הצריף הקטן
התדעו את הצריף הרעוע, הניצב על החוף כה בודד? התדעו, חבריה, לספר, בגלל מה כה עזוב ועצוב הוא עומד? זה שנים לא דרכה בו כף רגל רק שחפים מתכנסים בסערה. אך אומרים כי מזמן, בצריפון הקטן גר מלח ואיתו נערה. הם חיו בשמחה ובאושר, הירח האיר את לילם והשמש זרח על ילדה ומלח עד אשר שוב קרא לו הים. הוא אמר העלי נר כל ערב והציבי אותו בחלון, והיה כי אחזור, ואראה את האור ואדע: את בצריף הקטון. הוא הפליג בספינה אל האופק, מחכה הנערה עד אין קץ ובצריף הבודד, עת הערב יורד, נר קטן בחלון מנצנץ. כך עברו השנים בתוחלת, עד בלילה גשום וסוער נרדמה הילדה, והנר לידה - והרוח כיבה את הנר! בו בלילה ספינה מתקרבת ועליה ניצב המלח; אך לשוא הוא משקיף, כי אין אור שם בצריף הוא חזר אל הים והלך יש אומרים: הוא מצא לו אחרת, יש אומרים: במצולות הוא טבע; הילדה על החוף עוד חכתה, ולבסוף דעכה, כמו הנר שכבה. ומאז ריק הצריף הרעוע, רק שחפים בו צורחים ביגון; אך בלילה סערה, עת הרוח קרה, אור של נר מהבהב בחלון... במקור בצעה את השיר רבקה זהר, עפרה חזה חדשה אותו במסגרת פרוייקט "שירי מולדת" שלה.