שיעורי בית

[הדסת]

שיעורי בית

שלום לכולם! אני מעוניינת להתייעץ בקשר לשיעורי בית. אני חיה בארה"ב, ופה בגיל 5 הולכים כמו בארץ לגן חובה- רק שכאן גן החובה הוא במסגרת בית ספר. וממש לומדים- כל יום בני מקבל שני דפים כשיעורי בית. בהתחלה ההתלהבות הייתה רבה, ומיד עם סיום הלימודים הוא רץ להכין שיעורים. עכשיו עם הזמן ההתלהבות פחתה והוא עדיין מכין אבל מזלזל, כותב את האותיות מהר, מקשקש במקום לצבוע, גוזר לא מדויק. אני יודעת שאת כל הדברים האלו הוא יכול לעשות הרבה יותר יפה וטוב. הילדים האלה ממש מסכנים הם לומדים משמונה ועשרים עד שלוש ואחר כך באים הביתה וצריכים להכין שיעורים. אני בדרך כלל ממליצה לו לנוח קצת, לראות סרט, לשחק בחצר ורק אז לחזור להכנת השיעורים. אני לא רוצה שהוא יראה את שיעורי הבית כדבר שלילי ולכן לא מעירה לו או מבקשת שישתדל לעשות יותר יפה. למרות שאני לא מאמינה בשיעורי בית לגיל חמש, זאת הדרישה וחלק מתוכנית הלימודים וכדי לעלות לכיתה א´ הוא צריך לעמוד בה. מה הייתם עושים כדי להפוך את הכנת הכנת השיעורים להרגל? ומה לעשות כדי שהוא לא יזלזל בהכנת שיעורי הבית?

 

[לאה_מ]

שאלת שאלה קשה מאד.

את מתארת מצב בו מצד אחד גם את לא שלמה עם הדרישה להכנת שעורי בית (אני מאד מבינה אותך. גם לדעתי ילד בן 5 שנמצא במסגרת לימודית כ-7 שעות ביום, אין צורך לדרוש ממנו אחר כך הכנת שעורי בית). מכיוון שגם את לא חושבת ששעורי הבית שלו הם דבר נחוץ במיוחד, אני חושבת שתתקשי להעביר לו מסר שונה. הגישה שלך, לאפשר לו לנוח, לעשות פעילות כיפית, ורק אחר כך לחזור להכנת השעורים, נראית לי טובה ונעימה. נראה לי שכל הכבוד לו שהוא בכלל מכין שעורים - גם אם הוא לא משקיע בצביעה מדוייקת או בכתיבה תמה. במצב שאת מתארת, הכנת השעורים היא הרגל. אם כי הרגל, שלדעתך אפשר לעשות אותו טוב יותר. אגב - מה דעתם של ההורים האחרים? אולי אפשר לבקש מהמורה שלא תתן שעורים כל יום, אלא - למשל - רק פעמיים בשבוע, ואז תשמר ההתלהבות מהעניין ויהיה לו יותר חשק להכין אותם.