שיר כאב

[הבובהזהבה]

זה נשמע כמו

ציטוט מבזוקה

 

[newcharm]

אין חובה להבין כל תגובה

 

[הידיעה הלא מוחלטת]

לא בהכרח...

בקריאה ראשונה חשבתי כמוך. ניסיתי להשיב על השאלה ברצינות וחשבתי שאני ממש לא זוכרת מתי ואיך קיבלתי מכה בזרת או בבוהן. את כאב התשוקה ההיא, שהגוף דיבר אותה כל כך חזק אני זוכרת, למרות השנים שעברו. נכון לעכשיו, אני מעדיפה את התשוקות שלי, שמחות, אפשריות ומתממשות ללא כאבים עזים. אז בסופו של דבר השאלה הזו, עזרה לי לנסח משהו ביחס לעצמי.
שנה של תשוקות שמחות !

 

[הבובהזהבה]

בהחלט

אפשר גם להתייחס לזה גם כך.
אבל בתור מי שנתקלת הרבה בחפצים, פינות של קירות, ידיות של דלתות, שפיץ של מיטה ועוד, דווקא חשבתי לעצמי שכאב התשוקה וכאב הזרת לא שייכים בכלל לאותה קטגוריה. הם אינם ברי השוואה. אין ביניהם מכנה משותף למעט המילה ׳כאב׳.
כך שלא ניתן לתעדף אותם.
אבל זו אני וזו דעתי....

 

[הידיעה הלא מוחלטת]

המקום האישי

אצלי הכאב שתארת קיבל ביטוי גופני מוחשי מאוד, עד לכדי מחלה. לכן, הכאבים ברי השוואה עבורי. באופן עקרוני אני חושבת שאין לנו שליטה מלאה על התלקחות התשוקה. אבל אם ניתן לבחור, כמו בשאלה של newcharm, ההעדפה שלי ברורה לי, בתקופה הנוכחית למרות הזכות לשינוים שמורה...
מה שיפה (בעיני...) זה שכל אחת מאתנו כותבת ומפרשת מתוך עצמה וכל זה יכול להתקיים יחד, ללא צורך בהכרעה או בחירה ב'אמת'.

 

[רזי רוני]

אין כמו כאב התשוקה

אין כמו כאב התשוקה אבל לפחות יש לזה תרופה בדוקה

 

[giligil55]

ומהי ...?

התרופה הבדוקה שלך ???

 

[רזי רוני]

אהבה

רק אהבה מרפאת אהבה

 

[giligil55]

צריך למצוא את האהבה הזו...

 

[yaron599]

לכאב הזה

בוודאי יש שם ודמות....
ואת הכאב הזה צריך להכיל או לזרוק....אחרת הוא ילווה אותך אל ספו של הכאב הבא...

 

[הבובהזהבה]

יונתן גפן כתב כך:

הכאב הזה קבוע
ודוקר לילות שחורים
כשהענפים ברוח
נבהלים נשברים

את בודאי כעת נרדמת
עם אחד שלא אכיר
את נסעת להיות אחרת
ואני נשאר עם שיר

:)

 

[yaron599]

ובדיוק

על המילים הדוקרות הללו אני מדבר...

 

[חניתה דרלינג]

וואו.

הכאב עובר מהשיר, כ"כ מוחשי, כ"כ מוכר...
ממש העלית דמעות בעיניי

אין ממש מילים שיעודדו, אז אני שולחת לך חיבוק - ושיר:

 

[הבובהזהבה]

הידיים הקפוצות ייפתחו!

תודה!!