שירים עם "גסויות"

[mixing]

שירים עם "גסויות"

הייתי מאוד מעוניינת לבדוק אם קיים או ישנו מחקר כלשהו הבודק את רמת השפעת התרבות על הילד המתפתח - מה זאת אומרת ? כאמא לילדים וכאחת שאוהבת מאוד מאוד מאוד מאוד מוזיקה על כל סגנונותיה אני מודאגת ביותר מהתופעה ההולכת וגוברת לאחרונה של שילוב גסויות בתוך השירים - השירים קליטים וקצביים ואפילו איכותיים אך לצערי הרב המילים הגסות שבטקסטים שלהם צורמים לי באוזן ואני פשוט נעצבת - למה למה כדי לשיר את השיר המסויים הזה אני צריכה ללכלך או לנבל את פי ? למה להרוס כל חלקה טובה בחברה שלנו שגם כך לא חסרות חולות רעות בתוכה ? למה להפוך אמנות לזבל וליכלוך ? הייתי רוצה לבדוק כיצד "תרבות" שירה או לחילופין מופעי "תרבות" פופולאריים אחרים כמו תכנית שואו בטלויזיה , מופעי סטנד אפ למינהם ועוד משלבים בגסויות בוטות הנחשפות לאזניהם של ילדים רכים בזנים או אפילו נוער בהתהוותו ? שלא יגידו לי ויספרו לי על "חופש ביטוי" וכאלה כי גם לחופש ביטוי יש טעם וגבול ולדעתי חופש מסוג זה לא עושה טוב לעולם בגדול . אני בכל אופן "מחרימה" את כל השירים יפים ככל שיהיו המשלבים בתוכם מילים גסות ובוטות - זה מכער , זה מלכלך , זה הורס - לדעתי כמובן ואשמח מאוד אם ישנו מחקר בנושא זה . לתגובותיכם אודה .

 

[Kalla]

ואיך בדיוק מחרימים אותם?

לא פותחים רדיו, טלוויזיה? ואיך בדיוק מוודאים שהילדים לא נחשפים לזה מחוץ לבית? אני כעקרון לא מחרימה אלא מנסה לחנך. אם השירים האלה אינם "מקלקלים" אותי, אין כל סיבה שהם יעשו זאת לילדיי.

 

[mixing]

את צודקת

בזה שאת שואלת איך מחרימים - נכון זה קשה אבל אפשרי. וכמו שאת נלחמת בכל דבר שלדעתך מזיק לך או לילדייך (למשל קטלוג הבגדים של חברות האופנה האחרונות שיותר נכון הפך לקטלוג "בלי בגדים" ) את יכולה להילחם בזה. אנו ההורים מנסים לחנך לטוב - אך יש דברים מסביב שמקשים עלינו יותר ויותר ואם ניכנע להם ונוותר ונגיד טוב, נו, אנו מחנכים והילדים כבר "יתגברו" על ה"מכשולים" האלה בכוחות עצמם לאן נגיע ? איפשהו אני רואה זאת כהתנערות מאחריות לחינוך ילדינו - ישנם מיליון ואחד נגעים בחברה שלנו אנו כהורים , מחנכים וסתם אזרחים טובים שואפים לחברה טובה ומתוקנת מה שיותר ואסור לנו לעצום עיניים ואח"כ לפתוח עיני עגל תמימות ולתהות מאין רוחשים מעלינו כל גלי האלימות, הבריונות והכוחנות הגואים בחברתנו ? אל לנו לתהות - כי חלק גדול מכך זה עצימת עיננו ההורים מכל ההשפעות מסביב . כיצד להחרים ? פשוט לא לקנות דיסקים של הזמרים ו/או השירים האלה. ולהצהיר על כך במכוון ובמופגן להביע את סלידתך מכך בכל הזדמנות. זה חלק מתרומתנו לחברה טובה ואיכותית יותר ! אני ואת חיות באותה חברה אם ניתן ל"תרבות" סביבנו" יד חופשית בזה שלא נייחס חשיבות לנזקים שהיא גורמת הרי שאנו תורמות בכך להתפתחות תופעה כזו או אחרת.

