מוישלה זיסמן
New member
שיר של רועי חסן
על מי ועל מה (או סגירת חשבונות)
לֹא כִּי לֹא
לָמַדְתִּי לִקְרֹא מַפּוֹת, הָלַכְתִּי לָאִבּוּד וְלֹא
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּשׁוּמָקוֹם, מִי אֲנִי
שֶׁאֶשְׁחַט אֶת אֱלֹהֵיכֶם עַל מִזְבֵּחַ
הַכֶּסֶף, שֶׁהֵם הַצַּלָּקוֹת הַצּוֹרְבוֹת
בְּלִבּוֹ שֶׁל אָבִי
שֶׁהֵם הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ
לְדַבֵּר לְעַצְמוֹ בָּרְחוֹבוֹת
וְהַחֹרִים הַשְּׁחֹרִים וְהַחֲלוּלִים
בְּעֵינֶיהָ שֶׁל אִמִּי
שֶׁמְּתַכְנֶנֶת אֶת מוֹתָהּ
בְּאוֹתָהּ חֶמְלָה שֶׁאַתֶּם מְתַכְנְנִים חֻפְשַׁת סְקִי
בִּשְׁוַיְץ. רָפִי לָבִיא אָמַר
"הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ"
וְכֻלְּכֶם הִסְכַּמְתֶּם אִתּוֹ, עֵדֶר
חֲסַר טַעַם וְרֵיק
מִצִּנְצָנוֹת שְׁקוּפוֹת חֲתוּמוֹת
בְּוָּקוּם.
רָפִי לָבִיא הָיָה צַיָּר גָּרוּעַ
הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ.
הפולמוס העז סביב השיר "מדינת אשכנז"15.11.2013 | 13:30רפי לביא
רפי לביא. צילום: טלי שני
בְּיוֹם כִּפּוּר אֶעֱמֹד תַּחַת הַפָּרֹכֶת
וְאֶבְכֶּה לֶאֱלֹהִים עַל הַזֶּרַע
שֶׁשָּׁפַכְתִּי, עֵינַיִם לְמַטָּה, אֱלֹהִים
הַבּוּשָׁה, כְּבָר לֹא אֶהְיֶה אַבָּא
צָעִיר, לַמְרוֹת שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת לִי
יֶלֶד בֵּן שֶׁבַע
עַכְשָׁו, אֲנִי לֹא מִצְטַעֵר עַל כְּלוּם, לִפְעָמִים
לֹא מֵבִין אֵיךְ הִגַּעְתִּי לְאָן
שֶׁהִגַּעְתִּי, לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה
מְאֻחָר מִדֵּי, עַכְשָׁו
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי , תָּמִיד הָיָה
מְאֻחָר, גַּם כְּשֶׁאָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ לַנּוּ אֶת כָּל
הַזְּמַן שֶׁבְּעוֹלָם
אַף פַּעַם לֹא הֶאֱמַנּוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֲפִלּוּ חֵלֶק
מֵהַזְּמַן, שֶׁמְּטַפֵּס עָלַי גַּם
מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה
לִרְשׁוּתִי, הַשֵּׂעָר אֵיכְשֶׁהוּ עֲדַיִן
צוֹמֵחַ פֶּרֶא לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר שָׁנִים
אוֹמְרִים לִי שֶׁהוּא בַּנְּסִיגָה
וּמָה לִי וּלְלֹבֶן
שֶׁצּוֹבֵעַ אֶת שָׁרָשַׁי
הַשְּׁחֹרִים.
"שִׁיר הוּא דָּבָר/ שֶׁאֲנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר"
קָבַע דָּוִד אֲבִידָן הַמֵּת
שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו כַּמָּה שִׁירִים
טוֹבִים, תַּעֲלוּלֵי מִלִּים וְהַרְבֵּה
בִּלְבּוּלִי בֵּיצִים וְלֶגִיטִימַצְיָה
לְשִׂנְאַת נָשִׁים.
וּבְכָל זֹאת מְלַמְּדִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר
כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
וּמְטַפְּחִים דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל שׂוֹנְאֵי נָשִׁים
בְּשֵׁם הַתַּרְבּוּת
שֶׁלָּכֶם, לֹא שֶׁלִּי
וְלֹא שֶׁל הוֹרַי,
הַתַּרְבּוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא
הַתַּרְבּוּת האֵירוֹפֶּאִית שֶׁנָּתַן זַךְ נוֹשֵׁם אֶת נְשִׁימוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת.
לֹא אוֹדֶה לְהוֹרַי
שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לְעוֹלָם הַמְּקֻלָּל שֶׁלָּכֶם,
אוֹדֶה לְהוֹרַי עַל כָּךְ שֶׁעָמְדוּ
לְצִדֵּי שֶׁלֹּא הָיָה עִם מָה וְלֹא
הָיָה עַל מָה.
