שיעור 01-8-21
להמציא קאטה אישית - וואוו!!! כמה מפתיע, מדהים, מרתק, מלמד. פשטות הרעיון של להמציא לבד קאטה קצרה היא בבחינת "איך לא חשבתי על זה קודם", ובכל זאת, ככל שזה פשוט, כך זה נהדר. תוך זמן קצר מרגע שניגשתי לרעיון, הרגשתי, ידעתי, הבנתי, ראיתי בדמיוני מה נכון לי לעשות. השלמתי בטבעיות את סדרת התנועות (או שהסדרה השלימה את עצמה) ונכנסתי לתרגול מחזורי של הקאטה החדשה (עם שתיים או שלוש הפסקות ארוכות למנוחה, העמקת הריכוז וארגון הנשימה). הופתעתי לגלות באיזו טבעיות וקלות אני מתרגל את הקאטה, כאילו למדתי אותה לפני שנים ותרגלתי אותה מאז אינספור פעמים. זה עזר לי להבין את מה שדברנו בבוקר (על היכולת להתחבר למקור של אומנות הלחימה, היכולת להמציא תנועות היכולת להיות פתוח במחשבה ולא נעול רק על תנועות מסויימות). חוץ מזה זה היה ממש טראנס קטן. זה הזכיר לי מצב של הרפייה באמצעות דמיון מודרך (טכניקה בה אני מרבה להשתמש בתחומים רבים בחיים), ואם לא היינו עוברים לדבר אחר, ברור לי שיכולתי להמשיך בזה עוד ועוד. בשבילי זו היתה הארה. תודה. עיניים עצומות לרווחה (כשם הסרט של קובריק). שוב, מדהים. לפקוח עיניים כשהעיניים עצומות. פשוט, לא? ברור לי שנכנסתי לזה עמוק מאד (אם כי לא במודע!), גם כי הרגשתי שאני ממש "רואה" את כפות הידיים שלי בעיני העצומות, וגם כי כאשר פקחתי אותן הבטתי ישר בעיניך. העיניים כל כך מובנות לנו מאליהן, ומסתבר שכדאי לזכור שאפשר גם אחרת. פרה עיוורת - קודם כל פשוט לא התעייפתי (אם אתה זוכר, בפעם הקודמת - הראשונה - זה ממש עייף אותי). זה היה פשוט כיף. בנוסף, ברוב הפעמים (למעט לקראת הסוף) הצלחתי ממש טוב. אני מרגיש שזה בגלל שלא חשבתי. כמו במקרה העיניים העצומות / פקוחות, שהצלחתי לפקוח ישר מולך, כי לא חשבתי על זה, פשוט נכנסתי לזה וזרמתי. לקראת סוף המחזור השני של הפרה העיוורת, המחשבה היתה יותר דומיננטית, ולדעתי פשוט הפריעה לי להרגיש את האנשים שבמלבן. בכל מקרה, חוש השמיעה היה יותר מחודד ועזר לי למצוא את האדם הקרוב אלי. חוויה.
להמציא קאטה אישית - וואוו!!! כמה מפתיע, מדהים, מרתק, מלמד. פשטות הרעיון של להמציא לבד קאטה קצרה היא בבחינת "איך לא חשבתי על זה קודם", ובכל זאת, ככל שזה פשוט, כך זה נהדר. תוך זמן קצר מרגע שניגשתי לרעיון, הרגשתי, ידעתי, הבנתי, ראיתי בדמיוני מה נכון לי לעשות. השלמתי בטבעיות את סדרת התנועות (או שהסדרה השלימה את עצמה) ונכנסתי לתרגול מחזורי של הקאטה החדשה (עם שתיים או שלוש הפסקות ארוכות למנוחה, העמקת הריכוז וארגון הנשימה). הופתעתי לגלות באיזו טבעיות וקלות אני מתרגל את הקאטה, כאילו למדתי אותה לפני שנים ותרגלתי אותה מאז אינספור פעמים. זה עזר לי להבין את מה שדברנו בבוקר (על היכולת להתחבר למקור של אומנות הלחימה, היכולת להמציא תנועות היכולת להיות פתוח במחשבה ולא נעול רק על תנועות מסויימות). חוץ מזה זה היה ממש טראנס קטן. זה הזכיר לי מצב של הרפייה באמצעות דמיון מודרך (טכניקה בה אני מרבה להשתמש בתחומים רבים בחיים), ואם לא היינו עוברים לדבר אחר, ברור לי שיכולתי להמשיך בזה עוד ועוד. בשבילי זו היתה הארה. תודה. עיניים עצומות לרווחה (כשם הסרט של קובריק). שוב, מדהים. לפקוח עיניים כשהעיניים עצומות. פשוט, לא? ברור לי שנכנסתי לזה עמוק מאד (אם כי לא במודע!), גם כי הרגשתי שאני ממש "רואה" את כפות הידיים שלי בעיני העצומות, וגם כי כאשר פקחתי אותן הבטתי ישר בעיניך. העיניים כל כך מובנות לנו מאליהן, ומסתבר שכדאי לזכור שאפשר גם אחרת. פרה עיוורת - קודם כל פשוט לא התעייפתי (אם אתה זוכר, בפעם הקודמת - הראשונה - זה ממש עייף אותי). זה היה פשוט כיף. בנוסף, ברוב הפעמים (למעט לקראת הסוף) הצלחתי ממש טוב. אני מרגיש שזה בגלל שלא חשבתי. כמו במקרה העיניים העצומות / פקוחות, שהצלחתי לפקוח ישר מולך, כי לא חשבתי על זה, פשוט נכנסתי לזה וזרמתי. לקראת סוף המחזור השני של הפרה העיוורת, המחשבה היתה יותר דומיננטית, ולדעתי פשוט הפריעה לי להרגיש את האנשים שבמלבן. בכל מקרה, חוש השמיעה היה יותר מחודד ועזר לי למצוא את האדם הקרוב אלי. חוויה.