שירים ושערים
לא דיברנו עוד על אהבה אין דבר מרגש יותר מאהבת אוהדים לקבוצותיהם. מקבץ מייצג
כל העולם כולו/ שונא את הפועל/ שונא את הפועל/ שונא את הפועל/ כל העולם כולו/ שונא את הפועל/ ורק אני אוהב שיר של אוהדי הפועל תל אביב לפי המנגינה של "לא לפחד כלל", שמבטא להפליא את זהות האנדרדוג האליטיסטי שמאפיינת את הקבוצה מאז ומתמיד
"גדי ברומר עוד בוכה/ אלון ברומר הוא נכה/ בכסא הגלגלים, כך נפלו התאומים/ או, אלון חלפון אולה/ או, אלון חלפון אולה/ או, אלון חלפון אולה/ אולה, אולה אוללללה אוהדי הפועל תל אביב בשיר הלל לאלון חלפון (ששבר את רגלו של גדי ברומר), לפי מנגינת "דו הוא דוב לבן צפוני"
והוא הגיע לקבוצה ו"דיו, שחקנים" אמר/ ופה צביטה בלחי, שמה נזיפה/ ואת אברהמי הוא זרק מהקבוצה/ ואיתי אלגד לא יבוא יותר/ וכל הכבוד דיין, וכל הכבוד דיין אוהדי הפועל ירושלים מהללים את מישל דיין על פי מנגינת "והוא עלה למרכבה", בשיר שצריך להיות אוהד שרוף של הקבוצה כדי להבין את מלותיו
בגלל שזה בדם ובלב/ את סם האהבה, את הכאב/ את הסם שלך תמיד אקנה ראשון/ ובשבילך אני מסומם היום/ מכבי, את החצי השני של לבי הקהל של מכבי חיפה מגדיר מחדש את הביטוי "אוהדים שרופים"
נתניה את יפה כמו מלאך/ ועברך יעיד שבלעדייך לא שווה כל העונה/ נתניה אני פה לבד יושב ועלייך רק חושב/ להביא תואר לקופסה את מוכרחה/ נתניה, שלי את לעד/ ואני פה לבד/ יושב ועצוב, לבד וכאוב/ חושב על אותם הימים שחלפו/ צהוב, שחור ופתאום מצאתי בך/ חלומי להיות איתך/ קבוצתי האהובה את נתניה/ זה סיפור על אהבה מאכזבת/ אהבה כה כואבת/ והסוף צריך להיות אינשאללה טוב/ מכבי, התאכזבתי קשות/ לא ישנתי לילות/ עוד תשובי אלי ונמשיך כך יחדיו/ את אותם הימים, צהובים ושחורים/ נתניה, שלי את לעד/ ואני פה לבד/ יושב ועצוב, לבד וכאוב/ וחושב על אותם הימים שחלפו שיר אהבה עתיר כיסופים למכבי נתניה, לפי "אלינור" של זוהר ארגוב
הדם שלנו הוא ירוק/ לעולם לא נשתוק/ יציע ג‘ נשמה/ מכבי חיפה - מלחמה אוהדי מכבי חיפה מזמרים לפי המנגינה של by the river of Babylon פתאום
מצאתי בך, שכל האור ברח/ מבעד לענן, בארץ התלתן/ ירוק האור סביב, אך לי אין עוד אביב/ כנשור השלכות, העלים דמעות/ ובעמק לבבי, האביב כולו סתווי/ הכחול הפך אפור, ועם גאבור כל האור/ הכחול הפך אפור, ועם גאבור כל האור/ לה לה לה לה לה גאבור הולמאי/ לה לה לה לה לה גאבור הולמאי/ לה לה לה לה לה גאבור הולמאי/ לה לה לה לה לה לה לה אוהדי הפועל תל אביב משתחווים לגאבור הולמאי, לפי "פתאום מצאתי בך" של זוהר ארגוב
ביום אביב בהיר וצח, אותך אני זוכר/ וכבר מאז, היטב ידעתי שלא אוותר/ כי לי היית, מבט עיני בכל יום וכל ליל/ היית לי כמלאך האל מתוך הערפל/ רציתי לבקש ידך, רציתי לך לומר/ זאת אהבה שבלבבי, שמור מכל משמר/ רציתי לך לומר אהבתי, אהבתי ונגמר/ אך לא העזתי גם כשהיה כבר מאוחר/ אווווו אוווווווווו/ את עולמי הפועל את לי כל היום/ את עולמי את האימפריה באדום/ את בדמי, ברוחי ולבבי/ לעולם לא תצעדי לבד, הפועל תל אביב הפועל תל אביב נישאת על כתפי "הפרח בגני" של זוהר ארגוב
הפועל הפועל הפועל באר שבע/ היי קדימה/ היי קדימה/ למקום ראשון בליגה אוהדי הפועל באר שבע מסתפקים במועט. לראיה, אין אזכור למלה "אליפות"
שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב/ ולידו בדשא הפרטיזן שכב/ והוא שכב בלי נוע, שוב אינו נרדם/ תלתלי זהב לו, רוח תפזר/ לה לה לה לה לה לה... אודי כפיר/ לה לה לה לה לה לה... אודי כפיר/ לה לה לה לה לה לה... אודי כפיר/ לה לה לה לה לה לה לה/ ולידו בדשא, אמא בוכיה/ בדמעות וצער, לוחשת אומללה/ אותך, בני, גידלתי, שמרתי מכל רע/ רק שוער גרוזיני בך, בני, פגע/ לה לה לה לה לה לה... אודי כפיר שיר אהבה מאוהדי הפועל תל אביב לכפיר אודי, לפי "שם הרחק ביער" של זוהר ארגוב