על מי ועל מה (או סגירת חשבונות)
לֹא כִּי לֹא
לָמַדְתִּי לִקְרֹא מַפּוֹת, הָלַכְתִּי לָאִבּוּד וְלֹא
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּשׁוּמָקוֹם, מִי אֲנִי
שֶׁאֶשְׁחַט אֶת אֱלֹהֵיכֶם עַל מִזְבֵּחַ
הַכֶּסֶף, שֶׁהֵם הַצַּלָּקוֹת הַצּוֹרְבוֹת
בְּלִבּוֹ שֶׁל אָבִי
שֶׁהֵם הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ
לְדַבֵּר לְעַצְמוֹ בָּרְחוֹבוֹת
וְהַחֹרִים הַשְּׁחֹרִים וְהַחֲלוּלִים
בְּעֵינֶיהָ שֶׁל אִמִּי
שֶׁמְּתַכְנֶנֶת אֶת מוֹתָהּ
בְּאוֹתָהּ חֶמְלָה שֶׁאַתֶּם מְתַכְנְנִים חֻפְשַׁת סְקִי
בִּשְׁוַיְץ. רָפִי לָבִיא אָמַר
"הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ"
וְכֻלְּכֶם הִסְכַּמְתֶּם אִתּוֹ, עֵדֶר
חֲסַר טַעַם וְרֵיק
מִצִּנְצָנוֹת שְׁקוּפוֹת חֲתוּמוֹת
בְּוָּקוּם.
רָפִי לָבִיא הָיָה צַיָּר גָּרוּעַ
הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ.
הפולמוס העז סביב השיר "מדינת אשכנז"15.11.2013 | 13:30רפי לביא
רפי לביא. צילום: טלי שני
בְּיוֹם כִּפּוּר אֶעֱמֹד תַּחַת הַפָּרֹכֶת
וְאֶבְכֶּה לֶאֱלֹהִים עַל הַזֶּרַע
שֶׁשָּׁפַכְתִּי, עֵינַיִם לְמַטָּה, אֱלֹהִים
הַבּוּשָׁה, כְּבָר לֹא אֶהְיֶה אַבָּא
צָעִיר, לַמְרוֹת שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת לִי
יֶלֶד בֵּן שֶׁבַע
עַכְשָׁו, אֲנִי לֹא מִצְטַעֵר עַל כְּלוּם, לִפְעָמִים
לֹא מֵבִין אֵיךְ הִגַּעְתִּי לְאָן
שֶׁהִגַּעְתִּי, לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה
מְאֻחָר מִדֵּי, עַכְשָׁו
כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי , תָּמִיד הָיָה
מְאֻחָר, גַּם כְּשֶׁאָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ לַנּוּ אֶת כָּל
הַזְּמַן שֶׁבְּעוֹלָם
אַף פַּעַם לֹא הֶאֱמַנּוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֲפִלּוּ חֵלֶק
מֵהַזְּמַן, שֶׁמְּטַפֵּס עָלַי גַּם
מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה
לִרְשׁוּתִי, הַשֵּׂעָר אֵיכְשֶׁהוּ עֲדַיִן
צוֹמֵחַ פֶּרֶא לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר שָׁנִים
אוֹמְרִים לִי שֶׁהוּא בַּנְּסִיגָה
וּמָה לִי וּלְלֹבֶן
שֶׁצּוֹבֵעַ אֶת שָׁרָשַׁי
הַשְּׁחֹרִים.
"שִׁיר הוּא דָּבָר/ שֶׁאֲנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר"
קָבַע דָּוִד אֲבִידָן הַמֵּת
שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו כַּמָּה שִׁירִים
טוֹבִים, תַּעֲלוּלֵי מִלִּים וְהַרְבֵּה
בִּלְבּוּלִי בֵּיצִים וְלֶגִיטִימַצְיָה
לְשִׂנְאַת נָשִׁים.
וּבְכָל זֹאת מְלַמְּדִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר
כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
וּמְטַפְּחִים דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל שׂוֹנְאֵי נָשִׁים
בְּשֵׁם הַתַּרְבּוּת
שֶׁלָּכֶם, לֹא שֶׁלִּי
וְלֹא שֶׁל הוֹרַי,
הַתַּרְבּוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא
הַתַּרְבּוּת האֵירוֹפֶּאִית שֶׁנָּתַן זַךְ נוֹשֵׁם אֶת נְשִׁימוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת.
לֹא אוֹדֶה לְהוֹרַי
שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לְעוֹלָם הַמְּקֻלָּל שֶׁלָּכֶם,
אוֹדֶה לְהוֹרַי עַל כָּךְ שֶׁעָמְדוּ
לְצִדֵּי שֶׁלֹּא הָיָה עִם מָה וְלֹא
הָיָה עַל מָה.
