שיר כהקדמה

GigaM

New member
שיר כהקדמה

או אלוהים, אלוהים. הפתיחה שלי אולי עלולה להישמע נדושה או לעוסה או אולי אף רווית ציניות וזלזול, אבל מבחינתי היא נובעת בעיקר מתסכול. אומרים כי לכל אחד ואחת תפקיד, ושכל אחד בזה העולם הוא פקיד. בכל מקום בו אדם נמצא, לכל תקלה ובעיה יש בידו למצוא מוצא. בכל מקום בו הספיקותי (במעט שנותי) לעבור, נשאתי, על עצמי לקחתי ועבדתי כמו חמור. אבל כמה אלוהים, עלי עוד תעמיס? כי טיפה ועוד טיפה בי מחלחלת, ועלולה היא להמיס. לא בטוחה כי בי עוד כוח נשאר, נאבקת בכל יום לשרוד עד יום המחר. מרגישה לבד, מרגישה נבגדת! עד מתי אלבש אני את זה הבגד? היכן אותו האור בקצה המנהרה? היכן היא העליה בסופה של הירידה התלולה? כן, כן מלא זה השיר בססמאות ילדות ונעורים, ססמאות יפות עליהן גדלתי ושמעתי שיעורים. מתי תפרצנה להן ססמאות העולם? מתי יהיה פה טוב לכולם???
 

GigaM

New member
טוב אז ככה

אני לא יודעת, אבל ממש נמאס לי לעשות הכל לבד! אני קורעת את התחת, אם מותר להגיד את זה פה אני מסדרת את כל הבלגן שקיבלתי, אני משמשת כמנהלת של כל הצוות ללא הסמכה, רק למן ההתחלה באופן טבעי ומאוחר יותר- בקשה לא רשמית של הבוס. כל הסביבה לא מעריכה את העניין כמו שצריך ואף אחד לא תורם יד או רגל ע"מ שהסדר יישאר עומד על כנו, יותר מכך, תוקעים לי רגליים אל מול הפרצוף ומקלות אל תוך הגלגלים. כן, משתינים לכיוון שלי, אבל זה בסך הכל שתן מסריח! זה מה שמגיע לי? למה המקום לא יכול להתנהל כמו שצריך? למה אני עושה את זה ולא מי שבאמת אמור לעשות את זה? ולמה, כשסוף- סוף יש מי שעושה את זה (אני כמובן) יורקים לי בפרצוף??? אני זקוקה לתגובה חמה ואוהדת וליד מכוון. החשש הגדול שלי מכל העסק הוא שאין מדובר במשבר חולף כיוון שבתנאים שכאלה מן הצפוי שאמשיך להיתקל כל חיי. תודה לכולם.
 
הבנת הדפוס

שלום, בוקר טוב כנראה שהאינטואיציה שלך אומרת לך מסר ברור : אם לא תביני ותשני משהו מהותי, את צפויה להיתקל בקושי זה כל חייך. ומנקודת מוצא זו יש טעם להתגייס ולנסות ולפצח את הקושי כדי לא להיות שבוייה שלו להרבה שנים. את מתארת מצב שבו מבלי שאת ערה לכך ושלא מתוך יוזמה מודעת, את מזמינה את הסביבה להעמיס עליך, ולא רק זה אלא גם לגרום לך להרגיש רע. התחושה שלאחר מכן כנראה מוזנת משני מקורות האחד ההרגשה הקשה שאת מחוללת אחרי מעשה, והתייחסות מנצלת של הסביבה. שילוב קטלני. ואת שואלת איך להתמודד - יש כאן צורך, להערכתי, באוזן רגישה שתוכל לעזור לך להעלות ולזהות את החוויות הרגשיות שמתחוללות בך בסיטאציות שכאלה כדי ללמוד את הקשר בינן לבין ההתנהגות והתקשורת שלך. האם את מרגישה שלפעמים את חסומה מלומר את עצמך ? אני מפנה אותך למאמר שיתכן ויוכל להבהיר את העניין, כמו כן את מוזמנת לקרוא שם עוד. בהצלחה בינתיים, אמיר דרור
 
למעלה