האזרח דרור
New member
שירה בקהילה
בהתחלה חשבתי שזה לא כל כך קשור לנושא הפורום, אבל היות ויש אנשים כאן (?) המבינים את החשיבות של מוסד הקהילה מול מוסדות המדינה, השוק והתאגיד, ובעקבות הדיון עם יאיר על התרבות, הנה משהו קצר: שירה בקהילה שירה בציבור, מחול משותף, עריכת משחק רב משתתפים, סיפור סיפורים, נגינה, בנייה משותפת של גינה או בית, קטיף, בישול משותף - אלו היו פעולות של קהילות רבות במשך רוב חיי האנושות. מדוע חשוב לקיים לדוגמא, ערב שירה בציבור? שירה חסכונית ואנטי קפיטליסטית הקפיטליזם מתחזק, בין היתר, על ידי הפיכת כל דבר לסחורה. דברים שהייתם יכולים לקבל בחינם, תצטרכו לשלם עליהם. לדוגמא, כדי לבלות עם בת זוג יש צורך "לצאת" מה שכרוך בדרך כלל בתשלום עבור סרט, מסעדה, מועדון או כל דבר אחר. שירה בציבור, ריקוד משותף, או עשיה משותפת הם חינם, ואיכותם אינה תלויה בכמה כסף שילמתם אלא באיכות הביצוע שלכם, במצב הרוחני שלכם, ובקשר שלכם עם שאר האנשים. שירה בציבור כאקט אקטיבי ומשותף כאשר אנו רואים סרט, הולכים למסעדה או אפילו רוקדים במועדון, אנחנו מנצלים את החופש כפי שהקפיטליזם מכיר אותו – החופש לבחור בין אלטרנטיבות שנבחרו עבורנו. כאשר אנחנו שרים או רוקדים בקהילה, אנחנו פעילים הרבה יותר, ויכולים לתת דרור ליצירתיות שבנו. איננו צופים פאסיביים, "לקוחות" שנהנים מה"יצירה" של אמן "מקצועי" ומרוחק, אלא אנחנו כולנו יחד יוצרים משהו שהוא מהנה, ויחודי לנו, שבו התהליך חשוב לא פחות מהתוצאה. בשירה כזאת, אין קהל ואומן. הנוכחים הם היוצרים. אפשר להעזר ביצירות של אחרים, אבל תמיד יש ההשתתפות רבה של האנשים במקום. שירה בציבור לחיזוק קהילה משפט עתיק אומר "אם אתה רוצה לחבר בין אנשים, צווה עליהם לבנות מגדל, ואם תרצה להפריד בינהם, תן להם לחלק אגורה". תהליך יצירה הדורש ממשתתפיו לשתף פעולה ( לצורך בניית בית אקולוגי למרפאה בנגב, מחול משותף, או לשם שירה משותפת ), הוא אמצעי טוב לבניית קשרים בין אנשים ולחיזוק קהילות. שירה בציבור להקטנת הניכור ולשיפור הקשר שירה יצירה או ריקוד יכולים (אם שמים לב לכך) לכלול אנשים מגילאים שונים בעלי רקע ויכולת שונים, ולהוריד מסכות ומחיצות שקיימות בין אנשים. כאשר אנו רוקדים במועדון, כל אחד רוקד לבדו. כאשר אנו רוקדים, מנגנים או שרים יחד, המוטיב המרכזי אינו מקצוענות אישית ואגו טריפ אלא הרמוניה ושיתוף. צריך להקשיב לאחרים, לדעת מתי להשתלב, ומתי כדאי להאזין או לשתוק, לדעת לקבל ולתת, לשפר ולהשתנות. יש הרגשה של השתתפות במשהו גדול יותר מאשר האני האישי. כאשר יש קשר טוב, איכות היצירה טובה יותר, והנאת המשתתפים גדולה יותר. שירה להתפתחות רוחנית ואישית שירה יכולה להיות גסה ורדודה (כמו שירת שיכורים), אבל היא (וכך גם משחק או ריקוד) יכולה להביא אנשים לחשוף את הילד שבהם. לעשות מעשים שאדם מכובד וקפוא אינו עושה. מעשי ילדות אינם הולמים את המבוגר כאשר הם פוגעים באדם אחר, אבל מי שמפחד "ממה שיאמרו עליו" אינו יכול להתקדם ("והעיקר לא לפחד כלל"). שירה וריקוד מוצלחים בונים את הבטחון העצמי של המשתתפים, ויכולתם האישית והקבוצתית משתפרת עם הזמן, הן ביצירה עצמה והן בתחומים אחרים. שירה להרחבת אופקים חוויה ובילוי אפשר לגוון את השירה בעשרות דרכים ולהתאים אותה לרצונות האנשים:לתת לאנשים שונים מתוך הקבוצה לקבל החלטות באשר לאיזה שיר שרים, ואיך; אנשים יכולים ללמד סגנונות שירה, צעד בריקוד, מחיאת כף, טריק שהם שמעו עליו; אפשר ללמד את הקבוצה את מילות שיר שאהבתם; אפשר לשלב קטעי קריאה קצרים; לקיים ערב סביב נושא; להביא כיבוד; לשלב משחק ושיר, או ריקוד ושיר, או שיר ונגינה (וכו' ); ללמד שיר ולהסביר את המשמעות שלו – שיר בשפה זרה, של משורר קדום, או של סיפור שמצא חן בעיניכם. ועוד כיד הדימיון הטובה עליכם. והעיקר – שתהנו. ההסברים שנתתי נכונים גם (בהתאמות ושינויים) לכל שאר הפעולות שהזכרתי, ואני מקווה שתעזרו ברעיונות שמובאים כאן כדי לקדם פעילויות דומות. אם כן שמחו ואמצו.
