שיעורים בחיים

[supersonic777]

מזה אומר?

 

[שחר חרישי]

לא מאמינה, מצטערת.

 

[supersonic777]

איזה סיפור,למשל?תני דוגמה...

 

[שחר חרישי]

איפה אתה נמצא בחיים

מה חשוב לך, מה החלומות שלך, מי יקר לליבך, במה אתה מאמין, מה קרה לך עד עכשיו, מה אכזב אותך, מה שימח אותך. אתה יודע, סיפור.

 

[supersonic777]

אהאא,כזה... אין משהו מעניין...

 

[שחר חרישי]

מה אתה מחפש בעצם כשאתה נכנס לפורומים של תמיכה?

 

[supersonic777]

שאלה קשה שאין לי עליה תשובה...

 

[תושי18]

הייתי בסרט הזה. המסקנה מהסיפור היא פשוטה:

אם אני נמצאת במסגרת /סביבה לא טובה, אני צריכה לעזוב אותה ולעבור
למסגרת/סביבה טובה, ואם אני ילדה באותו זמן, שאין לה כוחות כמו שיש
למבוגר/ת, צריך אמא טובה או דמות טובה אחרת שדואגת לחינוך שלי,
שתעביר אותי לאותה מסגרת/סביבה טובה.

 

[שחר חרישי]

תודי נראה... לא הבנתי את הקשר.

תוכלי להסביר?

 

[שחר חרישי]

(תושי יקרה היה צריך להיות... )

 

[תושי18]

את צודקת בהחלט. לא הייתי ברורה. אז ככה:

אם בחיים את נתקלת במצבים שהם שיעור/מבחן שבא ללמד אותך איזשהו
לקח, זאת אומרת הגעת פה למסגרת שהיא לא טובה לך, אז יש לך שתי
אפשרויות:
1. או שאת מצליחה לפתור את הבעייה ולעשות את "המבחן" טוב.
2. או וזאת לדעתי, האפשרות הנכונה, לעזוב את המסגרת שלא
טובה לך ולעבור למסגרת שכן טובה לך. מאוד פשוט.
במילים אחרות, אם אפשר לא לעבוד קשה, למה לעבוד קשה
ולהתיש את עצמך ?

אני אתן דוגמא מהחיים שלי, כי גם אני הייתי בסרט הזה.
לי דווקא היתה מורה לפיזיקה טובה, ואם היה לי קשה, אני יכולה
להאשים רק את עצמי. דווקא הבעייה היתה בשיעורי הסיפרות.
היתה מורה שהשאלות במבחנים שלה היו בשיטת האסוציאציות. שלה.
או בשיטת זרם התודעה, איך שבא לך לקרוא לזה. אם לוקחים נושא, מה
מזכיר לה הנושא, מה מזכיר לה מה שמזכיר הנושא וכן הלאה עד שהיא
מגיעה לנושא הסופי שלא מזכיר לה כלום ועליו היא שואלת את השאלה,
שכתוצאה מהתהליך של העלאת האסוציאציות, אין קשר בין השאלה
לבין מה שנלמד בכיתה.
ולעינייננו, במקום לעזוב את בית הספר שמלמד אותי תכנים שאין לי
שום עניין בהם ושום שימוש ולעבור לבית ספר יותר טוב לי כפי שהסברתי
באפשרות השנייה, נשארתי ללמוד ארבע שנים בפאקינג בית ספר הזה
שהוא לא היה כל כך נורא (כבר למדתי בבית ספר הרבה יותר גרוע בחברה
לא טובה), כי התלמידים היו חבר'ה טובים, אבל לא ממש התאים לי.

 

[שחר חרישי]

חחח אהבתי את תיאור המורה ! זרם התודעה....

