שיר השירים
א שיר השירים, אשר לשלמה. ב יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין. ג לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על-כן, עלמות אהבוך. ד מושכני, אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך--נזכירה דודיך מיין, מישרים אהבוך.
ה שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים; כאוהלי קדר, כיריעות שלמה. ו אל-תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש; בני אימי ניחרו-בי, שמוני נוטרה את-הכרמים--כרמי שלי, לא נטרתי. ז הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצוהריים; שלמה אהיה כעוטיה, על עדרי חבריך.
ח אם-לא תדעי לך, היפה בנשים; צאי-לך בעקבי הצאן, ורעי את-גדייותייך, על, משכנות הרועים.
יפה, לא?
מוקדש ליפה בנשים.
א שיר השירים, אשר לשלמה. ב יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין. ג לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על-כן, עלמות אהבוך. ד מושכני, אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך--נזכירה דודיך מיין, מישרים אהבוך.
ה שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים; כאוהלי קדר, כיריעות שלמה. ו אל-תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש; בני אימי ניחרו-בי, שמוני נוטרה את-הכרמים--כרמי שלי, לא נטרתי. ז הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצוהריים; שלמה אהיה כעוטיה, על עדרי חבריך.
ח אם-לא תדעי לך, היפה בנשים; צאי-לך בעקבי הצאן, ורעי את-גדייותייך, על, משכנות הרועים.
יפה, לא?
מוקדש ליפה בנשים.