שיעור היסטוריה - 1
והיום, נלמד על בריאת העולם. קודם כל, הרשו לי להודות למר לה גמבה שסיפק את הרומח על ההיסטוריה המדהימה של רומח הדרקון. תרגמתי את החלק הראשון של בריאת העולם ממאמר זה. זה קצת כתוב בצורה תנכית בגלל הטקסט וגם כי אנחנו עוסקים בבריאת עולם. דרך אגב, המאמר רשמי ומוסכם על וייס והיקמן. הנה המאמר: בריאת קרין ========== לפני שהכול החל היה כאוס – ללא צורה, ללא תכלית. שקט שיכול לגרום לשגעון אשר כיסה על הערפילים. אל תוך הכאוס חדרה המחשבה, ויחד עם מחשבה זו, נכנסה היישות. אז התגשם האל העליון. והמחשבות הכפילו את עצמן. היו הרבה מחשבות, אך עדיין היו מחשבה אחת. האל העליון נע לאורך הכאוס, ודגמים נוצרו היכן שלא היו קיימים לפני כן, צורות התעצבו היכן שלא הייתה צורה, מטרות התגשמו במקום חסר המשמעות. האחד-אשר-היה-רבים החליט להמשיך במלאכתו, ובהתאם הוא ערך את תוכניותיו. הוא והיא עיצבו מילים ומחשבות והטמינו אותם במוחם. כאשר העבודה הסתיימה, האל העליון פנה אל מי שיעזרו לו בבריאה. האל העליון קרא אל ה"מעבר", מספר על תוכניות הבריאה. תשובה הגיעה אליו. שתי יישויות השיבו: יישות של אור ויישות של אפלה. צמודות ובלתי ניתנות להפרדה היו היישויות, שני חצאים של השלם. האלים האלו, אשר היו יצורים נחותים יותר ב"מעבר", עמו לקריאה כדי להתעצם. הם יהפכו להיות האם והאב של הבריאה החדשה, המלך והמלכה. הם היו פאלאדין וטאקיזיס. אך כאשר התבונן עליהם האל העליון, הוא ראה את המאבק הנצחי: למרות שאף אחד לא יכול לחיות בלי האחר, הם נאבקו כאילו לכלות אחד את השני. האל העליון תהה: למי כדאי לתת את תוכניות הבריאה? אף אחד מהאלים לא היה שלם. האל העליון היה צריך איזון כדי למלא את החלל בין השניים, לשמור עליהם שלא ישמידו אחד את השני ולהתחיל בבריאה. האל העליון חיפש בכל המציאויות: הם חיפשו בריק; הוא חיפש בזמן; היא חיפשה בחלל; הם חיפשו את האחד אשר יהיה מאוזן, אז יוכל להשלים את החסר בבריאה. ולאחר שחיפשו במעמקי הזמן, האל העליון מצא יצור שכזה. רק אחד בכל הזמן והחלל יכל למלא את התפקיד בצורה נאותה. הוא היה יצור, לא אל, אבל היה לו פוטנציאל של אלוהות. מתוך הכאוס ומתוך הזמן האל העליון זימן את הכתב גיליאן. לו ניתנו תוכניות הבריאה, התוכניות אשר קרויות בשם ה"טובריל". והיצור הפך לתוכנית עצמה, והתוכנית הפכה אליו. הידע של כל הבריאה הפל אותו לאל. לאחר שראה שמשימתו נשלמה, האל העליון עזב אל הריק, אל הממלכות שמעבר. שלושת האלים בחנו את התוכנית וראו שהיא טובה ושלמה. אבל הם נזקקו לעזרה על מנת ליצור בריאה שכזו. אז יחדיו הם אמרו את המילים ואמרו את השמות, והפעם הרבה ענו לקריאה. הגיע מאג´ר, אשר היה התקווה והחלום לעולם; כיסלו, אשר הייתה הטבע; סיריון, הלהבה המחשלת; ריאורקס, הכבשן; ומישאקאל, אשר הייתה חיים וחמלה. מלכת האופל קנאה ביישות האחרונה, מכיוון שהיא חמדה את המלך לעצמה. האלים החדשים סרקו את התוכנית שהייתה גיליאן והם ראו שהיא הייתה טובה ושלמה. אבל הם לא ידעו איך לרסן את הכאוס. הוחלט שזמן ומקום חדש יברא. הזמן יווצר שוב והנשמות יווצרו