ולעניין עצמו: את בעד לשנות את *המציאות החיצונית* כשיש בעיות. זה דע ממועד לתפיסה שהצגתי בהודעה הראשית ולגביה שאלתי. התפיסה ההיא אומרת, שהמציאות החיצונית הזו היא תפאורה בלבד, ואם תחליף אותה תקבל תפאורה אחרת - אבל ההצעה תישאר! כלומר, בעניין המשמעותי הלא פתור יחזור על עצמו גם במקום החדש. המורה אחרת, בגלגול אחר, אבל יחזור. למשל, אם עזבתי מסגרת לימודית בגלל (מנצלת את הדוגמה שנתת, לא אומרת שזה המקרה אצלך ) חוסר גמישות שלי להכיל וללמוד לעבוד עם אנשים שצורת החשיבה שלהם שונה מאוד משלי - ייתכן שבמקום החדש אקבל מורים אחרים שלא אצליח להתחבר לאופן ההוראה או הבחינה שלהם, או שאמצא את עצמי עובדת בצוות עם אנשים כאלה וחייבת לשתף איתם פעולה, או שהבוס שלי בעבודה יתן לי הנחיות שלא יהיו ברורות לי כי הוא חושב אחרת ממני . ועד שלא אלמד להתגמש ולהרחיב את מסגרת ההתייחסות שלי ואת מידת המאמץ שאני מוכנה לעשות כדי להבין מישהו אחר - זה יחזור שוב ושוב וכל הזמן דווקא אני אתקל דווקא באנשים כאלה. זו היתה ההיפותיזה שהצגתי...

 

[אופירA]

צריך - אבל אין

אם אני ילדה - אין יכולת התנגדות.
צריך אמא טובה - אבל אין.
צריך דמות טובה אחרת - אבל אין.
צריך מסגרת/סביבה טובה - אבל אין. כל משפחות האומנה הן בהכרח מסגרת טובה? עצם המציאות של ילד במשפחת אומנה בניגוד לרצון הוריו, זה מציאות חיים טובה? נו...

מה זה עוזר לנו שצריך?
המציאות היא שאין. ועם המציאות של מה שיש, כל ילד הכי חסר כוחות צריך להתמודד.
כולל ל"ע בדוגמה של ילדה שעברה גילוי עריות בבית, הוצאה למשפחת אומנה ועברה שם גילוי עריות, הוצאה ממשפחת האומנה והוחזרה לביתה...
ואחרי כמה שנים, המבוגר צריך להתמודד עם מה שהתבגר מהילד הזה, שהוא.

 

[תושי18]

כן. לילד אין היכולת לברוח מהמסגרת הלא טובה (מי כמוני

יודע), אבל כמבוגר הוא כן יכול לחפש ולמצוא את המסגרת
הנכונה, ואם אנחנו מדברים על ילדים שאין להם הורים טובים
או כל דמות טובה אחרת, כאשר הם מתבגרים, הם יכולים
לחפש ולמצוא מטפל/מאמן/רופא פסיכיאטר מתאים, כמו הגולשת
מירב שכן טיפל בה רופא שהיה טוב לה וחיזק אותה.

 

[תמר דגן 1]

שיעור בחיים - ללמוד ולתקן

שחר יקרה,

כתיבתך כרגיל מעמיקה ומרגשת.
עצם העלאת הסוגיה כבר מלמדת שאת רוצה ללמוד את השיעור. אינך רוצה להכשל שוב ושוב באותה שאלה במבחן. הלא כולנו יודעים כמה התקדמת בשאר פרקי הנושא. הלא כן? ורק באותה שאלה את נכשלת שוב ושוב. אך יתכן שהשקלול של השאלה הזו גבוה בתוצאה הסופית, כך שלא יעזור כמה את מצטיינת בשאר השאלות, הכשלון בשאלה היחידה הזו מנמיך את הציון הסופי במידה שאינה מעבירה אותך את הסף הרצוי.