 

[Kalla]

הגישה הזאת לא מדברת אליי.

נגיד שאחרי מאבק ארוך וממושך את יכולה להילחם בחברה אחת או בשתיים, למנוע השמעה או קנייה של חלק מהשירים. אבל העולם מוצף בזה ואני דווקא בעד לא לתת לזה להשפיע, לטוב ולרע. הדברים האלה לא מזיזים לי כי אני פשוט לא לוקחת אותם ללב ולא מאמינה שזה מה שיקלקל לי את הילדים. האלימות, הבריונות והכוחנות, לפי מה שאני ראיתי ולמדתי, היו חלק מהמין האנושי מאז ומעולם ושום דבר לא יעביר אותם מן העולם פרט, אולי, לשינוי הטבע האנושי ברמה גנטית. במקום להילחם בטחנות רוח אני מעדיפה לתת לילדים שלי כלים לחיות לצידם מבלי להיות מושפעים, כי ללא ספק אם לא היום, הם ייתקלו בטחנות האלה מחר גם אם אקדיש את חיי למלחמה בהן.

 

[mixing]

אז מה את בעצם אומרת פה ?

מי יוצר חברה כלשהי ? את אופייה , צביונה , למה בברזיל נמכרים ילדים? למה בקולומביה נרצחים אנשים ברחוב ? למה במדינה כזו או אחרת חברה יותר או פחות מתוקנת ? מי יוצר, מי משפיע ? מי מהווה חברה מסויימת . האם תקבלי כל דבר כמובן מאליו בלי לחשוב מה הוא עושה לחברה בה את חיה שזה חוזר אלינו כבומרנג . אז בעצם לשם מה כל ההפגנות, המחאות, התרומות , הארגונים, העמותות, בעד מה את ? נגד מה את ? רק לתת לילדים שלך כלים - אילו כלים ועד כמה יעזרו להם כלים אלה אם לא נדאג אנחנו במקביל לשאוף לחברה טובה יותר ? לא מתנגחת בך אלא מנסה להבין את גישתך בלי לפסול בשום אופן שאולי את צודקת - נכי גם אני בסה"כ מאמינה שהאלימות היתה פה מאז ומתמיד מזעזעת באותה מידה רק בדרכים יותר או פחות מודרניות /פרימיטביות (תלוי בתקופה). אני סבורה שאנו כל אחד חייב מוסרית להילחם בתופעה חברתית שלדעתו מזיקה לכלל - זה הכלל של גירוש החושך ע"י הגברת האור !

 

[תּמר]

אני חושבת שיש מקום ל"מרד צרכנים"

וזה יכול להשפיע. מצד שני - יש גם מקום לחינוך ומתן כלים לילדים. לא נראה לי שזה סותר.

 

[Kalla]

יש מקום למי שזה חשוב בעיני.

בעיני זה לא.

 

[Kalla]

לעניות דעתי יש הבדל מהותי

בין דיכוי או רצח בני אדם לבין תכנים כאלה ואחרים, שאינם מהווים פגיעה ישירה בחיי אנשים או בזכויותיהם. התכנים הם שיקוף של חלק מסוים בטבע האנושי ולא הגורם לו. כלומר, לדעתי,סחר בילדים, רצח, אונס וכו' יהיו קיימים לא פחות גם בלי תכנים גסים, סרטים אלימים וכו'. והתכנים עצמם קיימים בכל המדינות ללא יוצא מן הכלל, כולל במדינות המתוקנות ואף דיקטטורות שבהם מנסים לאסור עליהם (ובעיני צורת השלטון הזאת גרועה מחופש הדיבור והיצירה על כל המשתמע מכך בכל מקרה). לדעתי מלחמה לזכויות אדם היא מספיק חשובה ושווה את ההשקעה, אך עצם הרעיון של זכויות אלה כולל בתוכו גם את חופש הביטוי שלעיתים מקומם אותנו.

