שיפוט עצמי
לבקשתו של אסף, הריני להביא את תקציר אחת מהמדיטציות המודרכות בנושא שיפוט עצמי. אני אביא את אחת מהגרסאות הקצרות של המדיטציה למיגור השיפוט העצמי - ולא את אחת מהגרסאות הארוכות (זה בגלל שאני עצלן דביל דפוק וחסר תקנה): "להתבונן על שלושת הליצנים": בשביל להתבונן על שלושת הליצנים, אין אלא להתבונן עליהם. עם זאת, אפשר להשתמש גם בטכניקה כזאת או אחרת, אם הדבר נוח יותר. 12 צעדים פשוטים של התבוננות, שיחדיו מהווים את ההתבוננות על שלושת הליצנים, יכולים לעשות את העבודה בקלות. אני אביא את ההסברים בלשון נקבה, כי מתחשק לי: 1. לשפוט: שפטי את עצמך; אמרי לעצמך במה את לא בסדר, במה את לא מושלמת, מה יכולת לעשות טוב יותר ומה פשוט "לא משהו" או ניתן לשיפור. 2. להתבונן: הכירי בכך שאת עושה זאת תמיד, ברמה כזאת או אחרת (שופטת את עצמך). 3. ליהנות: צחקי על זה קצת על-ידי הקצנה; פשוט דמייני את זה בצורה מופרזת, כמו קריקטורה או סאטירה. 4. לשפוט: שפטי את עצמך שוב בכנות, בפרופורציות. 5. להיות קורבן: הסכימי עם השיפוט. 6. להתבונן: הכירי בכך שאת עושה זאת תמיד, ברמה כזאת או אחרת (קרי, מסכימה עם השיפוט). 7. ליהנות: צחקי קצת על כל הדינמיקה הזאת של "שופט" ו"מסכימה", על-ידי כך שתדמייני את הדיאלוג ביניהם בהקצנה, כמו בסעיף 3 (המסכים מזכיר לי את היצור הקטן והמצחיק מהסדרה המצויירת "היה היה"). 8. להתבונן: אתרי כעס על עצמך, או משהו בדומה לכך. 9. להתבונן: דרך הכעס, התחברי לשתי הדמויות שבתוכך. 10. להתבונן: זהי את המרכיב הנוסף, שעל בסיסו הוציא השופט את גזר הדין הנוכחי במקרה הזה (מערכת האמונות, או ספר החוקים). 11. להתבונן: דרך המקרה הזה התחברי לכל מערכת האמונות / ספר החוקים וראי איך הוא רודה כמעט בכל רגע ורגע. 12. להתבונן: ראי את העובדה שאת למעשה חופשיה מספר החוקים הזה, מהשופט ומהקורבן, בכל רגע ורגע. הם יכולים רק לדבר ולדבר; את יכולה להזדהות איתם, אבל את לא חייבת. מותר לך אפילו להתעלם מהם לחלוטין, או פשוט ליהנות מההצגה שהם טורחים עליה כל-כך. חמודים כאלה.
לבקשתו של אסף, הריני להביא את תקציר אחת מהמדיטציות המודרכות בנושא שיפוט עצמי. אני אביא את אחת מהגרסאות הקצרות של המדיטציה למיגור השיפוט העצמי - ולא את אחת מהגרסאות הארוכות (זה בגלל שאני עצלן דביל דפוק וחסר תקנה): "להתבונן על שלושת הליצנים": בשביל להתבונן על שלושת הליצנים, אין אלא להתבונן עליהם. עם זאת, אפשר להשתמש גם בטכניקה כזאת או אחרת, אם הדבר נוח יותר. 12 צעדים פשוטים של התבוננות, שיחדיו מהווים את ההתבוננות על שלושת הליצנים, יכולים לעשות את העבודה בקלות. אני אביא את ההסברים בלשון נקבה, כי מתחשק לי: 1. לשפוט: שפטי את עצמך; אמרי לעצמך במה את לא בסדר, במה את לא מושלמת, מה יכולת לעשות טוב יותר ומה פשוט "לא משהו" או ניתן לשיפור. 2. להתבונן: הכירי בכך שאת עושה זאת תמיד, ברמה כזאת או אחרת (שופטת את עצמך). 3. ליהנות: צחקי על זה קצת על-ידי הקצנה; פשוט דמייני את זה בצורה מופרזת, כמו קריקטורה או סאטירה. 4. לשפוט: שפטי את עצמך שוב בכנות, בפרופורציות. 5. להיות קורבן: הסכימי עם השיפוט. 6. להתבונן: הכירי בכך שאת עושה זאת תמיד, ברמה כזאת או אחרת (קרי, מסכימה עם השיפוט). 7. ליהנות: צחקי קצת על כל הדינמיקה הזאת של "שופט" ו"מסכימה", על-ידי כך שתדמייני את הדיאלוג ביניהם בהקצנה, כמו בסעיף 3 (המסכים מזכיר לי את היצור הקטן והמצחיק מהסדרה המצויירת "היה היה"). 8. להתבונן: אתרי כעס על עצמך, או משהו בדומה לכך. 9. להתבונן: דרך הכעס, התחברי לשתי הדמויות שבתוכך. 10. להתבונן: זהי את המרכיב הנוסף, שעל בסיסו הוציא השופט את גזר הדין הנוכחי במקרה הזה (מערכת האמונות, או ספר החוקים). 11. להתבונן: דרך המקרה הזה התחברי לכל מערכת האמונות / ספר החוקים וראי איך הוא רודה כמעט בכל רגע ורגע. 12. להתבונן: ראי את העובדה שאת למעשה חופשיה מספר החוקים הזה, מהשופט ומהקורבן, בכל רגע ורגע. הם יכולים רק לדבר ולדבר; את יכולה להזדהות איתם, אבל את לא חייבת. מותר לך אפילו להתעלם מהם לחלוטין, או פשוט ליהנות מההצגה שהם טורחים עליה כל-כך. חמודים כאלה.
