצו וניסו. בקיצור אנחנו מסכימים. מה שכן בכל גיל חשוב לבדוק מהי התנועה בשבילי.זה יוצר גם שרשורים מרתקים.

 

[spraizler]

אתם ז"א לא יודע אם את

כי אני לא מכיר אותך או יודע איפה היית. אבל זה יותר מיועד לגרעיני נחל בזמן ואחרי השירות הצבאי. אם צריכים לחשוב אם הם רוצים להקים כזה דבר.

 

[כבר אין לי דרך לעצור]

מה המקום שלך?

אני באמת לא יודעת, זה אתה תגיד. אני מאמינה שזה המקום להגיד שהשפעת-ואתה עדיין משפיע על שתי גזרזרות נחמדות [אדי, לא אכפת לך שאני מכלילה גם אותך, כן?]. בזכותך [ובזכות אריק] יש לנו גאוות יחידה למועצה שאנחנו גרות בה, ולתנועה. אתה היית חלק עננננננק מהטיול הכי טוב שהיה לנו בתנועה, ובכלל מהשהות שלי בתנועה. וכשאני מדברת על התנועה [ו-וואו, זה קורה הרבה] אתה תמיד נכנס איפשהו בשיחה, כי זה פשוט אתה טוקר. לא חושבת שיצא לי להגיד לך את זה, אבל באמת באמת באמת שאתה אחד האנשים שאני מכניסה תחת הכותרת של "אלה שהשפיעו עליי", אולי אפילו ממוקם בראש הרשימה:] [אתה בתחרות צמודה עם שירלי, אגב

] ספיר.

 

[גזר גם עדי]

ופה אני אצטרף אלייך...

אני מאמינה שהיינו מגיעות לאיפה שאנחנו היום גם בלי הטיול חנוכה [המטורף] הזה. ובכולזאת, אין סבב "מי המדריך שהכי השפיע עלייך" שאתם לא מככבים בו. ורק עכשיו שיש לי המון מקום לעשות, להשפיע, לשנות, לתכנן, ליזום אני מוצאת את עצמי במצבים של "מה אריק היה עושה/אומר" וכו'. ובולכזאת, אני אומנם לא רואה את מרתפי התנועה בתור הבית שלי ואין לי בכלל קשר לאנשים שנמצאים שם. אבל התנועה היא בהחלט הבית שלי. אתה יכול לעזוב את התנועה, התנועה לא יכולה לעזוב אותך. אז האנשים משתנים ומתחלפים- הגיוני. אבל המרתפים הם לא מה שהופכים את התנועה לבית. התנועה תמיד תהיה המקום הטבעי שלך והבית, אחרי הכל.

 

[טוקר המפתח]

לא בטוח שהבנתם אותי לגמרי

א. מול החניכים - התנועה היא ממש מקום שגורם לי וגרם לי לגדול ולהרגיש בית ב. כמו שרובכם לפחות יודעים - עזבתי את הקומונה כך שאני לא ממש רואה את עצמי בתנועת בוגרים או משהו כזה ג. רציתי לשתף אותכם בחוייה של הסתכלות על עצמי. כשהייתי בכיתה י"א (יחד עם עוד חבורה שקראה לעצמה הקנוניה/סמינר שינוי) זה הפך להיות מן מסורת כזו כל פעם שאנחנו בתל אביב לבוא ולהגיד שלום במרתפים של התנועה. יום לפני שכתבתי את השיר הזה הייתי בבית אריאלה ואז אמרתי לעצמי - בוא ניכנס כמו פעם ללמטה - אבל זה פשוט לא היה זה. וזהו ד. עדי - שאלה למחשבה - התנועה לא עזבה את עצמה? אני ראיתי את עצמי מאוד מזדהה עם ערכי הנוע"ל (בדרכי שלי) ומה קורה עכשיו? ה. טמבל יקר - אני לא מרים צלצול כי אתה לא מרים צלצול ו. SPRIZLER - אני חושב שגם אתה עוד כמה שנים תבין מה כתבתי כי אני לא בטוח שאתה מבין את זה כרגע

 

[אריק ברנס]

דווקא שרשור מעניין,

חברים, מה עושה את התנועה לבית? בשבילי זה לראות מעגל של חניכים עם גיטרה בטיול, זה להיות בהכנה של חנוכה ולשבת עם שני גרעינרים בשיחה דווקא על מה שמפריע להם בתנועה, זה לשמוע לבטים של מדריכים ושאלות שפעם גם אני התעסקתי בהם, ואולי עדיין... באיזה גיל אני? איך אני קשור היום לתנועה? התנועה כבית זה משהו שנמצא אצלי בראש ואולי בעצם בלב, בגלל זה אנחנו מרשים לעצמנו להכריז שנצא לטיול למרות שצריך בשבילו למשכן את הבית, בגלל זה הפסדנו ונפסיד מבחנים (או סתם לא למדנו אליהם) (בבית ספר או באוניברסיטה) כדי להשתתף בישיבות או באירועים של התנועה. בגלל זה המרתפים זה לא העניין, אני מבין את טוקר, מבין אותו טוב, אנחנו גדלנו בתקופה של מרתפים אחרים עם אנשים אחרים והווי אחר, והצמ"ר שנמצא שם עכשיו זה צמ"ר שהכיר אותנו בצורה אחרת כבוגרים או לפחות, כמעט בוגרים, כבר לא הצמ"ר ההוא שראה אותנו כיא' מתלהבים עם רעל בעיניים , אבל לדעתי זה בסדר, גם כי הרעל נשאר איפשהו בפנים בזכרונות הטובים וגם... גם כי אנחנו יודעים שהוא יכול לצאת ככה פתאום, בשיחה סתמית עם חניך לשעבר, במפגש ברכבת עם גרעינר או בטיול שהגעת אליו במקרה (טוקר... הרגשת את זה בטיול חנוכה אליו הגעת השנה...לא?) לגבי הקשר של הגרעין זה ממש לא משנה, הקשר בין כל אחד מאיתנו וממכם לתנועה הוא דדוקא אישי, הוא הקשר בין כל אחד לאיך שהוא רואה את התנועה, בלי קשר למועצה ממנה הוא בא או לקבוצת החברים\ הגרעין שלו, אני יכול להגיד שאני בחרתי לשמור על הקשר שלי עם התנועה גם אם כגרעין אין קשר כזה, לפחות לא קשר ישיר ובטח לא של חסות או תלות, לדעתי קבוצה בוגרת צריכה לחיות את החיים שלה ולא להיות כפופה להחלטות מלמעלה, למשימות שנקבעות בשבילך בלי שתהיה לך בחירה בכך, ולכן שחר, זה לא ממש קשור לדעתי, מי שרוצה לשמור על קשר - שומר עליו. טוקר... כתבת משהו על התנועה שאיבדה את עצמה, אני שואל את אותן שאלות... ואני מניח שאני לא היחיד, דווקא עכשיו מתחיל תהליך של שיחה על הנושאים האלו- בסמינרים ובכלל, אני בטוח שיש לך מקום שם, אם רק תבחר. ובכלל לבוגרים שקוראים פה... מתחילים לאייש עכשיו את מפעלי הקיץ, אם מישהו רוצה להרגיש קצת בבית. אני יכול להעיד שטיול חנוכה האחרון בו ריכזתי את ההדרכה והמסלולים (עם צוות גרעינרים נהדר) באמת חיבר אותי חזק, רק חבל שלא היה לי יותר זמן להיות עם עדי והחבר'ה מגזר... שלכם, ומצטער על התשובה הארוכה, אריק,