בלידה הראשונה של בתי, באסף הרופא, לאחר 19 שעות מייאשות הלכתי לשוטט ברחבי ביה"ח לחפש דיאט קולה מהמכונה. בדרך נתקלתי במיתקן שמכניסים מטבע של ש"ח וקולעים לסל כדורי סל, וכל קליעה עושה רעש של קהל.... מי שצובר 36 נק´ ב-2 דק´ מקבל משחק חינם...... וככה ב-04:00 בבוקר,אני קולע וקולע....לא דיאט ולא עמאיאת..... "תמיד שאני צריכה אותך אתה נעלם!!!!!!!" מסכנה....נגמר לה האפידורל...צורחת....
אז אני עונה במקום אישתי. התופעה הייתה מדהימה. לא דומה לשום מקרה שאני מכיר. הלידה הראשונה תוכננה לסוף דצמבר. שבועיים לפני הזמן באנו לב"ח להיבדק. אישתי הרגישה נפלא, שום כאבים שום בעיות. בדקו אותה עם המכונה המפחידה הזו, אוףףף שכחתי את השם. באמצע הבדיקה האחות שואלת את אישתי: "גברת, את ממש לא מרגישה כלום? יש לך צירים מתקדמים ביותר! מהר לחדר לידה!" אחרי זה, הלידה נמשכה עוד 12 שעות. בלידה שנייה הסיפור היה דומה. באנו ביום הX, לב"ח. סתם ככה. לבדיקות. אישתי הרגישה ממש טוב. שום צירים, שום כאבים. שוב מחברים אותה למכונה המפחידה הזאת. ושוב...... נכון. יש לה צירים מתקדמים שלא היה לה מושג עליהם. לקח לה עוד 6 שעות עד שהכל הסתיים בהצלחה. ככה זה אצל אישתי. הכל שונה מאחרים, במיוחד הבן זוג.
לידה ראשונה - מרגע ירידת המים ועד ליציאה לאוויר בעזרת וואקום : 9 שעות לידה שנייה - מרגע ירידת המים (בעבודה) ועד ליציאה לאוויר : 5 שעות מתוכם שלוש שעות של יסורים וכאבי תופת בלתי נתפסים (ממש לא מבחירה). והלאה? אני עדיין בטראומת הלידה השנייה........
כולן ללא תפרים וזה אדיר כי ברגע שמסתיימת הלידה אין זכר לסבל שלפני, וזה באמת אחלה. צירים אני סובלת במשך הרבה שעות... בלידה הראשונה שהיתי בחדר לידה כ- 7 שעות בתוספת טישטוש בלידה השניה שהיתי כ- 4 שעות בתוספת טישטוש בלידה השלישית נכנסתי נטו ללידה עצמה , לידה טבעית ללא אפידורל ללא טישטוש...הלידה הכי טבעית והכי קשה שלי! מזל שברגע הלידה נעשה ריסט על הזכרון! חחח
אצלי הראשונה שעה וחצי השנייה 40 דקות (זוכרת שהשגתי אותך ליהי?) היום לאחר שקראתי את ההודעה הזאת הרגשתי צורך להתקשר לחברה הקודמת שלי ולשאול לשלומה(בפעם האחרונה שראיתייה ממש במקרה במשרד ממשלתי פגשתי אותה והייתי עם ביתי הבכורה היא הביטה בי לתוך העיניים ואח"כ חיבקה את ביתי והדמעות שלגו מעיניה אני כבר ידעתי לפי המבט מה עובר עלייה היא נשואה 6 שנים ולא מצליחה להביא ילדים לעולם) היא לא זכרה את קולי ואמרתי היי זה אני התקשרתי לשאול לשלומך אמרתי והיא אמרה כרגיל ללא שינוי ואני יודע שנשים שעוברות את מה שהיא עברה לא אוהבות את כל היועצים אבל מכיוון שפעם הייתי מישהו בשבילה המשכתי וביקשתי ממנה שתנסה עוד משהו שאני ואשתי ניסנו ולכן אני מספר כאן את הסיפור למען אחרות ילדתי הבכורה נולדה בהפריית מבחנה בשל חצוצרות סתומות וכשל בהורומונים . ישנה אישה אחת מלאך שמה אורית תומר הילרית שמתגוררת בנתניה היא הצילה אותי ממוות בטוח לאחר שהרפואה הקונבנציונלית לא יכלה לעזור ואני יודע שהיא עזרה להרבה הרבה נשים עם בעיות פוריות אני לקחתי את אשתי אלייה והיא העבירה במשך 3 פעמים את ידה מעל הבטן של אשתי , אשתי הרגישה חום שמציץ את הבטן ואני נגעתי וקיבלתי כוויה אני באמת מאמין שילדתי בכורתי שנולדה בטיפול הפרייה ראשון היא בזכותה ולכן ביקשתי מחברתי הקודמת שתנסה שתלך אלייה כי באמת ארגיש שאסגור מעגל של אושר שהיא תחווה את החוויה המדהימה של להיות בהריון של להיות אמא
ואני חשבתי שאישתי שברה את שיאי גינס ואז ראיתי את השרשור שלכם אז אישתי ואני הינו בחדר לידה מ10 בלילה עד 7למחרת בערב שבשעות הללו היו צירים סדירים כל 2 דקות אבל כלום..(חוץ מחורים בידים כשיש לה ציר...) בידים שלי כמובן אבל בשעה טובה הכל טוב
זה היה כך: הבת הבכורה נולדה אחרי 7 שעות של עינוי...אבל היה שווה....יפיפיה
וגם הבן נולד שנה וחמישה חודשים אחריה..אחרי עינוי של הריון ו-7 שעות של צירים....היה שווה...יפיוף
ההריון של הילדה היה כיף אחד גדול (חוץ מהלידה, עם כל הטשטוש...הרגשתי הכלללל, כמה שטויות דיברתי בהשפעת הטשטוש...חחחחח) ההריון של הילד היה עינוי גדול...הייתי דובה גדולה....הלידה...השלימה את העינוי
, בצער תלדי בנים, אמרו
היה כיף.....וזהו המפעל נסגר!!!!! שיהיה בשעה טובה לנשים שבהריון.