שיקום ושילוב

[ג שם]

שיקום ושילוב

אתמול ניסיתי להבין מתי אנחנו משתמשים במונח של "שיקום" ומתי ב"שילוב". ניסיתי לבחון מיהן האוכלוסיות שנמצאות מאחורי המילים האלה. נדמה לי שכשמדובר על מי שנפגעו רגשית או פיזית, אנחנו מדברים על שיקום. שיקום אחרי תאונה, שיקופ נפגעי נפש וכו'. כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות שעברו שינוי במישור החברתי- כמו הגירה- אנחנו מדברים על שילוב. שילוב עולים מבוגרים בתעסוקה וכו'. ויש אוכלוסיות שלגביהן מדברים גם על שילוב וגם על שיקום. לדוגמא, לאק"ים, לניצן ולסאמט יש דירות שיקומיות, שמיועדות לשלב את הדיירים במסגרות הקהילה. איכשהו נדמה לי שהמונח שיקום, מתבסס על מודל רפואי, שבו טמונה הנחה שיש "בריא" ויש "חולה", לכן טמונה בו היררכיה של חולה ורופא, ובמונח שיקום אנחנו מגדירים את הצורך בשינוי בהתאם לאפיונים החברתיים שלו. האמת היא שאני לא לגמרי סגורה על הנושא. בכל מקרה, אם כן, אעדיף את המינוח שילוב של שיקום. והרי הטייה לדוגמא- עברתי משבר רגשי, ואני מחפשת שילוב מחודש בחברה/ בעבודה/ בזוגיות חדשה. אחלה.

 

[מוּסקט]

היי גשם

נחמד לראות אותך פה

במשך השנים, הפכתי לאלופה במושגים. גם מתוך ששפה בכלל מעניינת אותי וגם מכיוון שהשימוש בשפה על מילותיה ומושגיה, מגלה לנו טפח ממשהו שקשור לחשיבה האנושית. את אומרת שאת מעדיפה את המילה שילוב כי אין לה קונוטציות "רפואיות". אבל חשוב לי לציין שהקונוטציות הרפואיות התלבשו די לאחרונה על המונח הזה שכבר קיים באנגלית מהמאה השבע עשרה, עוד לפני שהיתה 'רפואה' שמכבדת את עצמה. אטימולוגית, המילה קשורה לשורש habilitare בלטינית. המשמעות היא "לעשות משהו ליכול" (כאילו, בא לי לכתוב "לייכל" - בעברית זו תהיה המילה שהכי קרובה למשמעות המקור, ואפשר לפנות לאחלה בנדון, הרי יש לנו שם קשרים). בתור מי שיושבת ועובדת בלב ליבו של "המודל הרפואי" אגלה לך בסוד שלמרות משתמשים במילה הזו השקם וערב בקלות יתרה - יש אי אלו "גליצ'ים" במערכת. רוב העוסקים במלאכה נוטים לחשוב שמדובר בחומר ובלבנים (כלומר דברים קונקרטיים כמו שיטת טיפול מסויימות או אביזרים) אבל זה לא נכון. בעיני לפחות מדובר במשהו אחר לגמרי. שיקום הוא state of mind של המשתקם. עם כל הכבוד לי ולשכמותי - אני הרי לא יכולה "לייכל" אף אחד שלא ממש רוצה או מוכן או מבין מה עליו לעשות כדי להיות יותר יכול. אני יכולה לעמוד שם עם אין קץ עם כל התאוריות בעולם - הרוורס יזוז רק באמצעות מודעות ותובנה של המטופל ועבודה קשה בעקבותיה.

