שירים שעוזרים
ארבעה צורות של שירים שעוזרים (לי לפחות...) קום, התעורר לחיים קום, התעורר לחיים. עודד את עצמך להתחלה חדשה. הרי כל אדם והזמן שלו. בואי בואי שעה יקרה, נשקי אותי בכל זמנך. הדליקי בי תשוקה לחיים. כי אין אדם שאין לו שעה. שנים רבות רעבת, שנים רבות ראית רעה, ועתה שמח בחור שמח - כמו אדמה רעבה אחרי שנות בצורת, מעט גשם ירטיב וכמה הרבה היא תצמח... בשקט... צא בשקט מהדיכאון של חייך, צא ממנו על בהונות רגליך, כפי שיוצאים מביקור אצל גוסס... הנח לדיכאונך לגסוס בשקט ותן לחייך לחזור לחיים, בשקט... אלה הם חיי עזבתי את התלונות שלי על החיים. אלה הם חיי, קטנים, קטנטנים, עם הרבה מחשבות מתגלגלות לשום מקום... למרות זאת, הפסקתי לבקש לעצמי כל הזמן חיים אחרים, אלה הם חיי. עזבתי את הטענות שלי על המקום, כאן מקומי, מקום צר, לא מואר, לא מאוורר... אך יותר אני לא מבקש לעצמי מקום אחר, כאן מקומי. החיים הם קטנטנים, המקום צר, בכל זאת התחלתי להודות על החיים ועל המקום. אני משתדל למלא את החיים במעשה טוב אחד ומודה על המעשה. משתדל לשבת במקומי רגע אחד בהתרגעות מלאה ומודה על ההתרגעות. כאשר כל יום בעיני הוא היום האחרון של חיי ואני מודה עליו. בנקודה זאת, אחרי הוידויים הוורדרדים האלה, כבר מנחש הקורא, צפויה בוודאי לבוא ההצהרה הבאה: "מאז שאני נוהג כך, גדלו חיי ומקומי רחב"... נכון נחש הקורא. אז הנה עכשיו ההצהרה (בשינוי קל): מאז שגדלו חיי ורחב מקומי - חיי גדלו ומקומי רחב ! סוף טוב הכל טוב סוף טוב הכל טוב. על כן טובים הם החיים. בסופם – אמא-אדמה אוספת, אב-תבל מקבל וכל יצירי הרוח מפשיטים ממך את המוות ופורשים לפניך את החיים וקול ה-"אהה" שלך מתגלגל לכל אורכו ורוחבו של יקום חייך ומעיר אותך מהשינה העמוקה שישנת בתוכם. על כן, קום חבר והתחל להתעורר כבר מעכשיו... באור ואהבה, פרי מגדים.
ארבעה צורות של שירים שעוזרים (לי לפחות...) קום, התעורר לחיים קום, התעורר לחיים. עודד את עצמך להתחלה חדשה. הרי כל אדם והזמן שלו. בואי בואי שעה יקרה, נשקי אותי בכל זמנך. הדליקי בי תשוקה לחיים. כי אין אדם שאין לו שעה. שנים רבות רעבת, שנים רבות ראית רעה, ועתה שמח בחור שמח - כמו אדמה רעבה אחרי שנות בצורת, מעט גשם ירטיב וכמה הרבה היא תצמח... בשקט... צא בשקט מהדיכאון של חייך, צא ממנו על בהונות רגליך, כפי שיוצאים מביקור אצל גוסס... הנח לדיכאונך לגסוס בשקט ותן לחייך לחזור לחיים, בשקט... אלה הם חיי עזבתי את התלונות שלי על החיים. אלה הם חיי, קטנים, קטנטנים, עם הרבה מחשבות מתגלגלות לשום מקום... למרות זאת, הפסקתי לבקש לעצמי כל הזמן חיים אחרים, אלה הם חיי. עזבתי את הטענות שלי על המקום, כאן מקומי, מקום צר, לא מואר, לא מאוורר... אך יותר אני לא מבקש לעצמי מקום אחר, כאן מקומי. החיים הם קטנטנים, המקום צר, בכל זאת התחלתי להודות על החיים ועל המקום. אני משתדל למלא את החיים במעשה טוב אחד ומודה על המעשה. משתדל לשבת במקומי רגע אחד בהתרגעות מלאה ומודה על ההתרגעות. כאשר כל יום בעיני הוא היום האחרון של חיי ואני מודה עליו. בנקודה זאת, אחרי הוידויים הוורדרדים האלה, כבר מנחש הקורא, צפויה בוודאי לבוא ההצהרה הבאה: "מאז שאני נוהג כך, גדלו חיי ומקומי רחב"... נכון נחש הקורא. אז הנה עכשיו ההצהרה (בשינוי קל): מאז שגדלו חיי ורחב מקומי - חיי גדלו ומקומי רחב ! סוף טוב הכל טוב סוף טוב הכל טוב. על כן טובים הם החיים. בסופם – אמא-אדמה אוספת, אב-תבל מקבל וכל יצירי הרוח מפשיטים ממך את המוות ופורשים לפניך את החיים וקול ה-"אהה" שלך מתגלגל לכל אורכו ורוחבו של יקום חייך ומעיר אותך מהשינה העמוקה שישנת בתוכם. על כן, קום חבר והתחל להתעורר כבר מעכשיו... באור ואהבה, פרי מגדים.
