שירי אהבה וגעגוע עם עלות השחר וציוץ הציפורים התעוררה נפשי ומלמלה בשפתי ``אהבתיך``. וענית לנפשי, (באוזני רוחי שמעתי) ``מצטער`` מצטער? השיבה וכי מה ולמה... והרי אני אחזתי בידך והבאתי אותך אל תוך נבכי ליבי ואתה רק היית אתה.
