שיר סיום

שיר סיום

נעמי שמר כותבת בפזמון של השיר: ולהתייצב בפני האלוהים עם שתי גומות של חן ועם שישה מיתרים קרועים תהיתי האם המשוררת מציגה את עמדת האדם הפרוע והמתנצח (המוטיב פרוע מוזכר בשורה קודמת) אשר בוחן את חייו לאחר שטעם מהכל בהרגשה שאין דבר העומד בפניו. אף מיתרי הגיטרה כבר קרועים והוא מחייך עם 2 גומות של חן בנימה של סיפוק מתנשא. או שמא מדובר בטיפוס הצנוע אשר בעמל רב ניסה להשיג את מבוקשו ולאו דוקא הצליח. גם הוא בוחן את התנהלות חייו אך חיוכו נחבא אל הכלים. מיתרי הגיטרה הקרועים מסמלים את חוסר הצלחה שלו.
 
קישור

לא יודע כיצד להציג את הקישור. ניסיתי להשתמש ב"תחילת לינק" ו"סיום לינק" אך כנראה לא הצלחתי. הנה השיר (שירונט): שיר סיום ביצוע: חוה אלברשטיין מילים: נעמי שמר לחן: מנוס חאג'ידאקיס הצרצרים בקיץ שרים להם ימים קצרים בקיץ עוברים להם והנמלה תאמר בקול עצוב מאוד, כנר יקר - זמרת כבר - עכשיו אולי תרקוד! לי לא איכפת, לי דווקא די נעים לשיר באוזניכם את השירים הכי פרועים ולהתייצב בפני האלוהים עם שתי גומות של חן ועם שישה מיתרים קרועים עונים הסקספונים - האח, האח החלילים הערב צלולים כל כך תופי הדוד מכים, שרים הכינורות רק הנמלה האומללה תמיד רואה שחורות לי לא איכפת... היו שלום בינתיים, אחים שלי מחר יאיר השחר לכם ולי עכשיו קטיפה שחורה נפרשת על העיר עכשיו מותר "שלום" לומר ולהיפרד בשיר. לי לא איכפת...
 

timeseason

New member
למה סיפוק מתנשא?

אולי סיפוק מעורבב בניהיליזם ביטניקי ששם פס על הכל?. בכל מקרה השיר הוא תרגום לשירו של מנוס חאג'ידאקיס Dedication.
 
אני תמיד חשבתי

שהמיתרים קרועים מפאת נגינת-יתר, כלומר, יש בכל הדמות הזאת משהו מהוה, עם סיפוק, אבל לא סיפוק מתנשא. פשוט מישהו שעבר מימוש עצמי, ניגן עד שאפילו מיתרי הגיטרה נשחקו.
 
להתיצב

"להתיצב לפני האלוקים" השורה מזכירה את ההתיצבות שלפי ראות עיני הוא מושג סימבולי אשר אני מפרש אותו כלתת דין וחשבון (כאשר לכל אדם האלוקים שלו). באותה מידה המיתרים הקרועים גם הם סימבוליים ומשקפים את החיים. כלומר, האדם בשיר נותן דין וחשבון על חייו. כאשר בוחנים את החיים ישנם 2 טיפוסים: - הצנוע והפחות מוצלח אשר חייו (המיתרים) לא שגשגו (קרועים). חיוך בעל גומות חן צנועות. - המתנשא אשר הגשים את שאיפותיו בקלות (מיתריו נקרעו). חיוך בעל גומות חן מתנשאות.
 
למעלה