שיר שכתבתי בעוד לילה נטול מנוחה..

מיכל 536

New member
שיר שכתבתי בעוד לילה נטול מנוחה..

הלכת
והחגים אתך
והימים אתך
וגם שבת בבוקר.

הלכת
ולקחת אתך את כל האהבה שהייתה בי
ואת כל זו שהייתה אליי

הלכת
וריח הקציצות אתך
ונרות של שבת
וחיוג מקוצר
ולקחת כל תחושה של ליטוף
כל מקום בעולם
כל טיפת תודה שהייתה בי.

את הלכת
ואתך הדקות בהן שמחתי בלילה
ומפגש משפחתי
וצחוק
וקרבה
וציפייה שתשובי באמצע הלילה
ותניחי על ראשי נשיקה מתוקה.

כי הלכת
בשקט בשקט
ולקחת תמימות
לקחת אמונה
לקחת את תחושת ה"יהיה בסדר"
לקחת את היום בו היה לי אותך.

הלכת
ונקברו אתך יחד
מסורות ומילים וגשמים ראשונים
נותרתי לבד
נותרתי ביחד
עם זיכרונות לבי, מיותמים
 


יכולה לראות את עצמי כותבת\חושבת את מה שכתבת.. לא יודעת כמה זמן עבר אצלך מאז היום הנורא אבל חייבת להגיד שאצלי יש שמחה, חזרה האופטימיות ועם זאת החוסר תמיד ולעולם קיים.
מאחלת לך שתדעי רק טוב..
 

mykal

New member
יחסית עוד די טרי

מילות השיר נוגעות בי.
טוב לדתוב לתת לרגש לצאת.
וגם לתת לו מימדים של יכולת הכלה.
נצלי את כשרון הכתיבה לעזרה בהתמודדות עם האבל.
 

אשבל1

New member
מיכל, מרגש מאוד, מזדהה

האם הקראת את השיר באזכרה? או שאת מרגישה שזה אישי מדי?
 

עדיה222

New member
למיכל 536 - איזה דיוק

פשוט לגמרי נכון, אני מזדהה עם השורות הקולעות, שמתמצתות בידע כזה את אמא. בוכים ובוכים.
 

efratushb

New member
מיכל

כתבת יפה וכל כך עצוב כמה שזה נכון...
אולי בגלל שאצלי עבור כמעט 10 (ווואאאווווו) שנים, ויש לי משפחה ושלושה ילדים,
אז אולי לפעמים זה זז קצת הצידה...
אבל עדיין שם... בחגים, בשבתות, באוכל, בשיחות... חסר...
 
למעלה