הפרטה
כשפוגשים משהו חדש לרוב אנחנו לא
רואים את הדבר אלא את מה שקיים בנו
לגביו שבריר שניה לפני שהנטיה להתבונן במשהו דרך ה"ידע המוקדם שלנו לגביו"
משתלטת הוא הרווח הקיים בין ויתור לנטיה
לבין המאמץ לוותר עליה. את רואה איש
לבוש שחור עם זקן פיאות וכיפה ורואה חרדי את רואה מישהו צועק לכיוון מסויים "יותר גבוה" ומניחה שקיים שם אדם נוסף את רואה גינאי אוכל תולעת וחושבת איכס... אנחנו מלאים בידיעות מוקדמות שהם הבנק שממנו השיפוט קורה. ידע חדש לגבי הדבר מחליף את הקיים בבנק ונותן תחלופה מסויימת -אבל כאן נשאלת השאלה : למה להחליף דיעה אחת בדיעה שניה ? ... וזה נכון - אם מטרת הידע היא לאכלס מקום ותו לא אז אין לעניין שום משמעות.
אבל ! אם הידע עצמו אינו "מתיישב" וממתין שהנטיה תשתמש בנוכחותו ונודד למחלקות אחרות ומשפיע עליהם , ובכלל עושה "שמח" בבנק כי להבדיל משאר ה"מידעים" הקיימים הוא
ידע חי אז הנטיה עצמה מתרופפת ומאפשרת לראות את הדברים כהוויתם. ישנן אינספור צורות של הסתכלות על כל דבר , אך רק בדרך אחת אנחנו פוגשים כל דבר. לקיחת אחריות ובחירת הדרך שתמנע תגובה אוטומטית ממיתה היא הדרך היחידה להמנע משיפוט.
לב גלישת גלים ודת בבקשה