מקפיצה קצת לפני שנסגר יום השואה
בשביל לסכם להגיד ש: 1) פעם ראשונה שראיתי את הסרט רשימת שינדלר השנה, וממש ממש אהבתי, סרט יפה ומרגש. וראיתי עוד סרט מאוד יפה על השואה שאני לא זוכרת את שמו. 2) כשקטנים לא מתמודדים עם הקושי שבנושא השואה ובכלל עם דברים רעים, הכל נראה טוב ויפה וחיים בבועה, בגלל זה הם צוחקים בזמן הצפירה, את זה קלטתי כששמתי לב שאחותי הקטנה נוטה לצחוק צחוק לחוץ כזה ובלתי נשלט כל פעםשכועסים עליה או צועקים עליה. ככל שיותר מתבגרים מבינים יותר כמה העולם היה עיוור, כמה אכזריים ובורים יכולים להיות יצורם אנושיים, ומתביישים יותר בשביל האנושות. 3)בתי ספר לא יודעים להעביר את נושא השואה ומשעממים אותי ועוד הרבה תלמידים למוות, אני ביב והתגובה שלי לכל הטקסים שהיו עד כה הייתה נחירה קולנית .