 

[ג שם]

ושלום למייכלת

השכלתי. אבל כיום המילה שיקום אכן מתקשרת למודל רפואי. והשאלה היתה באמת כללית- לגבי אוכלוסיות- ופחות לגבי העבודה שלך, שכן אני לא מכירה אותה. אבל אני מבינה נכון את איך שאת תופסת את עבודתך, אז הרי המילה שיקום לא מתאימה. כי את לא "משקמת" אף אחד. ואולי מי שרואה את עצמו כמומחה, שנותן שירות של טכניקות- שיטות טיפול- חומר- ולבנים יכול לומר שהוא עוסק בשיקום. את מתארת תפיסה הרבה יותר מורכבת של - אללה יודע איך לומר את זה- אפשור התהוות תהליך של שינוי ומציאת נקודות איזון חדשות. בנוגע לקבוצות אוכלוסיה. בואי ניקח שתי קבוצות אוכלוסיה: עולים חדשים מבוגרים ונפגעי תאונות דרכים שאיבדו פונקציות זכרון. יש דמיון בעמדתם יחסית לשוק העבודה: האפשרות שלהם לממש את יכולויותיהם נפגמה, הם צריכים להגדיר מחדש את יכולותיהם, אפשרויות השילוב שלהם שונות משל כלל האוכלוסיה וכו' וכו'. אבל לגבי קבוצה אחת- אנחנו מדברים על "שילוב עולים במעגל התעסוקה" ולגבי אחרים אנחנו מדברים על "שיקום תעסוקתי". וכי למה? אגב, סביר להניח ששניהם ישולבו באותו קורס של משרד העבודה.. אח"לה? יזרקו אותי מכל המדרגות עם השאלות האלה.

 

[מוּסקט]

יש דמיון ואין דמיון

בין שתי האוכלוסיות שציינת. אדם שנפגע בתאונת דרכים חוזר הביתה לקונטקסט הקודם רק שהוא עבר שינוי - בעוד עולה חדש נשאר אותו הדבר והקונטקסט השתנה... מרצונו. זה כמו לבוא ולהגיד לי שאם אעבור מחר לסין, בין לילה תהיה לי אפזיה רצפטיבית. תכלס - אפזיה רציפטיבית מתבטאת בחוסר יכולת להבין ולקדד שפה. בעוד פגוע הראש לא מסוגל לקדד שפה כי "אתר הקידוד" במוחו נפגם, זה שעבר לסין עבר לשם עם מוח תקין בהחלט שבכל זאת מצליח להבין אפמילה ממה שמדברים אליו. בעוד לפגוע הראש אבדה יכולת הקידוד לכל שפה אפשרית (במקרים גרועים במיוחד), זה שעבר לסין יכול לעבור איזו התאמה ושילוב שמעולם לא יהיה זהה לזה של native סיני. ולענייננו: "משלבים" עולים במעגל התעסוקה כי יש להם מגבלות שפה, פערי תרבות, מנטאליות שונה וכד'. חלקם עוברים תהליכי התאמה יותר טובים וחלקם האחר פחות טובים. "שיקום תעסוקתי" הינו תהליך קצת יותר ארוך שאמנם יכול להסתיים באותו קורס של משרד העבודה, אבל מה שקדם לו הוא תהליך ש"שיקם" את יכולות התעסוקה הבסיסיות כמו הרגלי עבודה, התמדה, סיבולת, עמידה בלחץ וכד'- כל פרמטר שכזה יכול להוות אתגר עבור המשתקם ולקחת את הזמן שלו, בעוד אצל העולה החדש הוא נלקח כמובן מעליו ומצוי ב-baseline. אם לסכם - מדובר בהבדל בין שינוי שמקורו באדם עצמו לעומת שינוי בקונטקסט. עולה חדש עובר תהליכי התסגלות לקונטקסט חדש בעוד המשתקם חייב, לפני שהוא מסתגל לקונטקסט חדש, להסתגל לשינוי בו עצמו. - במילים אחרות, בשיקום מדובר בתהליך הסתגלות ל-baseline חדש (יותר פגוע בדרך כלל), בעוד בתהליכי השתלבות ה-baseline תקין, קיים ועובד. זה השוני - בגדול. גם משתקמים עוברים תהליכי השתלבות - אבל הרבה אחרי שלמדו את עצמם מחדש.

 

[sovlanit]

בוקר מצויין,תודה לכולם,החכמתי!

יישר כח לכולם!!!!!!!!!