אפשר לגשת לשאלתך מתוך כמה מסגרות התיחסות: היהדות, הבודהיזם, הפילוסופיה, המדע והפסיכולוגיה.
נראה לי שכלן תיתנה בסופו של דבר, במילים כאלה ואחרות את אותה תשובה: שינוי מסגרת ללא שינוי דרך ההתמודדות, על פי רוב לא יביא את התוצאות המקוות. לעיתים שינוי התנהגותי בלבד. לעיתים שינוי תפיסתי, עמוק ופנימי יותר, שבתורו משפיע גם על שינוי רגשי וגם על התנהגותי. לעיתים השינוי יבוא מתוך הגוף: הרגלי תזונה, שינה, ספורט, מדיטציה או טיפול תרופתי. גם שינוי גופני ישפיע בתורו על כל השאר. אם השיעור נלמד, אדם יודע מהו השינוי אותו עליו לעשות. אם הוא חוזר שוב ושוב על אותה דרך התמודדות - הוא לא למד את השיעור.

מעטים הילדים הסובלים מקשיים חברתיים, אשר עוברים כיתה או בית ספר וכל בעיותיהם נפתרות. יש גם כאלה. או כי: "משנה מקום משנה מזל", או כי באמת המסגרת הקודמת לא התאימה להם מבחינות שונות. אחוז גבוה יותר של ילדים, רק מעביר את אותם קשיים דירה. הבעיות משחזרות את עצמן. אותו דין להחלפת מקום עבודה או בן זוג. לעיתים זה מספיק כדי לפתור את כל הבעיות, כי אכן משהו במסגרת לא היה תקין או לפחות לא היה נכון עבורו. אי התאמה. לעיתים קרובות יותר נדרש שינוי פנימי. למידת השיעור מההתנסות הקודמת. שילוב של שינוי מסגרת יחד עם שינוי פנימי, לרוב יהיה הטוב ביותר.

ככל שידיעותי מגיעות, היהדות אומרת שאדם בא לעולם כדי למלא תפקיד מסוים, וחובתו ללמוד ולהשתפר כל הזמן על מנת למלא את התפקיד שיועד לו באופן הכי טוב שאפשר. כשהאל מעמיד אדם בנסיון הוא "מאמין" שהאדם מסוגל לעמוד בנסיון הזה, אם רק יבחר בדרך הנכונה ("הכל צפוי והרשות נתונה"). אם אדם בוחר שוב ושוב באותה דרך, גם אם ישנה את המסגרות, הוא לא יעמוד במבחן בו האל מעמיד אותו. אלא אם המבחן הוא היכולת לזהות שהמסגרת אינה מתאימה ולהעיז לשנות אותה. להבנתי אין לאל "אינטרס" שהאדם יסבול, אלא לכל היותר שדרך הסבל ילמד את השיעור. משום כך את צודקת שאין טעם להעמיד את האדם שוב ושוב באותו נסיון אם אינו לומד את השיעור שלו. אבל מצופה שאדם כמוך, הפוקח את עיניו ומבחין שהוא נכשל שוב ושוב באותה שאלה, ישנה את הדרך בה הוא מנסה להתגבר על אותו מכשול. יחליף מורה, יקח לו מורה נוסף, יבקש התאמות, יחליף לו"ז למידה/ אורחות שינה/ תזונה/ חברים וכו'. כל עוד הוא זה שעושה את השינוי, ואינו מצפה שהעולם ישתנה לכבודו.

הבודהיזם, ותורות פילוסופיות נוספות המאמינות בגלגול נשמות (למיטב ידיעתי גם תורת הקבלה, אלא שאיני יודעת די כדי לדבר בשמה), מאמינות שבכל גלגול אדם אמור ללמוד עוד שיעור ולשפר את עצמו למדרגה גבוהה יותר, עד שיגיע לנרוונה - סיום כל הגלגולים שהוא גם סיום הסבל. הסבל על פי תורה זו מקורו בתשוקה לדברים גלמיים, בבורות, ובאגו. הסבל אינו הכרח ויש דרכים להשתחרר ממנו ולהגיע לנרוונה.

