שיעור קונג פו 11.12.2001

deep ocean

New member
שיעור קונג פו 11.12.2001

והפעם דיווח שיתמקד רק בנקודות השיא של השיעור (מבחינה אנרגטית כמובן). נקודת שיא שלילית: היה לי שיפוט ענקי. ע-נ-ק-י . הוא צץ לאט לאט, ואני יודעת בדיוק למה הוא בא, איך הוא בא, מאילו סיבות וכו´ וכו´. השיפוט היה כל כך גדול עד שחשבתי לפרוש מהחוג!!!!! אהההההההההההה
אני זוכרת בדיוק איך המחשבה חולפת בי- אה, כן אני אפרוש מהחוג. אני לא מתאימה ללמוד קונג פו. ואז ישר חלפה מחשבה-אוי נו באמת, את כתבת מאמר על שיפוט ואמנויות לחימה, ואחד מהמשפטים היו-הסיבה העיקרית לנשירה מאומנות לחימה זה שיפוט. מה עובר עליך?!!??! הכל ביחד גרם לי לשיפוט-החרא מהשיעור הקודם, עייפות, חולשה, אי הצלחה להיות ממוקדת בקרב, רגישות למכות (שמתי לב שאני הכי רגישה כל פעם שאני עובדת בזוג. תמיד לכולם המכות לא כואבות, ולי כואבות מכות בעוצמות חלשות-ואז עלה שיפוט-יש לי סרטן, אני מסכנה, אני חלשה, וכו´ וכו´)... אחרי השיעור באתי לטליה הביתה. היא מקסימה. היה לנו מאד כיף, וכמובן שהשיפוט עבר. ---------------- נקודת שיא חיובית: לקראת סוף השיעור בן הנחה אותי לעבוד לבד. זאת היתה נקודת אור. בדיעבד, הייתי צריכה לעבוד לבד עוד מקודם, למרות שניתנו הנחיות אחרות, אבל התעקשתי להצליח בקרבות. לא משנה. עבדתי על בעיטות, בדגש על גובה. מאד נהניתי!!!!!!!!!!! הייתי מאד ממוקדת, שלווה, רגועה, ומרוכזת. באיזהו שלב התקרב איזה זוג, כל הזמן הישרתי מבט לפנים, אבל קלטתי אותם בזווית. שמעתי שהם אמרו משהו-היא לא מחייכת, תראי איזה ריכוז. (טוב יש לי שמיעה טובה. מה לעשות). המשכתי להיות שלווה. הם הסתכלו עלי, צחקו ועשו כל מיני שטויות. נראה לי שהם גן חיקו אותי, או אחרים, כי בזווית ראיתי תנועות. אני נשארתי בריכוז שלי, המשכתי לבעוט. זה היה אדיר! כל כך נהניתי בזה שהמשכתי במשימה שלי ללא שהם יפריעו לי!!! לקראת הסוף, הם צחקו וצחקו והגבר עמד מולי (אבל במרחק) והסתכל עלי. אני המשכתי לבעוט והסתכלתי אליו לעיניים במבט ברור. מאד נהניתי מזה!!!!! טוה הגבר המשיך לעמוד מולי ולצחוק, ואז נמאס לי ממנו, והחלטתי לעשות משהו, אבל מבלי לסטות מהמשימה! התקדמתי לחצי הדרך, שיניתי את המבט, שיהיה עוצמתי, שיבהיר להם שאין להם מה לחפש אצלי, והמשכתי לבעוט בריכוז ולהסתכל לו בעיניים כמובן! הוא נסוג!!!!!!!!!!!! הוא אמר לאשתו-אני מפחד שהיא תעשה לי משהו (משהו כזה) הם עמדו עוד קצת ואז הלכו!!!!!! אההההההההה זה היה פשוט אדיר! במבט לאחור-רציתי להמשיך להתאמן לבד. במבט לקדימה-בפעם הבאה, אני אמשיך להתאמן על מה שעושה לי טוב.
 

deep ocean

New member
כרגע לא ברור לי איך יכולתי

לשפוט את עצמי, אחרי המקרה עם הזוג הזה. כשאני קוראת את ההודעה שלי, ברור לי שעשיתי משהו חזק עם מבט שונה בעיניים!! אבל טוב, אז בשיעור, שכחתי את זה תוך כמה דקות, והתרכזתי בשיפוט ובדברים שמזינים אותו. המממממממממ שיפוט. אני שקלתי לשקול מהחוג. זה פשוט לא יאומן. איך? איך? איך הגעתי בכלל למסקנה כזו? והערה לא קשורה/כן קשורה: משהו במבנה האנרגטי של המקום ביום א´ ממש עושה לי טוב! לעומת המקום הספציפי של היום. לכאורה, המקום לא עושה לי תחושה רעה, אבל בהשוואה, המקום של יום א´ מרגיש לי כמו בבית, והמקום של היום-מרגיש לי קר או משהו כזה. לא יודעת. השיעורים של יום א´ תמיד עוצמתיים יותר וחזקים יותר מבחינתי למשל. כנראה זה משהו במבנה האנרגטי של המקום, ואולי של האנשים גם כן...
 

