היכן השיפור?
תיקון שיטת הממשל "ראש הסיעה הגדולה יכהן כראש הממשלה – ראש הסיעה, שקיבלה את מספר הקולות הרב ביותר (מעבר לסף מינימום של מנדטים שיוגדר בחקיקה), יהיה ראש הממשלה, ללא צורך באמון הכנסת." => וכך יכול להיות ראש ממשלה מול כנסת לעומתית, שלא יכול להעביר חוקים או תקציב. יופי של תיקון. "חוק תקציב אינו הצבעת אמון – אי אישור התקציב לא יחייב בחירות חדשות לכנסת. הממשלה תפעל על יסוד תקציב השנה הקודמת ותנייד תקציבים בשיעור של 3% עפ``י הוראת ראש הממשלה" => זו דמוקרטיה? זה ניהול דקטטורי של ראש הממשלה. איך ח"כים יקדמו אג'נדות כלכליות וחברתיות שלשמן נבחרו? זה קיבוע המצב הקיים ללא כל יכולת של הכנסת לשנות משהו. "אי-אמון קונסטרוקטיבי – הצעה לאי אמון קונסטרוקטיבי תלווה ברוב של חברי הכנסת תוך ציון שם המועמד (שימור או חיזוק המצב החקיקתי הקיים היום)." => אין תיקון. "העלאת אחוז החסימה מ- 2% ל- 3%, לקראת הבחירות לכנסת ה- 18." => תיקון שולי לא מוסבר הייתרון. "שרים במשרה מלאה (חוק ח``כ מחליף - ``החוק הנורבגי``) – כהונת חבר כנסת שהתמנה לשר (או לסגן שר) תפקע במועד בו ייכנס לתפקידו. שר שהיה חבר כנסת ונפסקה כהונתו חוזר להיות חבר כנסת. חלק מן השרים שימונו על ידי ראש הממשלה לא יהיו מבין המועמדים לכנסת בבחירות האחרונות." => צעד טוב ובעיקר מסיבה אחרת. לא טוב ששר שזו משרה ניהולית יהיה תחת חסינות. כבר היו שרים שחתמו חוזים בעייתיים שמנכ"ליהם חששו לחתום. איך תתבע על הפרה שר שחתום על חוזה, ויש לו חסינות? "הכנסת רשאית לפטר שר – ברוב של 73 ח``כים. " => אהבתי את המספר 73. יש לו הסבר? "מספר השרים לא יפחת מ- 8 ולא יעלה על 18. " => כבר היו קביעות כאלו בעבר... "רפורמה ניהולית והעמקת הבקרה של הכנסת על פעילות משרדי הממשלה." => את זה כולם אומרים. יש לראות תוכן וישימות...