שחר יקרה, את שואלת כיצד אדם שתוהה-תועה-טועה בחושך העולם, שנתקל כל הזמן בדברים שאינו יודע מה הם, כושל-נכשל-נופל-נחבל - יכול לדעת מה רוצים ממנו ולאן מכוונים אותו ומה הוא אותו שיעור שעליו ללמוד?
אני מצפה, ואני סבורה שגם אלוהים "מצפה", שאם אדם כושל ונכשל שוב ושוב, ואינו מוצא בעצמו מה רוצים ממנו ומהו אותו שיעור שעליו ללמוד בעצמו - ילך וישאל מישהו אחר!!
ישאל את חברו, ישאל את בן/ בת זוגו, ישאל את הבוס, ישאל את הרב, ישאל את הפסיכולוג. רק לא יישאר עוד ועוד בעמידת דום וישאל - למה זה מגיע לי? למה "הם" עושים לי את זה? למה אלוהים מעניש אותי? שאלות אלה אינן מקדמות.

בתגובתך האחרונה בשרשור זה, נראה שלמדת את השיעור שלך:
כתבת: "עד שלא אלמד להתגמש ולהרחיב את מסגרת ההתייחסות שלי ואת מידת המאמץ שאני מוכנה לעשות כדי להבין מישהו אחר - זה יחזור שוב ושוב וכל הזמן דווקא אני אתקל דווקא באנשים כאלה. זו היתה ההיפותיזה שהצגתי...".

כפי שכבר כתבתי, את מרשימה ומרגשת אותי מאוד ביכולת הלמידה שלך.
אני בטוחה שתצליחי לא רק ללמוד מהו השינוי שאת צריכה לעשות אלא גם לעשות אותו.

מאחלת לך המון הצלחה!!!

נ.ב.
מאוד ריגשה ושמחה אותי גם פניתך לסופרסוניק, והנסיון החם לעודד אותו לראות בחייו סיפורים מעניינים. הלא ברור, כפי שכתבת, שלכל אדם, בעצם היותו אדם, סיפורים. זו רק שאלה של הסתכלות עד כמה הם מעניינים ואת מי.
הושטת היד שלך מעידה על איכותך כאדם.
מופת ושיעור לכולנו.

 

[שחר חרישי]

וואו, תודה, תמר.

אני אקרא שוב לאט ובעיון כשיהיה לי יותר זמן.
וכן, את צודקת שקודם כל צריך שאזכיר לעצמי כל הזמן שאכן יש כאן שיעור, ושצריך לחפש מהו, במקום להסתכל על העולם בראיה של "עושים לי"...

שבת שלום!
ותודה!

 

[שחר חרישי]

תמר, אם אפשר לבקש הבהרה.

כתבת:
בתגובתך האחרונה בשרשור זה, נראה שלמדת את השיעור שלך:
כתבת: "עד שלא אלמד להתגמש ולהרחיב את מסגרת ההתייחסות שלי ואת מידת המאמץ שאני מוכנה לעשות כדי להבין מישהו אחר - זה יחזור שוב ושוב וכל הזמן דווקא אני אתקל דווקא באנשים כאלה. זו היתה ההיפותיזה שהצגתי...".
כפי שכבר כתבתי, את מרשימה ומרגשת אותי מאוד ביכולת הלמידה שלך

רציתי לשאול אם יש סיבה מסויימת שאת חושבת שהשיעור שלי - שחר - בחיים קשור להגמשת החשיבה דווקא? הרי המשפט שציטטת (בכחול פה) לא התייחס אלי, אלא לדוגמה היפותטית שלקוחה מדברי הגולשת שהגבתי לה. היה קל לי להמשיך את הדוגמה שלה כדי להבהיר לה את העיקרון שאני דנה בו. אבל לא חשבתי שדווקא הדוגמה הזאת נוגעת אלי. אם את חושבת שכן - אשמח לשמוע...