../images/Emo15.gif בסימן חנוכה!../images/Emo137.gif
מה יוצא מחנוכה ואינויאשה! סלט! כן, כן. המוח המוטרף שלי מוכיח את עצמו פעם נוספת, בסיפור חגיגי ומבורדק מתמיד! וכמובן סיפור קפל ו
!!! (או סתם ק
) קריין: *שיעול שיעול* ובכן. אני גאה להציג בפניכם את "חנוקה- גרסת אינויאשה" אני: *פססט!* זה חנוכה, לא חנוקה. קריין: טוב נו. חנוכה- גרסת אינויאשה! אני: ילד טוב! *פטפט* קריין: ובכן, המלך נארקטיוכוס הרשע השתלט על ארץ ישראל ועל בית המקדש, וחילל אותו, ניתץ את מנורת-שבעת-הקנים ושבר את כל כדי השמן. ואז הוא שלח שליחים מרושעים לכול רחבי הארץ כדי להכריח אותם להשתוחוות לפסלי אלילים! נאראקו: סוף סוף! אני מקבל תפקיד של בן לשם שינוי! אני: זה כי אני נחמדה אלייך. עכשיו שב בשקט בכיסא המלכות שלך ותחזור להיות מלך רשע ועובד אלילים שרוצה שכל היהודים ישתחוו לפסלים! נאראקו: למה שהם ישתחוו לפסלים? שישתחוו לי~! אני: פסלים שלך, טומטום. נאראקו: טובפסדר! *למה אני נותן לילדה הארורה לרדות בי ככה?!* קריין: ובכן... נארקטיוכוס? *שיעול* השורות שלך! *שיעול* נאראקו: אהמ... מוחאחאחאחא! אני: ילד טוב! *פטפט* *אני ננשכת בידי השיער של נאראקו* נאראקו: אני אגרום ליהודים המעצבנים האלו שלא מפסיקים לעשות רעש וכאב ראש להשתץחוות לי, ואז אשתלט בעזרתם על העולם! מואחאחאחאחאחא! *שיעול* קריין: נאראקו שלח את שליחותיו, קאגורה וקאנה, לכל הארץ, על מנת להחכריח אנשים להשתחוות לפסליו. אבל כשהגיעו למודיעין התעוררה... אמ... בעיה. קאגורה: אנשים עלובים! תשתחוו לפסל הזה של האיש הזה שאמור להיות אבא שלי כדי שיהיה אפשר לסיים את הסיפור הזה! קאנה: אם לא אני אוכל את הנשמה שלכם! *ראש עיר מבועת משתחווה לפסל* *טאיצ'ותיתיהו הורג את ראש העיר* אינוטאיצ'ו: יש! סוף סוף תורי! וואו אף פעם לא נותנים לי להשתתף בדברים האלו! קריין: השורות שלך! אינוטאיצ'ו: אה. טוב. אמ... "עוכר ישראל! כיצד מעז אתה להשתחוות לאליל בפני אלוהי ישראל! מי לה' אלי!" קריין: אמ...ניצנע... זה קצת דרמטי, לא? אני: כמו צריך ^.^ *אנשים מתכנסים סביב טאיצ'ותיתיהו* אינוטאיצ'ו: ברחו לגבעות ולהרים נאמני ה'! *רצים ונמלטים מקאגורה. קאגורה: היי למה אנחנו נותנות להם לברוח? אני: כי אז לא היה סיפור. קאגורה: הדברים האלו תמיד כל כך מטומטמים? קריין: כן. קריין: *שיעול שיעול* ובכן, טאיצ'ותיתיהו, ובנו אינודכאי גייסו צבא של נאמני ה' על מנת להילחם במלך נארקטיוכוס הרשע. הם התחבאו בהרים ופתחו במלחמת גרילה על צבאות המלך הרשע, וניצחו ביד ה'. אינודכאי היה המנהיג הנערץ שלהם, ואז הם החליטו שעולים וכובשים את בית המקדש ומטהרים אותו! קאגומה: יאי! זה התפקיד שלי! אינו: למה אני חייב להיות תמיד הכי דפוק? מירוקו: הי אני רק חייל פשוט, זה לא פייר! סאנגו: הי אני תקועה במערה ומבשלת! אני: טוב חאלס להתלונן! יש לכם עיר שלמה לכבוש, בית מקדש לטהר, וכד קטן למצוא! אינו: למה לכבוש את העיר? אני: אתם מקשיבים לי בכלל?! אתם הולכים לכבוש את העיר הקדושה ליהודים ולטהר את בית המקדש שהמלך נארקטיוכוס הרשע חילל! מירוקו: אבל למה לנו לכבוש ת'עיר? אני: כי. ככה. הסיפור. הולך! *נימה של "אתהרוצהמכות?~! אתהתקבלמכות~!"* מירוקו: טוב פסדר! מטורפת! אני: יופי! ^.^ אינו: קדימה! לכו ותהרגו כמה שיותר יוונים! אני הולך לחפש משהו לאכול! חייל רנדומאלי: אבל אינודכאי! כבר אין פה יותר יוונים! העיר שלנו! אינו: יופי, אז אני הולך לחפש משהו לאכול! אני: כנסלביתהמקדש! אינו: טוב פסדר! קאגומה, חבר'ה, בואו ניכנס לבית מקדש הזה! אני: בתהלוכה ובתרועות ובחגיגות! *נכנסים בתהלוכה* קאגומה: אוי ואבוי... כמה מטונף פה... *חיילים בוכים*: הכל טמא! קדושת אלוהינו טומאה! קאגומה: אני אטהר את זה בשנייה! *מטהרת* קאגומה: זה, סיימתי! אינו: עכשיו אפשר ללכת לאכול? אני: לא! עכשיו אתה צריך לאלתר מנורה ואז לומר "אוי ואבוי אין לנו שמן זית בשביל להדליק אותה, ייקחו שמונה ימים לזקק שמן!" אינו: *מוציא חנוכייה מצ'וקמקת שהוא הביא מראש* אוי ואבוי, אין לנו מה להדליק בה. קאגומה: אני אחפש! *נכנסת לחדר הכדים* קאגומה: אוי ואבוי! הכל שבור! *מתחילה לבכות בכי מזויף גרוע* אני: טובמספיק! קומיכבר! קאגומה: *מנגבת דמעות מזויפות* מתחילה לחפש* אולי יש פה אחד שלם... כן! אבל... קאגומה: זה רק כד קטן.... יש בו רק ליום אחד! חיילים: זה מספיק!@ קריין: והשמן מהכד הקטן הספיק לשמונה ימים! והיהודים חגגו את חנוכת המזבח והכול היה טוב ויפה! אינו: עכשיו אפשר ללכת לטחון סופגניות? אני: כן! *כולם רצים לשולחן ומתנפלים על הסופגניות והלביבות* אז... חנוכה שמח כולם! ותהנו בארוחות החג הכי משמין והכי נפלא שלנו