deep ocean

New member
עוד תוספת

שיא השיפוט היה כאשר ישבתי בצד בסוף השיעור, ועשיתי עבודה פנימית. או ניסיתי לעשות יותר נכון. ירדו לי דמעות. לאחר מכן עשינו עבודה פנימית בהנחיה של בן (זה היה התרגיל האחרון של השיעור). גם שם ירדו לי דמעות מרוב התסכול. הקטע הכי אבסורדי היה שהעבודה הפנימית היתה להפריד בין המציאות הפיזית לפנימית, להפריד בין מה שאנו באמת, למציאות הפנימית. ידעתי שהשיפוט שלי הוא חלק מהמציאות הפנימית, אבל לא הצלחתי להתגבר עליו. תתארו לכם בראש את המצב הזה- בן מדבר על מה שאני כביכול אמורה לעשות בשביל להתגבר על השיפוט אני מנסה להתגבר על השיפוט יורדות לי דמעות אני חושבת אולי להפסיק ללמוד קונג פו, שאני לא מתקדמת, שאני לא מתאימה ללימודי קונג פו וכו´ וכו´ וכו´ ובמשך כל הזמן הזה, בן מנחה אותנו בתרגילי עבודה פנימית שאמורים לעזור לי בלהתגבר על השיפוט. אכן מצב משעשע, כאשר אני מסתכלת על זה עכשיו
 

~דויד~

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

כשזה קורא לי, אני נשפך מצחוק
 
צפיתי בך עושה בעיטות בשיעור

והן היו בעיטות מופלאות. התבוננתי, משתאה. הייתי די רחוקה ממני, כך שלא יכולתי לתת לך פידבק מקרוב (למה הלכת כל כך רחוק?
), אבל פשוט בעטת גבוה, את יודעת?! היה כיף לראות את זה.
 

deep ocean

New member
אני קלטתי משהו

אני מעדיפה לעבוד לבד! זוכר את הסקר שלא ידעתי מה לענות עליו? (מאיזה חלק של השיעור אתה הכי נהנה?). אז אני הכי נהנית לעבוד לבד. הריכוז שלי גבוה יותר גם ככה, וההנאה שלי גדולה! זה פתאום כל כך ברור~! אני בן אדם שאוהב להיות לבד (הכל יחסי כמובן), ויחסית לאחרים, הצורך להיות מוקפת באנשים נמוך. מצד שני (או לא מצד שני, אלא בנוסף), אני נהנית להיות עם אנשים, זאת אומרת, לעבוד כל השיעור לבד, אולי יהיה נחמד לכמה פעמים, אבל באיזה שהוא שלב פחות כיף. זה כמו החיים שלי בעצם-אני נהנית להיות לבד, אבל נפגשת עם חברים בסוף השבוע בעיקר. טוב, לא יודעת אם מישהו הבין משהו אבל אני הבנתי יותר את עצמי ואת הצרכים שלי בשיעור. בדיעבד, הייתי צריכה את ה"לבד" חלק מהסיבות "שהשתגעתי" זה שעבדתי במשך זמן רב בקבוצה, ואחר כך בזוגות. הייתי צריכה את הלבד שלי מאד. ואז כאשר עבדתי עם בעיטות לבד-אז פשוט פרחתי!!!
כמו בחיים. כך גם בקונג פו. פתאום הכל מתבהר לי, ומובן לי. איזה כיף!!!
 

deep ocean

New member
הרחבה

אני הכי נהנית לעבוד לבד, אבל נהנית גם לעבוד עם עוד אנשים. אני לא אהנה לעבוד כל הזמן לבד!!! ניסוח אחר: כיף לי לעבוד עם אנשים, אבל אני מאד צריכה גם את העבודה לבד! איזה כיף אני פתאום ממש מבינה מה עבר עלי! התסכול התחיל בעצם מזה שהייתי צריכה ספייס וברגע שעבדתי לבד פשוט הייתי בשיא העוצמה!
 
שיפוט וקסמים אחרים ../images/Emo29.gif

בעקבות שיחתנו בטלפון לפני מספר רגעים, ששפרה את הרגשתך, אני אכתוב את הדברים גם כאן: השיפוט שעברת בשיעור אכן קשור לשיעור אמנות היכולת שלפניו. כאשר אנחנו נכנסים למצב של שקט פנימי, כפי שעשית בשיעור אמנות היכולת, הטורף מאויים מאוד. אם מתמידים בשקט הפנימי, הטורף פשוט נעלם; הוא לא יכול לשאת מצב כזה. לפיכך טבעי שהוא יגיב במחשבות, בתירוצים, מכל סוג ומין אפשריים, במטרה להפסיק את הסוג הזה של התרגילים - ובכלל את כל מה שקשור לפעילות הזאת. נסיונות אלה שלו כבר לא יעילים יותר מדי, בשלב הזה, כי בד בבד עם תרגולי השקט הפנימי ודומיהם, אנחנו זוכים במודעות, שמאפשרת לנו להפריד בינינו לבין מחשבות הטורף. את חשבת "אני אפסיק את החוג" אבל זיהית שזוהי מחשבה שעוברת בך ולא את. מישהו אחר, שיחשוב מחשבה כזאת, פשוט יעזוב את החוג, כי הוא יאמין שהוא חושב את המחשבה הזאת, שהוא חושב לעצמו להפסיק את החוג, אז ברור שהוא יפסיק. אבל את לא הזדהית עם המחשבה הזאת. היא סתם הציקה לך, בעיקר בגלל שהיא עוררה מערכת שלמה של מחשבות אחרות. בנוסף לכך, אני רוצה להדגיש לגבי שיעורי אמנות היכולת, שאחת מהסכנות של לקיחת החוג הזה בשלב מוקדם, היא עזיבה מלאה של המסגרת כולה. אז כאשר לוקחים את "אמנות היכולת" בשלב מוקדם, כדאי להשתדל להפריד בין החוג הזה לבין החוג "קונג-פו", כדי לא למצוא את עצמנו עוזבים הכל. באהבה בן
 

deep ocean

New member
נהדר לקרוא את הכל על הכתוב

זה מעצים את הכל, ואולי אנשים ילמדו מזה משהו..?!
 
למעלה