אני רוצה שתאהבי/ ולעולם לא תעזבי/ שתמיד אותי תביני/ ולעד לא ניפרד/ אני רוצה שתעזרי/ וחום אהבתך תתני/ ושממך אשאב כוחי/ ולעולם תהיי שלי/ עדים לנו כוכבי מרום/ לאהבה שהיא חלום/ האל תמיד יהיה העד/ שלעולם לא ניפרד/ ואבי נמני בן זונה/ ואבי נמני בן זונה שיר אהבה לבית"ר ירושלים - עם טוויסט קטן בסוף. לפי "לעולם לא ניפרד" של עופר לוי
ביום שאת הלכת הכל נהיה אפור/ אפילו כל השירים נמוגו לי בחלום/ אבל נותרו לי זכרונות/ על אהבה שהיא איננה עוד/ אבל נותרו לי זכרונות/ על אהבה שהיא איננה עוד/ מי המציא את המלה אהבה/ שהיא שורפת לבבות/ האין זו דרך אבודה/ שלפעמים גם בא לבכות/ שמעון גרשון בן זונה בן זונה/ ושמעון גרשון בן זונה אה הא אה אה/ ושמעון גרשון בן זונה/ הוא בן זונה הוא בן זונה הקהל של מכבי מתפייט לפי "מי המציא את המלה" של גילי ארגוב
אגדות נרקמות בלילות/ ציפורים כבר נמות וחולמות/ חרישי הוא הלילה ואפל/ כוכבים מלמעלה, גם שואל/ הפועל זונה, הפועל זונה/ הפועל מוצצת לכל השכונה/ סיפורים אספר בלילות/ אלטף את שערך בשתי ידי/ את בתי את שלי לא אשכח/ יש לי אמא קטנה ואותך/ הפועל זונה, הפועל זונה/ הפועל מוצצת לכל השכונה הקהל של מכבי תל אביב ממשיך להתפייט, לפי "מה לך ילדה" של זוהר ארגוב. במקרה הזה, אגב, קיים ויכוח על זכויות יוצרים מול אוהדי בית"ר ירושלים
אל השער נכנס כדור ירוק/ על הזין עומד לו הצהוב/ אבי נמני אתה בן זונה/ גטו 11 - חיזבאללה/ צהוב עולה על הזין/ צהוב עולה על הזין/ הקופים הירוקים/ עליכם משתינים/ על כל מכבי תל אביב אוהדי מכבי חיפה מביעים את חיבתם למכבי תל אביב, לפי המנגינה של "צהוב עולה זה מכבי"
הגיע הזמן, אומרת אמי/ הכל פה מוכן לזיין ת‘צהובים/ מספיק להתבכיין/ מספיק להתבכיין/ גטו 11 אתם קהל מסכן אוהדי מכבי חיפה ממשיכים לתמוך במכבי תל אביב
הייתי נער בשכונה יפה/ ולהפועל היתה לי אהבה/ הייתי רץ, צועק עם כל הנשמה/ יאללה הפועל מלחמה/ וכשגדלתי שנאתי את בית"ר/ את כל הכוח שמרתי לעיקר/ רציתי להיות עם כל האדומים/ בלונים, צעיפים, דגלים/ אוהואוהו, אוהב אותך הפועל/ אוהואוהו, אוחנה בן זונה אוהדי הפועל ירושלים מגייסים את "מלך המגרש" של איל גולן כדי להבהיר בדיוק מי הם: קודם כל לא אוהדים של בית"ר ירושלים
הייתי נער בשכונה יפה/ לכדורגל היתה לי אהבה/ הייתי רץ מבקיע בין החיבורים/ ימי ילדות מאושרים/ וכשגדלתי לימדו אותי תמיד/ שהצהוב הוא הצבע היחיד/ תמיד אוהב אותך מכבי תל אביב/ ולכבודך אשיר שירים/ או הו או הו שונא אותך הפועל!/ או הו או הו שונא אותך בדם!/ או הו או הו נשרוף לך את הדגל!/ או הו או הו תודה לך בית שאן!/ יש בי אור חוגג עד אור הבוקר/ יש בי אור קבלו אלוף חדש/ יש בי אור אני תמיד בכושר/ אבי נמני הוא מלך המגרש אוהדי מכבי תל אביב מתלבשים על אותו שיר כדי להביע את יחסם ליריבה העירונית
הללויה וזה השיר/ ואלי גוטמן ראש העיר/ וגד זאבי נשמה/ יאללה הפועל מלחמה ושוב, אוהדי הפועל ירושלים מתבוססים בליגת המשנה אבל חוגגים את התפוררות בית"ר (לפי "הללויה וזה השיר", כמובן)
הוא מת/ הוא מת/ הוא מת הוא מת הוא מת אוהדי הכדורגל בישראל - כולם, לא משנה של איזו קבוצה - מאחלים רפואה שלמה לשחקן יריב שנפצע
בניש, בניש, בניש/ אל תתייאש/ בניש, בניש, בניש/ זה רק חמש שנות ה-70. הפועל חיפה, עם בניש בשער, חוטפת 5:0 משמשון. הקהל של חיפה שר לפי המנגינה של "הוואי 0:5" (שימו לב לכפל המשמעות!)
לא דיברנו עוד על אהבה אין דבר מרגש יותר מאהבת אוהדים לקבוצותיהם. מקבץ מייצג