ויחיו בזרם הזמן. אז ריאורקס, העוצמתי ביותר מבין האלים, אמר, "אני אעצב מחדש את הכאוס למעננו, וכולם יושיטו יד. תנו מעצמכם ואני אעצב כלי עבודה." אז, ממחשבות האלים, ריאורקס יצר פטיש ענק. עם פטיש זה הוא הכניע את הכאוס. והוא האט. שוב ושוב הוא הכה בכאוס. עם הלהבות של סיריון הוא עיצב אותו. וכאשר הוא עבד, ניצוצות הזרקו מהפטיש והאירו את העולם. והם היו הכוכבים. אז ריאורקס יצר בית לאלים, אחד לכל אל ובשביל אלו שיבואו מאוחר יותר. אלו הפכו להיות מערכות הכוכבים, כוכבי הלכת והירחים. אז, הוא יצר את העולם, מכה בפטיש עד שנוצר כדור שהוא העולם קרין. הוא יצר אותו ותלה אותו בשחקים כדי שיתקרר. אז, האלים האחרים הצטרפו לבריאה. יחדיו, פאלאדין וטאקיזיס הדריכו את ריאורקס בעיצוב הארצות, בהפרדת הים והיבשה, בין האור והחושך, בין השמים והארץ. אז האלים נתנו את מתנותיהם לעולם. כיסלו הביאה את הצמחים והיערות ליבשה ולים. סיריון העניק לתפרחת גיוון ושינוי. מישאקאל נתנה לצמחים יופי ונתנה להם פוריות כדי שיוכלו להתרבות. ומאג´ר העניק להם סדר ומטרה כדי שהם יעשירו את העולם. פאלאדין אמר, "אנחנו צריכים יצורים שיהנו מהעולם אשר בראנו." אז כיסלו לקחה את חימר העולם, כדי שהחיות ירגישו את השייכות לאדמה, ועיצבה יצורים בצורת מלך ומלכת האלים. היו לטאות ונחשים גדולים וקטנים בכל צורה ובכל צבע. צבים ולוויתנים מלאו את הימים. חיות ענקיות, בעלות שינים ענקיות וקרניים מפחידות הלכו על האדמה. יצורים דואים בעלי כנפיים ונוצות מלאו את השמים. אז האלים נחו.
והיום, נלמד על בריאת העולם. קודם כל, הרשו לי להודות למר לה גמבה שסיפק את הרומח על ההיסטוריה המדהימה של רומח הדרקון. תרגמתי את החלק הראשון של בריאת העולם ממאמר זה. זה קצת כתוב בצורה תנכית בגלל הטקסט וגם כי אנחנו עוסקים בבריאת עולם. דרך אגב, המאמר רשמי ומוסכם על וייס והיקמן. הנה המאמר: בריאת קרין ========== לפני שהכול החל היה כאוס – ללא צורה, ללא תכלית. שקט שיכול לגרום לשגעון אשר כיסה על הערפילים. אל תוך הכאוס חדרה המחשבה, ויחד עם מחשבה זו, נכנסה היישות. אז התגשם האל העליון. והמחשבות הכפילו את עצמן. היו הרבה מחשבות, אך עדיין היו מחשבה אחת. האל העליון נע לאורך הכאוס, ודגמים נוצרו היכן שלא היו קיימים לפני כן, צורות התעצבו היכן שלא הייתה צורה, מטרות התגשמו במקום חסר המשמעות. האחד-אשר-היה-רבים החליט להמשיך במלאכתו, ובהתאם הוא ערך את תוכניותיו. הוא והיא עיצבו מילים ומחשבות והטמינו אותם במוחם. כאשר העבודה הסתיימה, האל העליון פנה אל מי שיעזרו לו בבריאה. האל העליון קרא אל ה"מעבר", מספר על תוכניות הבריאה. תשובה הגיעה אליו. שתי יישויות השיבו: יישות של אור ויישות של אפלה. צמודות ובלתי ניתנות להפרדה היו היישויות, שני חצאים של השלם. האלים האלו, אשר היו יצורים נחותים יותר ב"מעבר", עמו לקריאה כדי להתעצם. הם יהפכו להיות האם והאב של הבריאה החדשה, המלך והמלכה. הם היו פאלאדין וטאקיזיס. אך כאשר התבונן עליהם האל העליון, הוא ראה את המאבק הנצחי: למרות שאף אחד לא יכול לחיות בלי האחר, הם נאבקו