 

[יסמין@]

בעד חיסון

המשל: אנחנו חיים מוקפים בחיידקים, בוירוסים וכו'. הם נמצאים מסביבנו ובתוכנו. אי אפשר ובעצם זה ממש לא נבון לשאוף להשמיד את כל החיידקים והוירוסים. מה גם שיש חיידקים טובים שבזכותם הבריאות שלנו נשמרת. אז כשם שאי אפשר ולא רצוי לנסות להשמיד את כל החיידקים ולשאוף לחיות בסביבה סטרילית (בבועה פשוטו כמשמעו) כך גם כשמדובר בעניינים הקשורים לחברה, תרבות, רוח וכו'. לדעתי, אי אפשר ולא רצוי לגדל ילדים בבועה. עד כמה שאני יודעת אפילו במאה שערים הם לא מצליחים לגמרי לסגור את כל העולם. מי שרוצה - מצליח לקרוא ספרים, עיתונים, לצפות בTV, לראות סרטים, לדבר עם אנשים שמחוץ למאה שערים ועוד ועוד. מסכימה עם קאלה: "במקום להילחם בטחנות רוח אני מעדיפה לתת לילדים שלי כלים לחיות לצידם מבלי להיות מושפעים, כי ללא ספק אם לא היום, הם ייתקלו בטחנות האלה מחר גם אם אקדיש את חיי למלחמה בהן". אז במקום מלחמה - אני מציעה חיסון. והכוונה כל מה שאנחנו מלמדות ומחנכות את הילדים/ות במשך שנים רבות. הכוונה לתת להם כלים לקריאה ביקורתית, להבנה ביקורתית של מה שיש בתרבות ובסביבה. הכוונה שהילדים/ות יפתחו להם מרכז פנימי, שיהיו להם כלים להתמודדות עם החיים, כשהשאיפה היא שמגיל מסוים ואילך הם יוכלו לתפקד בצורה עצמאית וטובה בסביבתם גם ללא השגחתנו ותיווכנו.

 

[תיקי א]

../images/Emo79.gif רמי קליינשטיין שר:

"והארץ מתפתחת כו ה- XXX (במקור האות ז') שלי". זה שיר כ"כ יפה, שמענו אותו יום שבת אחד בנסיעה משפחתית, בן ה-6 כמובן שם לב לשורה השנויה במחלוקת, צחקק במבוכה ושאל מה הוא אומר ? אמרנו לו שזו שורה מאוד מיותרת בשיר מאוד יפה והיה אפשר בהחלט לוותר אליה ולהכניס מילה אחרת שאינה ניבול פה. ההסבר התקבל ולא נרשמה בעיה. אני חושבת שלא ניתן לסנן ולאטום הרמטית את עולם המסרים של ילדינו וגם לא נחוץ כי הם לא חיים בואקום. השאיפה שלנו בתור הורים היא להקנות חינוך וערכים, כך שילדינו לא "יאבדו את הצפון" וישתלהבו למשמע כל ניבול פה או גסות, אלא להפך יזהו כי מדובר בצורת ביטוי שאיננה מקובלת בסביבתנו, בקרב חברינו ומשפחתנו, אבל קיימת ואין מה להתרגש ממנה.

 

[mixing]