בהתחלה חשבתי שזה לא כל כך קשור לנושא הפורום, אבל היות ויש אנשים כאן (?) המבינים את החשיבות של מוסד הקהילה מול מוסדות המדינה, השוק והתאגיד, ובעקבות הדיון עם יאיר על התרבות, הנה משהו קצר: שירה בקהילה שירה בציבור, מחול משותף, עריכת משחק רב משתתפים, סיפור סיפורים, נגינה, בנייה משותפת של גינה או בית, קטיף, בישול משותף - אלו היו פעולות של קהילות רבות במשך רוב חיי האנושות. מדוע חשוב לקיים לדוגמא, ערב שירה בציבור? שירה חסכונית ואנטי קפיטליסטית הקפיטליזם מתחזק, בין היתר, על ידי הפיכת כל דבר לסחורה. דברים שהייתם יכולים לקבל בחינם, תצטרכו לשלם עליהם. לדוגמא, כדי לבלות עם בת זוג יש צורך "לצאת" מה שכרוך בדרך כלל בתשלום עבור סרט, מסעדה, מועדון או כל דבר אחר. שירה בציבור, ריקוד משותף, או עשיה משותפת הם חינם, ואיכותם אינה תלויה בכמה כסף שילמתם אלא באיכות הביצוע שלכם, במצב הרוחני שלכם, ובקשר שלכם עם שאר האנשים. שירה בציבור כאקט אקטיבי ומשותף כאשר אנו רואים סרט, הולכים למסעדה או אפילו רוקדים במועדון, אנחנו מנצלים את החופש כפי שהקפיטליזם מכיר אותו – החופש לבחור בין אלטרנטיבות שנבחרו עבורנו. כאשר אנחנו שרים או רוקדים בקהילה, אנחנו פעילים הרבה יותר, ויכולים לתת דרור ליצירתיות שבנו. איננו צופים פאסיביים, "לקוחות" שנהנים מה"יצירה" של אמן "מקצועי" ומרוחק, אלא אנחנו כולנו יחד יוצרים משהו שהוא מהנה, ויחודי לנו, שבו התהליך חשוב לא פחות מהתוצאה. בשירה כזאת, אין קהל ואומן. הנוכחים הם היוצרים. אפשר להעזר ביצירות של אחרים, אבל תמיד יש ההשתתפות רבה של האנשים במקום. שירה בציבור לחיזוק קהילה משפט עתיק אומר "אם אתה רוצה לחבר בין אנשים, צווה עליהם לבנות מגדל, ואם תרצה להפריד בינהם, תן להם לחלק אגורה". תהליך יצירה הדורש ממשתתפיו לשתף פעולה ( לצורך בניית בית אקולוגי למרפאה בנגב, מחול משותף, או לשם שירה משותפת ), הוא אמצעי טוב לבניית קשרים בין אנשים ולחיזוק קהילות. שירה בציבור להקטנת הניכור ולשיפור הקשר שירה יצירה או ריקוד יכולים (אם שמים לב לכך) לכלול אנשים מגילאים שונים בעלי רקע ויכולת שונים, ולהוריד מסכות ומחיצות שקיימות בין אנשים. כאשר אנו רוקדים במועדון, כל אחד רוקד לבדו. כאשר אנו רוקדים, מנגנים או שרים יחד, המוטיב המרכזי אינו מקצוענות אישית ואגו טריפ אלא הרמוניה ושיתוף. צריך להקשיב לאחרים, לדעת מתי להשתלב, ומתי כדאי להאזין או לשתוק, לדעת לקבל ולתת, לשפר ולהשתנות. יש הרגשה של השתתפות במשהו גדול יותר מאשר האני האישי. כאשר יש קשר טוב, איכות היצירה טובה יותר, והנאת המשתתפים גדולה יותר. שירה להתפתחות רוחנית ואישית שירה יכולה להיות גסה ורדודה (כמו שירת שיכורים), אבל היא (וכך גם משחק או ריקוד) יכולה להביא אנשים לחשוף את הילד שבהם. לעשות מעשים שאדם מכובד וקפוא אינו עושה. מעשי ילדות אינם הולמים את המבוגר כאשר הם פוגעים באדם אחר, אבל מי שמפחד "ממה שיאמרו עליו" אינו יכול להתקדם ("והעיקר לא לפחד כלל"). שירה וריקוד מוצלחים בונים את הבטחון העצמי של המשתתפים, ויכולתם האישית והקבוצתית משתפרת עם הזמן, הן ביצירה עצמה והן בתחומים אחרים. שירה להרחבת אופקים חוויה ובילוי אפשר לגוון את השירה בעשרות דרכים ולהתאים אותה לרצונות האנשים:לתת לאנשים שונים מתוך הקבוצה לקבל החלטות באשר לאיזה שיר שרים, ואיך; אנשים יכולים ללמד סגנונות שירה, צעד בריקוד, מחיאת כף, טריק שהם שמעו עליו; אפשר ללמד את הקבוצה את מילות שיר שאהבתם; אפשר לשלב קטעי קריאה קצרים; לקיים ערב סביב נושא; להביא כיבוד; לשלב משחק ושיר, או ריקוד ושיר, או שיר ונגינה (וכו' ); ללמד שיר ולהסביר את המשמעות שלו – שיר בשפה זרה, של משורר קדום, או של סיפור שמצא חן בעיניכם. ועוד כיד הדימיון הטובה עליכם. והעיקר – שתהנו. ההסברים שנתתי נכונים גם (בהתאמות ושינויים) לכל שאר הפעולות שהזכרתי, ואני מקווה שתעזרו ברעיונות שמובאים כאן כדי לקדם פעילויות דומות. אם כן שמחו ואמצו.
