שיר למלאכיות
לילה של חורף - חושך וכפור... ובו על פני מלאכית תעבור... מלאכית כה יפה, שיערה מסתלסל, חיוכה מטמטם, וצחוקה מתגלגל. דדיה פירות שאינם גדלים כאן חיטובי ירכיה - מעשה יד אומן. ערוותה נוצצת בגווני ארגמן, ואותה מפאר דגדגן לא קטנטן. טעם גופה לי נעים וחדש, טעם צופה מתוק כמו דבש. ובכל מקום שבו תעבור, אין יותר חורף - יש חום, ויש אור. אותה מלאכית לי תישק על שפתי, תקרב את גופה השמימי היא אלי. אשאף את ריחה, היא אותי כה תטריף, עינוגים לא מכאן היא עליי פה תרעיף. אותי היא תסחוף במחול של תשוקה, לא אדע אם שעה חלפה, אם דקה. וכל עת שתגיע היא לשיאה, תתפתל ותחול כישות מדהימה. צבע השמים יהפוך לוורוד, אנחותיה הן שיר עם מילים נפלאות. האם המשורר משוגע או הוזה, אולי אישה רגילה עבורו זה לא זה? הכותב איננו בכלל משורר, הוא חולם לעתים, ועל כך מדבר. המלאכית גלומה בכל אחת ואחת, ואולי המלאכית היא פשוט מאוד את?
לילה של חורף - חושך וכפור... ובו על פני מלאכית תעבור... מלאכית כה יפה, שיערה מסתלסל, חיוכה מטמטם, וצחוקה מתגלגל. דדיה פירות שאינם גדלים כאן חיטובי ירכיה - מעשה יד אומן. ערוותה נוצצת בגווני ארגמן, ואותה מפאר דגדגן לא קטנטן. טעם גופה לי נעים וחדש, טעם צופה מתוק כמו דבש. ובכל מקום שבו תעבור, אין יותר חורף - יש חום, ויש אור. אותה מלאכית לי תישק על שפתי, תקרב את גופה השמימי היא אלי. אשאף את ריחה, היא אותי כה תטריף, עינוגים לא מכאן היא עליי פה תרעיף. אותי היא תסחוף במחול של תשוקה, לא אדע אם שעה חלפה, אם דקה. וכל עת שתגיע היא לשיאה, תתפתל ותחול כישות מדהימה. צבע השמים יהפוך לוורוד, אנחותיה הן שיר עם מילים נפלאות. האם המשורר משוגע או הוזה, אולי אישה רגילה עבורו זה לא זה? הכותב איננו בכלל משורר, הוא חולם לעתים, ועל כך מדבר. המלאכית גלומה בכל אחת ואחת, ואולי המלאכית היא פשוט מאוד את?