שירים מהלב והנפש
... על ברכי אכרע לפניך בחדרי בשכוח בעולם. חרדה. חרדת בשר ודם. אצרור בכפי וכל רמ"ח איברי תחנונים. היה, לא היה – כדבר הזה ?! קדש קדשים היה כל רגע הצמדך אלי. ורק דמיון כוזב ורעות-רוח ועינוי עצמי לדעת וחשדותיי עד אז עד אז שאלמלא כן שאילו רק חלף ברק ההיסוס בשמי החרדות של נפשי. ----------------------------------- כשאתה קורא לי אני מתרסק, אני מתפרק אני גומר. כשאתה קורא לי אני כולי אני ולא מישהו אחר. כשאתה קורא לי אני מודה לאבי ולאמי שנתנו לי את השם. כשאתה קורא לי אני מת מאהבה אני לא נושם. בעזרת השם. -------------------------------- יעוד יעדני יה עלי אדמות כהן להיות, אך מקום מקדשי לא הורני. ותבוא אתה – פלס אמונה בידך, ובלבבך – אנך אהבה – ותבוא אל פיגומי יומי, ועל נדבכי לילי מקדש פלאות לי בנית. יעוד יעדני יה כהן במקדשך להיות. --------------------------------- אתה- התיקון שלי כל ימי נקוים בך כפלגים אל הים אתה- פלג הגוף. השתי והערב בארג חיי נשזר לחוט המוביל אשר בידיך דרך הגבול הדק שבין הפרוזדור לטרקלין אלך אחריך. ------------------------------- נשארה לי טיפת אלוהים בלכתי אני איתה הולך בשבתי אני איתה יושב בקומי איתה אני קם כחרב מתהפכת בין פה ושם. מעל מה שאני רואה שומע ונוגע בסבלנות מחרידה ובפינה לא שלי כמו בצנצנת שקופה של זכוכית אני מסתכל לדעת עצמי. **********************
... על ברכי אכרע לפניך בחדרי בשכוח בעולם. חרדה. חרדת בשר ודם. אצרור בכפי וכל רמ"ח איברי תחנונים. היה, לא היה – כדבר הזה ?! קדש קדשים היה כל רגע הצמדך אלי. ורק דמיון כוזב ורעות-רוח ועינוי עצמי לדעת וחשדותיי עד אז עד אז שאלמלא כן שאילו רק חלף ברק ההיסוס בשמי החרדות של נפשי. ----------------------------------- כשאתה קורא לי אני מתרסק, אני מתפרק אני גומר. כשאתה קורא לי אני כולי אני ולא מישהו אחר. כשאתה קורא לי אני מודה לאבי ולאמי שנתנו לי את השם. כשאתה קורא לי אני מת מאהבה אני לא נושם. בעזרת השם. -------------------------------- יעוד יעדני יה עלי אדמות כהן להיות, אך מקום מקדשי לא הורני. ותבוא אתה – פלס אמונה בידך, ובלבבך – אנך אהבה – ותבוא אל פיגומי יומי, ועל נדבכי לילי מקדש פלאות לי בנית. יעוד יעדני יה כהן במקדשך להיות. --------------------------------- אתה- התיקון שלי כל ימי נקוים בך כפלגים אל הים אתה- פלג הגוף. השתי והערב בארג חיי נשזר לחוט המוביל אשר בידיך דרך הגבול הדק שבין הפרוזדור לטרקלין אלך אחריך. ------------------------------- נשארה לי טיפת אלוהים בלכתי אני איתה הולך בשבתי אני איתה יושב בקומי איתה אני קם כחרב מתהפכת בין פה ושם. מעל מה שאני רואה שומע ונוגע בסבלנות מחרידה ובפינה לא שלי כמו בצנצנת שקופה של זכוכית אני מסתכל לדעת עצמי. **********************