זהו , שהלא מקובל הופך להיות מקובל

ועל זאת דאגתי שמה שלא מקובל (מילים, תכנים, ביטויים שנויים במחלוקת של היום יהפכו להיות הנורמה והמקובלות של מחר - וזאת אני מעוניינת למנוע או לפחות לצמצם במידת האפשר. נכון שאי אפשר לאטום הרמטית אך מי שנגד זה חייב לדעתי להילחם בזה - כמו שעושים אנשי איכות הסביבה במלחמתם נגד זיהום הסביבה, כפי שעושים אנשי "צער בעלי חיים" במלחמתם נגד התעללויות בבעלי החיים וכמו שעושה כל אזרח טוב הדואג לסביבה טובה יותר. אם אנו ניכנע, נרים ידיים ונגיד "אין מה לעשות" הרע יגבר על כל צורותיו והנה לך חברה מידרדרת הפוגעת בי בך ובכולנו כי בתוך עמנו אנו חיים. ילדים שגדלים לתוך אווירה מסויימת מושפעים הן מחינוך הוריהם והן במקביל מ"הנורמות" בחברה בה הם גדלים ושאיפתי כאמא וכאזרחית טובה מן השורה להילחם בכל תופעה שלדעתי מזיקה ישירות או בעקיפין. לא ייתכן שאני מסתובבת עם ילדיי בחנות בגדים וברקע מתנגן לו שיר קצבי וסוחף עם מילים וביטויים "מקוממים" ביותר שבאמת אינני מעיזה לצוטט אותם. וזה חבל לי , חבל לי על הכניעה של הטוב אל מול הרע - ומאידך אם נחכים , נחרים, ונילחם בתופעות אלה בכל הדרכים האפשריות כולל חרם צרכנים ויש לנו הרבה כוח כצרכנים - יפנימו זאת היוצרים ה"מועדים" ויחשבו פעמיים אם לשלב גסויות שהורסות להם כוח קניה נכבד . כנ"ל לגבי סרטים, מופעי סטנד אפ מלאים בגסויות בעטיפה של צחוק (מילא אם זה היה מצחיק באמת זה אפילו לא מצחיק והכיסוי שלהם הוא בצורת התבטאויות גסות , ניבולי פה וליכלוכים כאלה או אחרים.... והדוגמא של רמי קליינשטיין היא ממש הרע במיעוטו - שממנו דרך אגב מאוד התאכזבתי.

 

[LEATHER REBEL]

אם בא לך את יכולה להתחרד

תופעה ידועה ביותר שבה האנשים אמנם מציבים חומה בינם לבין שאר העולם ולמראית עין ואוזן "מגינים" על עצמם מהשפעות התופעות השליליות של החברה, אך בפועל, אם הם עושים זאת לאורך זמן, הם יוצרים חיץ שכזה, שהדבר יפגע בהם מאד כשירצו לצאת אל העולם. אני אישית חייתי בבריטניה חתיכת זמן, בלב ליבה של אוכלוסיה המשתייכת ל"מעמד הפועלים", והייתי חשוף באופן יומיומי לאנשים העושים שימוש תדיר ביותר במילה המתחילה באות F על כל הטיותיה. העובדה בשטח היא שלמרות ששמעתי אותם כל יום, לא סיגלתי לעצמי את הילך הדיבור הזה. ולא רק זה, האנגלית שלי הרבה יותר רהוטה משלהם. הם עצמם הודו בכך. בין השאר יצא לי לפגוש קבוצה של נוצרים (או ככה לפחות הם הגדירו עצמם) שאצלם לא רק שאסור להשתמש במילה המסוימת המתחילה באות F, אלא גם אסור לספר בדיחות (שהרי המתואר בבדיחה לא קרה באמת, מה שהופך את המספר לדובר שקר), וגם אסור לשמוע שירים בהם יש שימוש בגיטרה חשמלית - כי זה כלי של השטן. אה, וכמובן שמבחינתם אדם נוצרי שלא עושה כמוהם איננו נוצרי. אפשר לבודד את עצמך מהעולם כמה שאת רוצה, קחי לדוגמה את הסרט "הכפר" (THE VILLAGE) משנת 2003 שיש להשיג בוידאו, תראי אותו ואחרי זה הייתי מציע שתהרהרי קצת במשמעות ה"לנתק עצמך מהחברה המודרנית". האמנם כדאי? אני שמעתי גסויות מגיל צעיר בהחלט, אך מלבד בדיחה גסה פה ושם זה לא נכנס לי לשפת היום-יום. למה? פשוט כי לא הרגשתי צורך. חרם צרכנים? חוששני שהעסק לא עומד במבחן המציאות. את יכולה כמובן לא לקנות אבל להחרים תחנת רדיו? אפשר אחת. ומה יהיה כשתחנה נוספת תשדר שיר בעל אופי מילולי דומה? אז גם אותה להחרים? ועוד? ועוד? להתחרד זה בהחלט אופציה, אבל לטווח הרחוק זה עשוי להזיק מאד. המסקנה? אפשר לשמוע, אך אין שום חובה שבעולם להתחבר לעסק הלכה למעשה. העובדה החיה בשטח היא אני, כפי שכרגע קראת. ואני לא סופרמן.

