אני המלך היחיד
New member
שיר מדהים!
שימו לב איזה מילים חזקות יש לשיר: זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים נלחמנו כל כך הרבה ששכחנו על מה בשבילי זאת מלחמה בשבילם זאת פרנסה בשבילי זה הבית בשבילם זה עוד סתם קו על מפה מזמן זה נהפך להיות הרבה יותר מסתם אדמה אולי אנ'לא מסכים, אבל מבין בלי בעיה הפרחנו ת'שממה וזה מה ש'תם נותנים בחזרה הזיכרונות לא מתו, הם עברו דירה. ימית קמה לתחייה. מפליג בדמיון על זיכרון מהיום שבו כתבתי ת'חרוז הראשון רץ על סטופר מפריד בין חלום למציאות באלבום התמונות, שנים יפות זכרונות של ילדות (בדוק) כלום לא יעצור את הזמן שעון דופק, מחוגים זזים קדימה ואני מתרחק, אין מקום כמו הבית זה לא עוד משפט מצוץ של הגיבורה בספר "הקוסם מארץ עוץ". זה היה ביתי... עכשיו הוא שלכם אנחנו לא ניצור בו זכרונות יותר אני זוכר לילה ראשון, נשיקה ראשונה פרידה שלא תשוב יותר שבה הזעתי מחם מריבה וחזרה, הכל קרה בדיוק כך כשהרמתי ונשאתי אותך דרך המפתן מתכופף אל הארץ, לוקח חופן אדמה כאן זה הבית שלי, זאת הילדות,הנשמה בבוקר קמתי ונשמתי ת'אוויר והאפר בינינו עד היום לבית היה חלק בקשר לא מאמין שזה נגמר עכשיו הכל לקוח יד ביד נהיה לעד ונעלם כמו הרוח. זה היה ביתי... שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו כשאת הלכת, הלכו איתך כל אותם הידידים, איתם תמיד צחקנו זה היה ביתי...
שימו לב איזה מילים חזקות יש לשיר: זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים נלחמנו כל כך הרבה ששכחנו על מה בשבילי זאת מלחמה בשבילם זאת פרנסה בשבילי זה הבית בשבילם זה עוד סתם קו על מפה מזמן זה נהפך להיות הרבה יותר מסתם אדמה אולי אנ'לא מסכים, אבל מבין בלי בעיה הפרחנו ת'שממה וזה מה ש'תם נותנים בחזרה הזיכרונות לא מתו, הם עברו דירה. ימית קמה לתחייה. מפליג בדמיון על זיכרון מהיום שבו כתבתי ת'חרוז הראשון רץ על סטופר מפריד בין חלום למציאות באלבום התמונות, שנים יפות זכרונות של ילדות (בדוק) כלום לא יעצור את הזמן שעון דופק, מחוגים זזים קדימה ואני מתרחק, אין מקום כמו הבית זה לא עוד משפט מצוץ של הגיבורה בספר "הקוסם מארץ עוץ". זה היה ביתי... עכשיו הוא שלכם אנחנו לא ניצור בו זכרונות יותר אני זוכר לילה ראשון, נשיקה ראשונה פרידה שלא תשוב יותר שבה הזעתי מחם מריבה וחזרה, הכל קרה בדיוק כך כשהרמתי ונשאתי אותך דרך המפתן מתכופף אל הארץ, לוקח חופן אדמה כאן זה הבית שלי, זאת הילדות,הנשמה בבוקר קמתי ונשמתי ת'אוויר והאפר בינינו עד היום לבית היה חלק בקשר לא מאמין שזה נגמר עכשיו הכל לקוח יד ביד נהיה לעד ונעלם כמו הרוח. זה היה ביתי... שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו כשאת הלכת, הלכו איתך כל אותם הידידים, איתם תמיד צחקנו זה היה ביתי...