כאילו לכלות אחד את השני. האל העליון תהה: למי כדאי לתת את תוכניות הבריאה? אף אחד מהאלים לא היה שלם. האל העליון היה צריך איזון כדי למלא את החלל בין השניים, לשמור עליהם שלא ישמידו אחד את השני ולהתחיל בבריאה. האל העליון חיפש בכל המציאויות: הם חיפשו בריק; הוא חיפש בזמן; היא חיפשה בחלל; הם חיפשו את האחד אשר יהיה מאוזן, אז יוכל להשלים את החסר בבריאה. ולאחר שחיפשו במעמקי הזמן, האל העליון מצא יצור שכזה. רק אחד בכל הזמן והחלל יכל למלא את התפקיד בצורה נאותה. הוא היה יצור, לא אל, אבל היה לו פוטנציאל של אלוהות. מתוך הכאוס ומתוך הזמן האל העליון זימן את הכתב גיליאן. לו ניתנו תוכניות הבריאה, התוכניות אשר קרויות בשם ה"טובריל". והיצור הפך לתוכנית עצמה, והתוכנית הפכה אליו. הידע של כל הבריאה הפל אותו לאל. לאחר שראה שמשימתו נשלמה, האל העליון עזב אל הריק, אל הממלכות שמעבר. שלושת האלים בחנו את התוכנית וראו שהיא טובה ושלמה. אבל הם נזקקו לעזרה על מנת ליצור בריאה שכזו. אז יחדיו הם אמרו את המילים ואמרו את השמות, והפעם הרבה ענו לקריאה. הגיע מאג´ר, אשר היה התקווה והחלום לעולם; כיסלו, אשר הייתה הטבע; סיריון, הלהבה המחשלת; ריאורקס, הכבשן; ומישאקאל, אשר הייתה חיים וחמלה. מלכת האופל קנאה ביישות האחרונה, מכיוון שהיא חמדה את המלך לעצמה. האלים החדשים סרקו את התוכנית שהייתה גיליאן והם ראו שהיא הייתה טובה ושלמה. אבל הם לא ידעו איך לרסן את הכאוס. הוחלט שזמן ומקום חדש יברא. הזמן יווצר שוב והנשמות יווצרו ויחיו בזרם הזמן. אז ריאורקס, העוצמתי ביותר מבין האלים, אמר, "אני אעצב מחדש את הכאוס למעננו, וכולם יושיטו יד. תנו מעצמכם ואני אעצב כלי עבודה." אז, ממחשבות האלים, ריאורקס יצר פטיש ענק. עם פטיש זה הוא הכניע את הכאוס. והוא האט. שוב ושוב הוא הכה בכאוס. עם הלהבות של סיריון הוא עיצב אותו. וכאשר הוא עבד, ניצוצות הזרקו מהפטיש והאירו את העולם. והם היו הכוכבים. אז ריאורקס יצר בית לאלים, אחד לכל אל ובשביל אלו שיבואו מאוחר יותר. אלו הפכו להיות מערכות הכוכבים, כוכבי הלכת והירחים. אז, הוא יצר את העולם, מכה בפטיש עד שנוצר כדור שהוא העולם קרין. הוא יצר אותו ותלה אותו בשחקים כדי שיתקרר. אז, האלים האחרים הצטרפו לבריאה. יחדיו, פאלאדין וטאקיזיס הדריכו את ריאורקס בעיצוב הארצות, בהפרדת הים והיבשה, בין האור והחושך, בין השמים והארץ. אז האלים נתנו את מתנותיהם לעולם. כיסלו הביאה את הצמחים והיערות ליבשה ולים. סיריון העניק לתפרחת גיוון ושינוי. מישאקאל נתנה לצמחים יופי ונתנה להם פוריות כדי שיוכלו להתרבות. ומאג´ר העניק להם סדר ומטרה כדי שהם יעשירו את העולם. פאלאדין אמר, "אנחנו צריכים יצורים שיהנו מהעולם אשר בראנו." אז כיסלו לקחה את חימר העולם, כדי שהחיות ירגישו את השייכות לאדמה, ועיצבה יצורים בצורת מלך ומלכת האלים. היו לטאות ונחשים גדולים וקטנים בכל צורה ובכל צבע. צבים ולוויתנים מלאו את הימים. חיות ענקיות, בעלות שינים ענקיות וקרניים מפחידות הלכו על האדמה. יצורים דואים בעלי כנפיים ונוצות מלאו את השמים. אז האלים נחו.