 

[mixing]

אם כך

איפה עובר הגבול ? אם ניתן לרע לגבור על הטוב (בכל התחומים) באיזה חברה נחיה ? ואם ישנה בסביבתך תופעה שמישהו רע מפיץ ופוגע במישרין או בעקיפין בחברה ובמוסריותה איפה הטובים נכנסים לתמונה ? האם הם שותקים ובכך מאפשרים לרע לגבור ? או שמא נלחמים בו ומנסים לצמצם עד למינימום את השפעתו (ושוב בכל תחום ) כיצד מקבלת חברה את צביונה, את אופייה ? מי שומר ודואג לסביבה החברתית שבה אנו וילדינו חיים ? החוק ? ישנם הרבה דברים שהחוק לא יכול להם או שאין חוקים נגד - מה עושים אז ?

 

[LEATHER REBEL]

כשזה נוגע לך, את תחליטי איפה הגבול

רק החרדים הם אלה שנוהגים לשאול את הרב בכל עניין, קטן כגדול. איני יודע למה, אבל היכן שהוא הם מפסיקים לחשוב. נשמע אולי כהכללה גסה אבל ביותר ויותר מקרים זה פשוט כך! אך כפי שכבר ציינתי, התחרדות אינה אופציה טובה לזמן ארוך, בעיקר מכיוון שבסופו של דבר הבוחרים באופציה זו מאבדים קשר עם העולם החיצון או איך שנקרא לזה כאן, המציאות. מעניין, אגב, לראות שבעוד החרדים בישראל לא מעוניינים שתהיה טלויזיה בביתם, בבריטניה יש לפחות במאי טלויזיה יהודי חרדי אחד. שמו שלדון לזרוס. במאי טלויזיה יהודי חרדי... מי שאינו מאמין שזה אפשרי משכנע רק את עצמו. בבריטניה זה אפשרי! אגב, העניינים אינם כה חמורים כפי שציינת. אין בעולם רק שחור ולבן, יש גם אפור. אין רק כן ולא, יש גם אולי.

 

[פלגיה]

יש גם דרגות ביניים

אני יכולה להיות מודעת לתופעות שקיימות, ובכל זאת לא להשתמש בהם. זה שיש שירים כאלה, או מילים כאלה, לא מחייב אותי לא לשמור על הפה שלי (ולא רק של ילדי) ולא לשיר או לדבר כך

 

[נושיתי האחת]

שלום לך, לא יודעת אם את זוכרת

שבשנות השבעים היו את 'שירי רחוב' של דרורה חבקין שהיו פופולרים שבהם היו גסויות. היום פשוט המוסיקה יותר זמינה, כך שהגסויות זה לא דבר חדש. אם יש מחקר בנושא, אין לי מושג.

 

[תיקי א]

../images/Emo6.gif במושגים של היום הם סטריליים

 

[נושיתי האחת]

נכון, אבל הדגש הוא על-כך שיש

ז'אנר שירים שהוא עם מילים גסות. נכון שיש המון וולגריזציה בתרבות ההמונים של ימינו. מרגישה כמו איזה סבתאלה.

 

[noa128]

שילוב בין הכלים להחרמות

אני לא "מסננת" להם את מה שהוא לא 'אקסטרים' לטעמי, איך ילמדו לבחור ממגוון אם מנעתי מהם היחשפות למגוון? אבל דואגת להביע באוזניהם בדיוק מה דעתי על שירים כאלה ואחרים - זכותם לטעמם אבל את האבחנה בין טוב לרע אני מקפידה לתת להם (בענייני זיבולים ניבולים).

 

[עוד שרון]

ועוד דבר שלי מפריע

זה זהבת שלי (7) התבקשה ליבחור שיר למבחן קבלה לחבורת זמר והיא בחרה שירים של זמרת שמדברת על אהבה ועל זה שהיא זרקה את הבחור וכל מני כאלה- דברים שהיא בכלל לא חוותה עדיין ובכל זאת זה מה שהיא רוצה לשיר. ולא רק היא, כששמעתי מה האחרות בחרו נישארתי די מופתעת.